ספריית חב"ד ליובאוויטש

ב"ה, ב' ניסן, ה'תשכ"ט

ברוקלין, נ.י.

מרת רות תחי' רטנר

ברכה ושלום!

באיחור רב נתקבל מכתבה, בו שואלת איך להבין הפסוק "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" וגו'. ושואלת גם כן היש הבדל מהותי בין הציור והמוסיקה.

והנה בנוגע להדין הלכה למעשה הנכלל בפסוק האמור תוכל להוודע מרב בסביבתה, עם כל הפרטים המענינים אותה.

ורק אוסיף נקודה עקרית שצייר או ציירת יש להם שטח הכי גדול לנצל כשרונותיהם במילואם בלי לנגוע בדיני התורה, שהיא תורת חיים, פירוש – הוראה בחיים פשוט בעולם הזה, שיהיו חיים ראויים לשמם בכל המובנים. ואדרבה, בכח הציור אפשר להוסיף חיות והבנה והשגה בעומק יותר בעניני העולם בכלל, ובמיוחד הבנה פנימית בדברי נעים זמירות ישראל, "מה גדלו מעשיך ה'", "מה רבו מעשיך ה'", ועל ידי כך לקבל הערצה וכבוד ויראת הרוממות לבורא יתברך באופן נפלא.

יש כמה שיחות מכ"ק מו"ח אדמו"ר על דבר ההתרשמות וההעמקה שהיו אצל כ"ק אביו כשראה ציורים מעשה ידי אמן, ועד כדי כך שלמרות שכידוע עד כמה הי' יקר לו כל רגע, בכל זה בהיותו בפּאַריס הקדיש כמה שעות לביקור בלואוור, ביחוד במחלקת הציורים, ואח"כ סיפר לבנו וממלא מקומו, הוא כ"ק מו"ח [אדמו"ר], ענינים בחסידות שניצנצו ברעיונו בהסתכלו בציורים.

תקותי שזה שמצטטת הפסוק האמור שהוא בתחילת עשרת הדברות, שהם יסוד כל התורה כולה ועד לפסקי ההלכה שבתורה שבעל פה הכי אחרונות, מראה שהיא מסדרת חיי' שיתאימו להוראות הלכות אלו, ועושה זה בפנימיות ואמתיות. ובפרט שזה מתפקידו של הצייר לקלוט ולמסור פנימיות הענין שמצייר, ועד לאופן שאפילו זה שאינו צייר גם כן ירגיש הפנימיות שבדבר.

ויהי רצון שתשפיע בסביבתה בכיוון האמור, השפעה באופן המתאים ועל ידי דברים המתאימים, ובעיקר על ידי היותה דוגמא חי'.

בברכה לחג הפסח כשר ושמח.


הפסוק: יתרו כ, ד.

מה גדלו גו' מה רבו גו': תהלים צב, ו. קד, כד.

כמה שיחות: סה"ש תרצ"ו ע' 46 ואילך. תרח"ץ ס"ע 270 ואילך. ובארוכה – ראה מכתבו מג' תמוז רצ"ה – נדפס בסה"מ ה'תשי"א ע' 125 ואילך (ראה שם ע' 129 ואילך). אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ג אגרת תשפ (ראה שם ע' שצד ואילך).