ספריית חב"ד ליובאוויטש

ב"ה, מחרת ימי הגאולה,

יב-יג תמוז, ה'תשכ"ט

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת המכ' . . .

ובבואנו מימי גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, אשר היא גם גאולת כאו"א מאתנו, בתוככי כלל ישראל,

הנה – כל גאולה ענינה ותוכנה שבאה היא אחרי מאסר וגלות. עוד יתרה מזה – באה מתוך מאסר וגלות וכלשון חז"ל בזה ובכיוצא בזה: מתוך אפילה אורה. ואחז"ל כל מה דעביד רחמנא לטב עביד. ועוד בה שלישי' והיא העולה על כולנה – שהחשך עצמו נהפך לאור ובסגנון חז"ל: גם זו לטובה.

ופירשו רבותינו נשיאינו אשר כך הוא סדר ההנהגה חסד דין רחמים, ולזאת אחר ענין ומאורע של דין מתעוררת מדת הרחמים שהיא גדולה ממדת החסד שבתחלה כנודע שהיא מדתו של יעקב נחלה בלי מצרים.

ויהי רצון אשר מתוך הרחבה בגשם וברוח גם יחד יתבונן כאו"א איך אשר כל נברא מוגבל הוא ונשמתו, אשר היא חלק אלוקה ממעל ממש, נמצאת במאסר גוף בשר ודם ובבחי' גלות בו וכו', אשר לכן ישים כל מגמתו וחפצו להוציאה ולהעלותה מגלות זה – ע"י תשובה ומעשים טובים,

ולא ישמע ליצרו כלל ואדרבא ירגיז יצ"ט על יצה"ר ויכוף את יצרו ועד אשר יגיע לעבודת הוי' ולאהבתו בכל לבבך בשני יצריך.

וכד אתכפיא סט"א ואתהפכא חשוכא לנהורא – מסמך גאולה לגאולה, גאולת נפשו לגאולת הכלל,

שמקרבים את הגאולה הכללית האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, אשר אז לילה כיום יאיר והוי' יהי' לך לאור עולם.

בברכה,

מ. שניאורסאהן

***

כפי שראיתי – הדיבור כאן עם פ' וכיו"ב בעניני אהקת"ו (כולל – דבני-ברק) לא רק זה שחסר ה"דערהערן", כ"א גם שמיעה כפשוטה אין אצלם, ואיידי דטריד למיפלט לא בלע ואפילו לא נגע בו.


כללי פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ח ע' 340.

בסה"מ תש"ח: נדפס לאח"ז גם באגרות-קודש שלו ח"ב אגרת שפו.

נת' בארוכה במ"א: ראה גם תורת מנחם – התוועדויות ח"ו ע' 125 ואילך. וש"נ.

ופירשו רבותינו נשיאינו: ראה גם לעיל ח"י אגרת ג'רסב.

ס' המצות: בהוצאות החדשות (תנש"א ושלאח"ז) קצח, סע"ב. נדפס לאח"ז גם באגרות-קודש שלו ח"א אגרת צב.

מאה שערים יד, ב: נדפס לאח"ז גם באגרות-קודש שלו אגרת מ.

יח, ב: נדפס לאח"ז גם באגרות-קודש שלו אגרת יט-כ.

ס' המאמרים אידיש: ע' 55. וראה גם כש"ט (קה"ת, תשנ"ט) הוספות ס"ט-י. וש"נ.

מסמך גאולה לגאולה: מגילה ו, סע"ב.

כפי . . נגע בו: קטע זה להגה"ח כו' מו"ה יעקב לנדא, אב"ד ב"ב. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ה אגרת ט'תקיד (ע' קעה), ובהנסמן בהערות שם. לקמן ט'תתפה.

היא גם . . ישראל: וכלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (נדפס בסה"מ תש"ח ע' 263): לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה.

מתוך אפילה אורה: מדרש תהלים כב, ז. יל"ש עקב רמז תתנב. יל"ש ירמי' רמז שיא.

ואחז"ל . . עביד: ברכות ס, ב. טושו"ע או"ח סו"ס רל.

לטב עביד . . זו לטובה: החילוק נת' בארוכה במ"א (לקו"ש כרך ב' ע' 393 ואילך).

שהחשך עצמו נהפך לאור: ע"ד הצחות אולי אפ"ל שלכן ברשימות הצ"צ לתהלים (יהל אור) כז, א בהביאו מרז"ל מתוך אפילה אורה – לא ציינו למדרש תהלים (שמשם נלקט ליל"ש) וגם לא ליל"ש הקודמו (פ' עקב), כ"א לירמי' – דכולי חורבנא (ב"ב יד, ב) ולכן נקרא שמו ירמי' (קה"ר בתחלתו) ויהי' ירמי' ירום י' (יל"ש ירמי' רמז רנז) ולמעליותא.

ובסגנון – לטובה: תענית כא, א.

ופירשו רבותינו נשיאינו: אדה"ז (ס' המצות להצ"צ קיד, ב), אדהאמ"צ (ס' מאה שערים יד, ב) ואדמו"ר הצ"צ (שם יח, ב. רשימותיו לתהלים ע' צז).

– ויש להעיר ממדרש תהלים (שם. בהמשך להנ"ל): מתוך צרה רווחה ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע. וידועה תורת הבעש"ט ע"ז שהצרה עצמה נעשה צהר (ד"ה הוי כי גדול. ס' המאמרים אידיש).

רחמים . . מדתו של יעקב: רחמים דא יעקב (ז"ח חוקת נ, ד). וראה ב"ר (פע"ח, ח) רחמן שבאבות.

יעקב . . מצרים: שבת קיח, סע"א.

חלק . . ממש: תניא רפ"ב. ולהעיר מהגהות הצ"צ (בס' קיצורים והערות (עב-עג)): ממעל ע"ק כו'.

נמצאת . . יצרו: ראה תניא פל"א, פכ"ט.

ירגיז יצ"ט: ברכות ה, רע"א. ולהעיר ממאמר אדמו"ר הזקן בזה (לקו"ד ח"ג ע' תקכד).

בכל . . יצריך: ברכות נד, א. נת' בלקו"ת חוקת נח, ד.

בשני יצריך: תכלית השלימות בזה ראה ירוש' סוף ברכות: אברהם אבינו כו'.

וכד אתכפיא . . הכלל: תניא פל"ו. אגה"ק ס"ד.

לילה כיום יאיר: תהלים קלט, יב.

והוי' . . עולם: ישעי' ס, יט. וראה יל"ש תצוה רמז שעח. תניא פל"ו. רשימות הצ"צ לישעי' שם משל"ה מס' פסחים (מצה עשירה ד"ב. קנז, א) ועוד. ובשל"ה שם: יתרון האור מתוך החושך כו' וענין עוה"ז עשיית התשובה מכח הגליות כו' ואח"כ משיח כו' תכלית בראשית ברא ויאמר אלקים יהי אור.