ספריית חב"ד ליובאוויטש

ח'קפח

ב"ה, כ"ח ניסן, תשי"ט

ברוקלין.

הרה"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים

מו"ה שלמה חיים שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מא"ח הפסח.

... במ"ש אודות האברך... שי' ושאלתו בענין שידוך, כבר מלתי אמורה, בסגנון חז"ל דאין מערבין מצוה במצוה, שעד"ז אין לערב ענין שידוך עם חינוך של המדובר (או) המדוברת לקרבם לתורה ולמצותי'. ובפרט כפי שכותב, לא היא ולא ביתה יודעים מעניני דת, שמסוג זה אין משערים בנפשם עד כמה עניני תורה ומצות נוגעים על כל צעד ושעל, ולא כטעות העולם, שאין זה אלא ענין בבוקר בזמן התפלה ובשבת בזמן הקידוש, וכיו"ב.

באם ההתדברות בינם הי' באופן כהסגנון, אז עס האלט שוין ווייט, ז.א. שצריך לצדד ככל האפשרי בענין, אזי עכ"פ ההכרח הוא, שידבר עמדה בהקדם ע"ד ענינים העיקרים כפי שהם ידועים לו, ובזה כמובן לכל לראש - בהתלוי בעיקר בעקרת הבית, ז.

א. טהרת המשפחה, צניעות, כשרות המאכלים וכו'.

ועוד וגם זה עיקר לא פחות מהנ"ל, שבהקדם הכי אפשרי תעבור לדור בתוככי משפחה יראת ה', בכדי שתראה בעיני' בכל יום ויום, מהו ענין [בת] ישראל. ואם בשו"א אי אפשר דירתה כל היום כולו, עכ"פ בכל עת מצוא תהי' בסביבה זו. וכן שתלמוד או שילמדו עמדה עכ"פ קיצור דינים והלכות הצריכות, ורק לאחרי שיעברו איזה שבועות בהנהגה האמורה, יפגשו ביניהם עוד הפעם, וידונו אם מקבלת על עצמה במאה אחוז את כל מה שנודע לה ע"ד כל הנ"ל.

לפלא שאין מזכיר מלה בהנוגע לימי הפסח בישיבת תו"ת ותלמיד[י'], שאף שבטח חלק חשוב נסעו לביתם, בכ"ז תקותי שקבלו הוראות בהנוגע להתנהגותם ובפרט אלו שנשארו בכותלי הישיבה.

בברכה לבשו"ט ובסגנון כ"ק מו"ח אדמו"ר, צו א געזונטן זומער,

. שניאורסאהן

נ"ב. כבקשתו נשלח המכתב מבלי לחכות על התור.