ספריית חב"ד ליובאוויטש

ב"ה, חמשה עשר באב, ה'תשכ"ט

ברוקלין, נ.י.

כבוד הוו"ח אי"א נו"נ כו'

אורי צבי שי' גרינברג

שלום וברכה!

ידידנו ד"ר הלל שי' זיידמן מסר לי פ"ש שבמכתב כ' אליו, וכן גם הידיעה אשר בנו שי' מתגייס לצה"ל ימים אלו. ובעת רצון הזכרתיו על הציון שילך לשלום ויחזור לשלום, שלם בגופו ובנשמתו.

כיון שהכל בהשגחה פרטית, ראיתי (גם) בזה השגחה פרטית לכתוב לבנו ישר, אף שאולי אין זה מן הנוהג ומן הנימוס וכולי, אבל הרי נמצאים אנו בתקופה שרוב עניני' אינם שגרתיים וכאשתקד ואולי גם לא מן הנימוס, ובסגנון חכמינו ז"ל למה יגרע ענין של "תורה שלמה שלנו משיחה בטלה שלהם".

ואף אשר אולי יהסס מר באמרו איזה רושם יעשה על בנו תוכן מכתבי, ובפרט שאיני מכירו אישית, בכל זה בקשתי וגם תקותי שבכל אופן ימסור לו המכתב, ותודה מראש על הטרחה בזה. ותקותי גם כן, אשר בהזדמנות המתאימה יוסיף כ' ביאור ומלים משלו בדברו עמו או בכתבו אליו, והעיקר שיבוא הדבר בפועל, כוונתי להפצת קיום המצוות בכלל וקיום מצות תפילין בפרט, ועד שלא יזדקקו לסגולה המיוחדת של מצוה זו, כשיקיים ה' הבטחתו "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד גו' וחרב לא תעבור בארצכם גו' והיית לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם".

בכבוד ובסגנון חכמינו דורשים בשלום אשה ע"י בעלה, שלום זוג' תחי',

ובברכה שיראו רב נחת אמתי נחת יהודי מסורתי, ובנידון שלו – מסורת בית אבות שלו, שלשלת הזהב, כפי שסיפר לי בזה, לאורך ימים ושנים טובות מכל ילדיהם שיחיו ויבש"ט.

בהזדמנות זו אביע תודתי עוה"פ בעד ספריו אשר נתן לי, וארשה לעצמי גם לצרף לזה המחאה שכר טרחה ובטלה אשר דבר המותר הוא בכל אחד ואחד, ובודאי גם שאר הספרים יצוה לעושי רצונו לשלחם לכאן ותודה מראש.

כרגיל ומנהג בני ישראל הרי אי אפשר לאיש יהודי בלי הערות, ואעיר גם אני על כל פנים בקצרה, והוא אשר לכאורה יש מקום לומר ששם הספר של מר שנתפרסם ביותר, ספר הקטרוג והאמונה, הי' צריך להיות "ספר האמונה והקטרוג". ואם תמצא לומר אין זה רק "תואנה" בעלמא, כי אם נקודה עקרית: האדם בכלל ובנ"י בפרט מאמינים הם בטבע ורק לאחר זמן מתעוררת קושי' וכולי המביאה לפעמים גם לקטרוג. במלים אחרות: האמונה הוא ענין טבעי יסודי ועצמי, והקטרוג הוא יצירת השכל בצירוף מאורעות שמחוץ לאדם. ועוד וגם זה עיקר, שעצם מציאות הקטרוג אפשרית היא רק באדם מאמין, שאז מקום לקושי' וקטרוג ועד לטענת המאמין הראשון, אחד הי' אברהם, השופט כל הארץ לא יעשה משפט? שהרי בבירה שאין לה מנהיג אין מקום לקושי' וטענה, וק"ל.

הכתוב לעיל הוא לא רק בנוגע לאמונה באלוקי ישראל כי אם גם לאמונה בבני ישראל אשר לא ידח ממנו נידח, והרי אלה הם דברי הנביא: רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם עונותיכם (עמוס ג, ב), ובפרט שכל אחד אחד מישראל הוא חלק אלו-ה ממעל ממש, שלכן נצטוו, ואפשרי הדבר, להידבק בדרכיו, ובלשון רבנו הזקן בספרו תניא פ' לב, אשר נפשות בני ישראל "מי יודע גדולתן ומעלתן בשרשן ומקורן באלקים חיים, בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה".


אורי צבי גרינברג: אגרות נוספות אליו – לקמן אגרת ט'תשמא. ט'תתפט. ט'תתקמג. ט'תתקעט.

בנו: חיים אליעזר – כדלעיל אגרת שלפנ"ז.

שהכל בהשגחה פרטית: ראה הוספות לכתר שם טוב (קה"ת, תשנ"ט) סקע"ט ואילך. וש"נ.

לכתוב לבנו: היא אגרת שלפנ"ז.

ובסגנון חכמינו ז"ל: ב"ב קטז, רע"א. מנחות סה, רע"ב.

ונתתי שלום בארץ גו': בחוקותי כו, ו ואילך.

ובסגנון חכמינו: קידושין ע, רע"ב. וש"נ.

לצרף לזה המחאה: ראה גם לקמן אגרת ט'תשמא.

לטענת . . אברהם: וירא יח, כה.

מאמינים הם: ראה שבת צז, א.

אחד הי' אברהם: יחזקאל לג, כד.

השופט כל הארץ: וירא יח, כה.

לא ידח ממנו נידח: ע"פ שמואל-ב יד, יד. וראה תניא ספל"ט. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד סה"ג.

חלק אלו-ה ממעל ממש: תניא רפ"ב.

להידבק בדרכיו: כתובות קיא, ב. ספרי עה"פ עקב יא, כב. וראה גם לעיל אגרת ט'תרנא הערה ד"ה לדבקה.