ספריית חב"ד ליובאוויטש

ב"ה, בין כסא לעשור, ה'תשכ"ט

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מיום ו' עש"ק, בו כותב על דבר בנו שיחי'.

הנה בכלל, לצערנו הרב, מקרה כזה אינו נדיר בימינו אלה, ובטח שמע גם מהרופאים המטפלים שיש כמה וכמה מקרים דומים לשלו. וכותב אני את זה לא משום צרת רבים חצי נחמה, שאיני יודע אם זה במקומו כאן, אלא כדי להדגיש שיש לרופאים נסיון רב במקצוע זה, וגם מתנהל מחקר אינטנסיבי בנוגע אופני טיפול ורפוי בזה וכו'.

שלכן מובן שאין כל מקום להגיד עתידות שהסיכויים בזה בלתי טובים וכדומה, ועל כל פנים צריך להוסיף שוברו בצדו שהוא כך לפי מצב חכמת הרפואה בהוה, ובשטח האמור הרי כנ"ל המחקר הוא אינטנסיבי ביותר כיון שרבים זקוקים לזה.

וכונה שני' בכתבי האמור: שלכן כדאי לעמוד בקישור עם אותם המתעסקים במחקר זה, או הקרובים אליהם, ולשאלם מזמן לזמן מה נתחדש בשטח זה. וההדגשה היא על אותם המתעסקים במחקר האמור, כי עד שמגיעות תוצאות המחקר לרופאים המטפלים עובר זמן רב ביותר, כיון שהרופאים המטפלים שומעים עד"ז ממכתבי עתים בשטח הרפואה, שהמאמרים מודפסים שם בדו"חים ארוכים, ובכלל מתפרסמים רק לאחרי שהתרופה היא בדוקה ומנוסה משך זמן ארוך.

במקרים דומים ראו תוצאות טובות כשמוציאים את הזקוק לרפואה מד' אמות שלו על ידי בקשת השתתפותו בפעולה ובמוסד וכיו"ב, בתור בקשת טובה ממנו. כי ברובא דרובא, כשמבקשים אותם משיבים בשלילה כיון שהרושם אצלם שהכונה בזה לעשות להם טובה או לרפאותם וכו'. משא"כ כשהגישה היא שמוסד פלוני או פעולה פלונית זקוקים לעזרת המדובר והשתתפותו וכו' ואי אפשר בלאו הכי, שלפעמים קרובות נשמעים הם לתת עזרתם ובמילא לאט לאט נעשים מעורבים יותר עם הבריות. אלא כנ"ל שהדיבור צריך להיות באופן שלא לעורר חשד שיש כאן ערמה בשביל להוציאו ממסגרת שלו.

בע"ה ייקרא הפ"נ על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בהתאם לכתבו.

בידעי את מר בודאי אין צריך להזכיר אשר הוספה בתורה ומצותי' מוסיפה בברכת ה' רופא כל בשר ומפליא לעשות. ובענינים הקשורים באין- סוף ב"ה, היינו עניני התורה ומצותי', הנה ככל שיהי' המצב טוב יש מקום להוסיף כהנה וכהנה (שלכן נצטוה כל אחד להעלות בקודש). וכשהמדובר באיש ציבורי אשר השפעה לו בסביבתו ובחוג נרחב, הרי ניצול מלא של השפעתו להחדרת היהדות וערכי' בלי כל פשרות הוא מעקרי תפקידו, ובלשון חכמינו ז"ל זהו בגדר של מצוה שצריך להזהר בה טפי.

בכבוד ובברכת חתימה וגמר חתימה טובה.


צרת רבים חצי נחמה: ראה ספר החינוך מצוה שלא.

להעלות בקודש: ראה ברכות כח, א. וש"נ. זח"ג קסב, ב. וראה גם לקו"ש חי"ג ע' 250 הערה ד"ה להעלות בקודש. ח"כ ע' 210 הערה 23.

ובלשון חכמינו ז"ל: שבת קיח, ב.