ספריית חב"ד ליובאוויטש

ב"ה, ג' אייר, ה'תשכ"ט

ברוקלין, נ.י.

הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ רב פעלים וכו'

הרב שמואל טובי' שי' שטערן

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מיום י"ד למב"י, ואף כי תקותי שיופיע קיצור רשימת הדברים דאחרון של פסח בנוגע לעזיבת שכונות היהודיות ב"הפרדס", לעשות רצונו חפצתי ומצורף בזה העתק (דרך אגב, בו הובאו ג"כ המקומות בשו"ע אודותם כותב בסיום מכתבו).

מטעמים מובנים לא הוכנסו ברשימה בטויים ההולמים את ההנהגה המוזרה ומצערה ומבהילה דמכירת הבתים בשכונות אלו כדי לעבור לשכונות אחרות. ועוד טעם בזה, אשר תקותי חזקה אשר רבני ארצות הברית, מורי הוראה בישראל, אשר עליהם לעמוד בפרץ בכל עניני אחב"י, על אחת כמה וכמה בענין הכי חשוב זה האמור, יצאו בקול גדול מתאים לגודל הענין ובפירסום גדול מיוסד על מה שנאמר לא תגורו מפני איש, וזכות הרבים מסייעתם.

עוד נקודה שהזכרתי בעת ההתועדות בקצרה והשמטתי אותה מהרשימה מטעמים מובנים, אשר הבורחים מהשכונות לשכונות אחרות – בריחה היפך הדין – מביאים ר"ל אתם אותם "התנאים" מהם בורחים, היינו סכנה לשכונה החדשה בשעת ההעתקה וגם לאחרי זה, שהרי הם דוגמא חי' מזכרת כו' כל איש ישראלי שנמצא במקום ההוא היפך הוראות תורתנו תורת אמת כו' וד"ל. וכפי שהערותי זה כמה פעמים, בחמלת ה' על דור יתום עקבתא דמשיחא, הרי כמה מעניני תורה רואים גם בגלוי בדרכי הטבע. והוא הדין בנידון דידן, אשר גם בדרך הטבע, כשהולך אינו-יהודי ברחוב ופוגש ביהודי הנ"ל, פנים חדשות בשכונה זו, ושואל מאין בא ולמה העתיק מדירתו הקודמת וכו' ומספרים לו פרשת הענינים, הרי זה מלמדו לנסות לעשות ר"ל כשונאיהם של ישראל שגרשו יהודי זה ממקומו הקודם וכו' וכו'.

נפלא הדבר שדוקא במדינות הרווחה שלכאורה צריכים היו להיות בני ישראל תקיפים יותר בעמדתם ולא להתרשם מפני כו', אף כי אתם המעט מכל העמים, הרי גדול רגש הנפילת-רוח בפני גוי קטן ועל אחת כמה וכמה שאינו קטן, ועד לביטול, שאחד מביטויי רגש נחיתות מבהיל זה היא תופעת הבריחה הנ"ל, נוסף על ההשתדלות (כסגנון הכתוב) נהי' ככל הגויים, ועד לתופעה המבהילה שהובלטה בסגנון חכמינו ז"ל במלים ספורות – נהנו מסעודתו של אותו רשע (הנאה שרשע מזמין אותם לסעודתו). ומכאן ג"כ לתופעה המוזרה בארה"ב שכל מסיבה שאין מסב על שלחן הראשי מישהו שאינו-יהודי אינה מסיבה הראוי' לשמה, על אחת כמה וכמה באם זו היא מסיבה לחלוקת תוארי כבוד, הרי מובן ופשוט מיהו המקבל תואר כבוד הראשון וכו'. ואין להאריך בדבר המצער.

ויהי רצון שבהמצאנו בימים שבין זמן חירותנו לקבלת התורה, יצליח כל אחד מאתנו בתוככי כלל ישראל להשתחרר מגלות ועול גלות בחייו הפנימיים [דפשוט שאין כוונתי ח"ו נגד מאמר רבותינו ז"ל שלא לעלות בחומה, ואף גם לא בהתגרות בגוי קטן, אבל אין זה שייך כלל וכלל לכל תופעות האמורות]; ולהוסיף בכל יום ויום בתשוקה לקבלת התורה ומצותי' כמסופר באגדה (ר"ן סוף פסחים) בקשר עם מצות ספירת העומר.

בכבוד ובברכה לבשורות טובות בכלל וכן בנוגע להנ"ל שמנצל כל השפעתו בכל מקום שידו מגעת בהגדרת פרצה האמורה ועד לביטולה ומצליח.


נדפסה בלקו"ש ח"ו ע' 357, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

הרב שמואל טובי' שטערן: אגרת נוספת אליו – לקמן אגרת ט'תתנז.

רשימת הדברים דאחרון של פסח: נדפסה בלקו"ש ח"ו ע' 350 ואילך.

ב"הפרדס": אייר, תשכ"ט.

מה שנאמר: דברים א, יז.

כי אתם המעט מכל העמים: ואתחנן ז, ז.

כסגנון הכתוב: ע"פ ש"א ח, כ.

בסגנון חכמינו ז"ל: מגילה יב, א. וראה לקו"ש חל"א ע' 170 ואילך.

מאמר רבותינו ז"ל: כתובות קיא, א.

בהתגרות בגוי קטן: ראה פסחים קיג, א.