ספריית חב"ד ליובאוויטש

[ח' תשרי, ה'תש"ל]

לפלא הכי גדול – שכנראה הר"י לא "תפס הענין": זוהי שאלה שא"א לומר בה נלך לחומרא, נצא לכל הדעות וכיו"ב.

והצעתו שלא יהי' פס"ד "מוזר" – היינו שלא יספור לעצמו (היפך הש"ס) – צריכה בירור בפוסקים: איך זה ידלג לילה אחד ולא יספור כלל (או יספור ב' פעמים), שזהו לא רק "מוזר", כ"א היפך המושג "תמימות" (לא חסר ולא יתיר).

ולהוסיף: ההסברה שלי יש לאומרה גם בסגנון אחר (לא ספירה לעצמו – אף שזהו היסוד – כ"א) שעושה כמקום שיצא משם, בנוגע לספה"ע ובמילא גם בנוגע לחה"ש.


נדפסה בלקו"ש ח"ז ע' 295 והוגהה ע"פ כתי"ק.

הר"י: הראש ישיבה.

לא "תפס הענין": השקו"ט בדין ספה"ע וחג השבועות בעובר קו התאריך, שנתבאר בלקו"ש ח"ג ע' 995 ואילך. ח"ז ע' 288 ואילך. וראה גם לעיל חכ"ה אגרת ט'תסד, ובהנסמן בהערות שם. לקמן אגרת ט'תשפו.

היפך הש"ס: מנחות סה, ב. ראה לקו"ש שם.