ספריית חב"ד ליובאוויטש

ב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב

פ' אם כסף תלוה את עמי, ה'תשכ"ט.

ברוקלין, נ.י.

הנהלת חברה גמילות חסדים שומרי שבת

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

במענה לההודעה אשר במוצש"ק פרשת אם כסף תלוה את עמי תתקיים האסיפה השנתית של החברה והמלוה מלכה, כמנהגם הטוב מדי שנה בשנה –

יהי רצון שתהי' בשעה טובה ומוצלחת ובהוספה ועלי' על אלו דשנים שעברו – וכפי הציווי (שהוא גם נתינת כח): מעלין בקודש.

והנה גדולה גמ"ח דהלוואת ממון (יותר מן הצדקה) – שהיא בין לענים בין לעשירים,

ולא עוד אלא שאפילו בנוגע לענים – היא "מעלה הגדולה (בצדקה) שאין למעלה ממנה" ו"פחות מזה הנותן צדקה".

ולכאורה יש בצדקה מה שאין בגמ"ח דהלוואה – כי בצדקה הנה במעות אלו הי' יכול לקנות חיי נפשו החיונית הרי נותן חיי נפשו לה' – נתינת ממון שלא על מנת להחזיר.

וי"ל – ובל' הכתוב – דכל איש אשר ידבנו לבו ויתרום זהב וכסף גו' לקרן גמ"ח הרי כל המעלות האמורות ישנן בתרומה זו.

ועוד בזה – וג"כ עיקר – ע"פ דברי כ"ק אדמו"ר הזקן אשר מעניני התשובה (עילאה) הוא לדבקה בו ית' – המדות במדותיו ית' מה הוא רחום וכו' והמעשה הוא מעשה הצדקה להחיות רוח שפלים כמ"ש כי ששת ימים עשה ה' וכו' כנודע במ"א.

וראה ד"ה אם כסף תלוה – לכ"ק אדמו"ר מהר"ש – דשנת תרכ"ט איך שבעשיית ששת ימים כו' ישנו ענין הלוואה. עיי"ש.

ויהי רצון שיעשו כהנ"ל בשמחה וטוב לבב.

בכבוד ובברכת הצלחה בטוב הנראה והנגלה ולבשורות טובות,

מ. שניאורסאהן

מצו"ב תרומתי לקרן הגמ"ח.


נדפסה בלקו"ש ח"ו ע' 344, והושלמה ע"פ צילום האגרת.

נוסח דומה נשלח להנהלת חברה גמילות חסדים ע"י ביהכנ"ס מרכז חב"ד בת"א – נדפס ב"בכרם חב"ד" גליון 23 (שבט, תש"ל):

"מאשר הנני קבלת המכתב-דו"ח שנתי בזמנו. ויהי רצון שיוסיפו בפעולתם בהקו דגמילות חסדים, הוספה ועלי' על השנים שעברו – וכפי הציווי כו'".

בס' המאמרים תש"ט ע' יח: השני. – ולאח"ז באג"ק אדמו"ר מוהרש"ב ח"א אגרת מח.

שיעור חומש . . דיום זה: משפטים כב, כד.

הציווי: ברכות כח, א. וש"נ. וראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תקעז הערה ד"ה להעלות בקודש.

נתינת כח: ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.

ובל' הכתוב: תרומה כה, ב.

ואומר: חגי ב, ח.

עלי' נאמר: שבת קנג, א. וראה לעיל אגרת ט'תרמב ובהערה ד"ה בתשובה (עילאה).

ובאגה"ת: פ"ט שם.

ואכ"מ: וראה גם תורת מנחם – מנחם ציון ח"א בתחילתו (פתיחה – בגדר מצות ניחום אבלים). וש"נ.

כמ"ש: יתרו כ, יא.

ד"ה אם כסף תלוה . . תרכ"ט: סה"מ תרכ"ט (קה"ת, תשנ"ב) ע' עד.

בס' המאמרים, תרצ"ט: ע' 94 ואילך.

יום . . טוב: ראה אור התורה בראשית (לג, א ואילך).

שהוכפל . . טוב: ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח).

אם כסף: שיעור חומש (בשיעורי חת"ת) דיום זה.

גמילות חסדים: בלשון תורה – עשיית חסד הן בגופו הן בממונו (ראה מפרשי המשנה פאה בתחלתה. סוכה מט, ב ועוד) והלוואת ממון – גמ"ח בל' בני אדם – בכלל זה.

בין לענים בין לעשירים: סוכה מט, ב. וראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה.

מעלה . . צדקה: טושו"ע יו"ד סרמ"ט – מרמב"ם הל' מת"ע פ"י ה"ז-ח.

(בצדקה): כ"מ ברמב"ם וטוש"ע שם. ודברי הפרישה (טור שם סק"ז) דהלוואה (וכיו"ב) אין זה בכלל (מעלות) הצדקה – לא זכיתי להבין.

במעות . . לה': ובפרט אם נהנה מיגיע כפיו – ראה בכ"ז תניא פל"ז (מח, ב).

זהב וכסף: עיין שמו"ר (פל"ג, ד): ואומר לי הכסף ולי הזהב. תו"א ר"פ וישב.

ע"פ . . הזקן: אגרת התשובה פ"ט.

התשובה (עילאה): עלי' נאמר להיות כל ימיו בתשובה (אגה"ת ספי"א. תניא פל"א (מ, סע"א)).

לדבקה . . רחום: ראה ג"כ לקו"ת ס"פ פנחס (פ, ג). רש"י עה"ת ראה (יג, ה) הדבק כו'. אבל בסוטה (יד, א) אחרי ה"א תלכו. ועד"ז ברמב"ם הל' דעות פ"א, ה"ה ובסהמ"צ שלו מ"ע ח. וראה כתובות (קיא, ב) וכי אפשר לדבקה כו' אלא כו' כאילו כו'. וכ"ה בספרי עקב (יא, כב) הובא בפרש"י עה"ת שם. ובאגה"ת שזהו – בתכלית הדביקות. וצ"ע. ואכ"מ.

כנודע במ"א: אולי הכוונה לאגה"ק סי"ז דמצות הצדקה היא מצות ה' ממש מה שמחי' העולמות כו'. וראה ג"כ אגה"ק ס"י. תו"א בשלח סג, ב. ובכ"מ.

בשמחה וטוב לבב: ראה שו"ע יו"ד סרמ"ט ס"ג. ועיין ד"ה עבדו בס' המאמרים, תרצ"ט.