ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך כג > ח'תשפה

ב"ה, ימי הפורים, תשכ"ד

ברוקלין, נ.י.

לכבוד הוו"ח אי"א נו"מ בחור מעם ומורם

מעם ודורש טוב

לעמו בעל מדות תרומיות ענף עץ אבות מו"ה

שניאור זלמן

שליט"א

שלום וברכה!

כמנהגי, מיוסד על מצות ומנהג בית ישראל, רצוני בזה לקיים משלוח מנות איש לרעהו, וכל' הכתוב, על ידי שליח.

מטעם זה ועוד טעמים שיתבהרו לקמן, הנני שולח (וגם מכתב) זה לכ' על ידי ציר מיוחד, כיון שלפי ידיעותי הוא ענין שהזמן גרמא וגם כדי שלא ימשמשו בו יד רבים. ואף שהתורה חסה על ממונם של ישראל, אבל בודאי בכגון זה לא חיישינן.

א. זה עתה בא לידיעתי ענין שאם יצא לפועל - עלול להביא לידי מחלוקת חדשה והתלהבות היצרים וכולי בין אלו שלאחרונה התחילו לכנותם דתיים והלעומת זה.

(הנני משתמש בתיבה "לכנותם" במתכוון, כי כל כינוי אינו אמתיות השם המציין את אמתיות הדבר הנקרא בשמו; שהרי כל בני ישראל מאמינים בני מאמינים הם, אין יוצא מכלל זה. אלא שמכמה סיבות יש כאלו אשר, בלשון הרמב"ם, יצרם אנסם ונדמה להם שהענין דמאמינים בני מאמינים אינו הולמם. אבל האמת סוף סוף מנצחת, והרי זוהי גם הבטחת הכתוב לא ידח ממנו נדח).

הענין הוא, כפי שנודעתי, שהאוניברסיטה העברית בירושלים מתכוננת להוציא לאור מהדורה חדשה של תורה שבכתב בהביא בחשבון תגליות הכי אחרונות וכתבי יד שונים, ולכל לראש כת"י המכונה

[...] אלעפו קודקס (כתר תורה!). ולא עוד - ועל זה באתי - שעלה בדעת המכינים את הנ"ל לדפוס שהפנים לא יהי' הנוסח המקובל והמקודש שעליו נתחנכו כמה וכמה דורות של בני ובנות ישראל, ובהם גם אלו בדורנו שהם בבחינת יצרם אנסם, כי אם הנוסח של הקודקס האמור. וכיון שחלק חשוב ממנו חסר, כמדומה לי לערך שליש, ישלימו את החסר מכתבי יד אחרים שלדעת המוציאים לאור יש לסמוך עליהם.ובחלק ההערות, אם בשולי הגליון או בסוף כל כרך, יעירו ג"כ על הנוסח המקובל ונוסחאות של עוד כתבי יד וכולי וכולי.

מובן הסער שעלול להתחולל אם יקימו מחיצה בין חוגים שונים בבני ישראל גם בנוגע לתורה שבכתב. והרי די לנו הצרות שיש לנו על ידי מחיצות מעשה בני אדם משוחדים - בענינים שונים ומשונים, אלא שלעת עתה על כל פנים בנוגע לתורה שבכתב נוסח אחד לכולם, ובזה נבדלו בני ישראל מאלו שהולכים אחרי תרגום השבעים, תרגום השומרונים וכולי וכולי; ועד שאפילו אלו מבני ישראל שנלחמו בתורה שבכתב, מתחיל מהענין דיציאת מצרים ומתן תורה, על כל פנים בנוגע לנוסח עצמו לא נכנסו למלחמה.

ועתה, הי' לא תהי', מתכוננים להקים מחיצה גם בזה.

מה שמגדיל הסכנה הוא עוד ענין, שכנראה מזדיינים בטעם ונימוק שזוהי "דרישת המדע הטהור", כיון שנוסח המקובל שלנו כאילו מיוסד אך ורק על נוסח יעקב בן חיים וכו', משא"כ כשזכינו לעוד כתבי יד, וכאילו נתברר שאפילו הרמב"ם גירסות אחרות היו לו, ולכל לראש הקודקס האמור, ואם כן, והיות שבני ישראל בעלי מסירות נפש הם - יוצאים במלחמת מצוה כביכול על טהרת תורה שבכתב ובלבד שהפנים יודפס דוקא בשינויים, כאמור לעיל.

ואף שהשינויים, כפי שהודיעוני, אינם בולטים כל כך ובעיקר הוא בנוגע חסר ויתיר, נקודות וטעמים וכיו"ב, הרי, כנ"ל, אין כאן השאלה בכמות השנויים וכיו"ב, כי אם עצם הענין של הקמת מחיצה ופירוד לבבות.

אין כוונתי במכתבי זה לשלול כל הענין של השוואת כתבי יד וכולי, ואדרבה - אלא שלא לנגוע בהפנים, שישאר בנוסח המקובל דוקא, ורק בהערות ובמבוא וכיו"ב יבואו שנויי הנוסחאות, ואדרבה כל המאריך ומפרט בהם הרי זה משובח (ובלבד שלא יציע סברת עצמו בתוך מסקנא מוחלטה של רבים או כדבר הפשוט, כי אם לומר כל דבר בשם אומרו).

והרי גם באופן כזה כבוד המדע במקומו מונח, אלא שיהי' גם כן בדרכי נועם ובדרכי שלום, והליגה הידועה - תוכרח לחפש ענין אחר לנמק מלחמה במאמינים בני מאמינים.

כדרך "אנשי מדע" בתקופתנו, אי אפשר לגשת לאיזו שקו"ט בענין כהנ"ל מבלי שיביאו ראיות שגם פרופסור פלוני סובר כן. ואף שאין זה מקצועי שלי, אבל כמדומה ברור הוא שאפילו הגרמני קיטל בהוצאות הראשונות שלו של התנ"ך לא העיז לשנות את הפנים, וכל הערותיו באו בשולי הגליון וכיו"ב. ורק לאחרי מלחמת העולם השני' וההשמדות וכולי - הדפיסו הוצאה חדשה (שלישית) שלו והפנים הוא על פי כתב יד לנינגראד, תחת השפעת שותפו לעריכה קאלעה P. kahle ואף שמאז כמה גויים הלכו בעקבותיו, הרי אין זה מכריח שדוקא בירושלים עיר הקדש יעשו ג"כ ענין שכזה.

כפי הידיעות שבידי, העומד בראש כל הענין הוא פרופ. גושן-גוטשטיין איני יודע יחסו לדת ולאהבת ישראל ולשלום בין בני ישראל וקנאתו למדע, ובכל אופן בודאי טוב יותר לקדם פני הרע באופן חשאי ובהקדם. ולכן, כנ"ל, נשלח מכתב זה על ידי ציר מיוחד, ואל בינת כ' אשען - אם ינהל הדברים ואיך, ויהי רצון שיצליח בזה, ואצפה לבשורות טובות.

וביתר הדגשה, כל הנ"ל במקומו עומד אם אפילו הי' הקודקס האמור בשלמותו, על אחת כמה וכמה שחסר ממנו כשליש ויוצרכו להשלימו מכתבי יד אחרים וכולי.

ב. ומענין לענין, בענין ימי פורים, אשר ביטול הגזרה היתה על ידי זה שמרדכי היהודי קיבץ אלפי תנוקות של בית רבן ולימדם תורת ה' ועד שאמרו אתך אנו לחיים או כו' - הנני נוגע בזה עוד הפעם בבעי' הכאובה של המיסיון, ובהמשך לשיחתנו הטלפונית, כיון שקבלתי ידיעה שהיתה החלטה להשליט גם עליהם חוק חינוך חובה ורישום רשמי, שעל ידי זה תוגבל פעולתם וכו', ושמסרו הענין לועידה מיוחדה שתחקור המצב ותגיש דו"ח וכו'.

מובן ופשוט שעמדתי בהאמור אין ברשותי שלא לפרטה בפירוש, והיא: אשר אין עצה אחרת לנגע זה, עבודה זרה ואביזרייהו, כי אם - ביעור. ומה שלא תהיינה התחבולות הזמניות, מוכרח ללכת בדרך התרופה היחידה לנגע האמור, ולהזהר שלא להטעות את דעת הצבור שההחלטה האמורה (דכניסתם תחת חוק חינוך חובה) היא תרופה לעצם הבעי' ועל ידי כך להסיח דעת הצבור מזה ולהרדימו. שהרי החלטה הנ"ל הוא ענין פשוט מלכתחילה, שלא יהא חוטא מסית ומדיח - נשכר, ובנוסח כ' בשיחתנו, שחוק כל זמן ששורר הוא מוכרח על כל אחד לקיימו, ודוקא המסיתים והמדיחים פטרו מזה. ממילא אין זו החלטה חדשה, כי אם הפעלת חוק ישן, ועדיין לא התחילו בנוגע לנגע המיסיון.

לטענה הידועה האם אפשר לבער נגע המיסיון בתקופתנו, תקופת הדימוקרטי' וכו' ומה יאמרו אומות העולם, הרי בכמה מדינות יש חוק כזה מכמה שנים, כגון באוסטרי' ובנורבגי' ובכמה מדינות אחרות, באין פוצה פה ומצפצף שכאילו יש בזה נדנוד קל של כפי' או שלילת חופש מצפון, וכדומה.

כפי ידיעתי, עיקר הקושי מקורו בצרפת, שכנראה לה מסיון הכי גדול באה"ק, ועוד ועיקר, שכיון שקיימים יחסים מיוחדים עם צרפת, תובעים הם זכויות מיוחדות ובתקיפות יתר, עד שכפי השמועה הי' הראשון שהתחיל צווח כקוזק הנגזל - שגריר צרפת, המסתמך כנראה על אותם היחסים. וגם שמעתי ששגריר צרפת הוא אדוק קיצוני ביותר, והוא מנצל יחסים אלו בענין זה הקרוב ללבו. ויש סוברים שיש גם הסכם סודי בנוגע זכויות מיוחדות לצרפת, ולפיכך הרשו להם ג"כ גידול החזיר, ואף שהנימוק הרשמי הוא שזהו רק לצורך עצמם וכולי, אבל הנימוק הפנימי, על פי האמור, הוא שלא לקפח זכויותיהם של הצרפתים.

והלא מכל נקודת ראות צודקת הטענה והדרישה: מה לזכויות של צרפת באה"ק ולהעברת בני ובנות ישראל על דתם? והאם בכלל אפשר שתהיינה "זכויות" כאלו? וגם מה להם כי נזעקו, שהרי הפצת הנצרות אינו ענין מדיני של צרפת אלא של הוואטיקאן! ובודאי יש עוד הסברים דיפלומטיים להשפיע על הצרפתים, וכולי.

בהוקרה ובכבוד ובברכה

מ. שניאורסאהן

ח'תשפה

חלקה נדפס בלקו"ש חכ"ג ע' 342 וחלקה בחכ"ד ע' 428 והושלמה עפ"י צילום האגרת.

מו"ה שניאור זלמן: שזר. אגרות נוספות אליו - לעיל ח'תרפב, ובהנסמן בהערות שם.

שהתורה חסה: ר"ה כז, א.

מאמינים: שבת צז, א.

בלשון הרמב"ם: הל' גירושין ספ"ב.

שאפילו.. קיטל: ראה גם לעיל ח"כ אגרת ז'תקנח.

ביטול הגזרה: אסת"ר פ"ט, ג (ד).