ספריית חב"ד ליובאוויטש

[ער"ח אלול, ה'תשכ"ט]

עפמש"כ במפרשי התנ"ך המקובלים – עה"פ – וכן ע"פ: תמיד (לב, ב), זח"ג (רפה, סע"ב) מובן שצ"ל "ואבדון" –

אלא שע"פ מש"כ במנחת שי (המובא בכ"מ לפס"ד) – עה"פ – יש כאן גם כתיב.

י"א שיש כאן רק "ואבדה" (גם בקרי) – אבל, כנ"ל, הוא היפך מכהנ"ל (ש"ס, זהר וכו'.

וראה ג"כ עירובין י"ט, א: ז' שמות כו' – אך בדוחק י"ל דאבדה ואבדון היינו הך).

עוד יש להביא ראי' דעכ"פ קרי צ"ל "אבדון" ממה 1) דלא נמצא חבר ל"אבדה". 2) ממשלי גופא (טו, יא) דלכל הדעות נכתב "שאול ואבדון".

בהוצאת קורן – כנראה נגרר אחרי הוצאת Kittel (נוצרי) – שבעיקר הביא הגירסא ההפכית מחז"ל, ובהערה – שי"ג דהקרי ואבדון (ב"קורן" – בשינויי נוסחאות שבסופו).


נדפסה בלקו"ש חכ"ג ע' 344.

האגרת היא למו"ה שלום ריבקין. אגרות נוספות אליו – לעיל ח"כ אגרת ז'תקפב, ובהנסמן בהערות שם.

עפמש"כ: נכתב כמענה לשאלה שעה"פ (משלי כז, כ) שאול ואבדה לא תשבענה גו', מצויין בספרי התנ"ך שהקרי של תיבת "ואבדה" הוא "ואבדון" – אמנם בס' משלי הוצאת "קורן" לא מצויין זה.