ספריית חב"ד ליובאוויטש

ב"ה, ערב שבת מברכים חודש אדר, ה'תשכ"ט

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

בעמדנו ערב שבת קודש מברכים חודש אדר, שנקודתו ימי הפורים הבע"ל, הנה ידוע תוכן ימים אלו הנזכרים ונעשים מדי שנה בשנה –

בין בהנוגע בשטח שבין אדם למקום – חוזק הבטחון שענינים הנעשים בדרך הטבע (השתדלות אסתר אצל אחשורוש וכולי) מצליחים רק אז באם קשורים הם בתפלה ובקשה להקב"ה, אשר לה' הישועה, שלכן גם עכשו מקדימים בתענית אסתר לפני חגיגת פורים,

ובין בהנוגע בשטח שבין אדם לחבירו, שממצוות פורים היא מצות משלוח מנות איש לרעהו, שהטעם בזה להראות קירוב הלבבות וידידות איש לרעהו, ועוד ועיקר, מצות מתנות לאביונים, לעזור לנצרכים, שזה עולה גם על משלוח מנות וסעודת פורים שלו, ובלשונו הזהב של הרמב"ם שפסק להלכה: "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו כו' שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה" (סוף הלכות מגילה).

***

שמחתי לשמוע מהנעשה אתו בעבודת הצבא ומהנהגתו הטובה, התחל מהנחת תפילין בכל יום חול ומצוה גוררת מצוה קיום שאר מצוות התורה, תורת חיים, שפירושו כפשוטו הוראה בחיים, חיי עולם הזה, כדי שיהיו חיים ראויים לשמם, ובפרט ששמירת ציווי הבורא ית' הרי זה מגין ומציל מכל דבר בלתי רצוי. ומובן, שבאם שמירת התורה והמצוות מחוייבת בכל עת ובכל מקום, על אחת כמה וכמה בארצנו הקדושה ובפרט במצב שבו זקוקים ביחוד לברכות ה' נותן התורה ומצַוה המצוות.

ותקותי שמנצל ג"כ השפעתו בכיוון האמור לטובת זולתו, שהרי ואהבת לרעך כמוך הוא כלל גדול בתורה. ויהי רצון שיהיו דבריו יוצאים מן הלב שאז בודאי נכנסים אל הלב ופועלים פעולתם, ובפרט כשהדברים מלווים בדוגמא חי'.

ונקודה יתרה בזה, שאם דברים היוצאים מן הלב פועלים פעולתם בכל עת ובכל מצב, כי לב ישראל ער הוא לתורה ולמצוות, על אחת כמה וכמה כשנמצאים במסגרת של הצבא, שיסודו במשמעת וקבלת עול, בחינת נעשה קודם לנשמע. ואם ביחס לפקודות בני אדם כך, על אחת כמה וכמה לפקודות "מפקד הראשי" הוא הקב"ה בורא העולם ומנהיגו.

ולהוסיף, אשר כמו שהוא בצבא, שאין היחיד יכול לטעון כי הנהגתו הוא ענין שלו ואין לאחרים לומר דבר בזה, שהרי רואים שבהנהגת היחיד, אפילו הוא חיל פשוט, לפעמים תלוי' הצלחת כל התפקיד ונצחון הפלוגה ולפעמים כל החזית וגורל כל המדינה, ולעומת זה הנהגה בלתי רצוי' ח"ו. כן הוא וביתר תוקף בהנוגע להנהגתו הפרטית בחיי היום יום של כל אחד ואחת מבני ישראל צבאות ה'.

ועוד זאת, שכשנמצאים במסגרת האמורה הנה לעתים קרובות רואים השגחה פרטית בעיני בשר, שאף שכמובן אותה השגחה פרטית פועלת בכל עת ובכל מקום אבל על פי רוב מכוסה היא בדרך הטבע וצריך התבוננות וכולי, משא"כ במסגרת צבאית ובמצב שנמצא שם, שאז רואים השגחה פרטית באופן גלוי. ובודאי האריכות בכל האמור לעיל אך למותר.

בברכה לימי פורים שמחים ובלשון הכתוב ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר.


מהעתקת המזכירות שבראשה נרשם: העתק מכתב לאחד בצה"ל.

הנזכרים ונעשים: אסתר ט, כח. וראה רמ"ז בספר תיקון שובבי"ם, הובא ונתבאר בספר לב דוד (להחיד"א) פכ"ט.

שענינים הנעשים בדרך הטבע . . מצליחים רק אז באם קשורים הם כו': ראה גם לקו"ש חל"א ס"ע 174 ואילך. וש"נ.

שהטעם בזה: ראה מנות הלוי (לר"ש אלקבץ) למג"א ט, כז. שם, כ (ואילך). של"ה שכט, ב. מגילת סתרים עה"פ אסתר ט, יט.

הרמב"ם . . סוף הלכות מגילה: וראה לקו"ש חט"ז ע' 367 ואילך.

ומצוה גוררת מצוה: אבות פ"ד מ"ב.

הרי זה מגין ומציל: ראה סוטה כא, א.

ואהבת לרעך כמוך: קדושים יט, יח.

כלל גדול בתורה: תו"כ ופרש"י עה"פ.

יוצאים מן הלב . . נכנסים אל הלב: ספר הישר לר"ת שער יג, הובא בשל"ה שער האותיות אות ל' (סט, א).

לב ישראל ער הוא לתורה ולמצוות: ראה שהש"ר פ"ה, ב (א).

שיסודו במשמעת וקבלת עול: ראה גם לעיל חכ"ה אגרת ט'תמט, ובהנסמן בהערות שם. לקמן אגרת ט'תשכב. ט'תשסו.

נעשה קודם לנשמע: ראה שבת פח, א.

ובלשון הכתוב: אסתר ח, טז.