ספריית חב"ד ליובאוויטש

ב"ה, ר"ח שבט, ה'תש"ל

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

בעמדנו בעשתי עשר חודש באחד לחודש,

אשר בעשירי בו הוא יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר,

יום זכרון הוא (זמן כפרה ותשועת נפשם מיד שונא) להזכיר כאו"א את עצמו ואת כל סביבתו את נקודת עמלו (של בעל ההילולא) שעמלה נפשו בחייו חיותו בעלמא דין – מסירת נפש על הפצת היהדות, תורת אמת ותורת חיים ומצותי' עליהן נאמר וחי בהם – מבלי להתפעל ואפילו לא להתרשם מכל מונע ומעכב, אויב ושונא,

זכרון ע"מ שיבוא בפועל ובמעשה שהוא העיקר, ללכת בדרך זו אשר הורנו וסלל לפנינו להפיץ התוהמ"צ חדורים אהבת השם ויראת השם ובאופן דמוסיף והולך.

ותוקף מיוחד לתקופת יום ההילולא בשנה זו (עשרים שנה לההסתלקות) אשר הקביעות היא כמו בשנת ההסתלקות – ביום השבת קודש ואשר קורים בו פרשת בא.

ויה"ר שיהי' הזכרון וההתעוררות שעל ידו והבפועל שלאח"ז – ברי קיימא ויפעלו פעולתם במשך כל השנה כולה,

ותהא השנה שנת אורה, שנת ברכה, שנת תורה

ושנת גאולה – בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו

ומביאת משיח לתחיית המתים והקיצו ורננו שוכני עפר והוא בתוכם.

בברכה,

מ. שניאורסאהן


כללי פרטי. מצילום האגרת. נדפסה בלקו"ש ח"ו ע' 293.

מאוה"ת להצ"צ שם: דברים ע' טו ואילך.

בש"ק . . ה'תש"י: ראה רשימת כ"ק אדמו"ר בסה"מ באתי לגני ח"א ע' רסג.

יום זכרון . . מיד שונא: ראה גם שיחת ש"פ וארא, ג' שבט שנה זו (שיחות קודש ה'תש"ל ח"א ע' 359 ואילך).

נפש עמל . . לעמל יולד: משלי טז, כו. איוב ה, ז.

ד"ה . . תרפ"ט: סה"מ תרפ"ט ע' 218 ואילך.

אור תורה להה"מ: עה"פ (בהוצאת קה"ת – לח, ג-ד).

לקו"ת שה"ש: יא, ד.

אוה"ת להצ"צ פ' אחרי: ע' צט ואילך.

ובמעשה שהוא העיקר: אבות פ"א מי"ז.

להעיר מירושלמי: ראה גם שיחת ש"פ וארא, ג' שבט שנה זו (תורת מנחם – סה"מ שבט ע' רסא, ובהערות שם).

עשרים שנה לההסתלקות: ראה גם לעיל אגרת ט'תתג. לקמן אגרת ט'תתיא. ט'תתטז. ט'תתיז. ט'תתיח. ט'תתכא. ט'תתכד. ט'תתכה. ט'תתל. ט'תתלא. ט'תתלד. ט'תתלה. ט'תתמב. ט'תתמו. ט'תתמט. ט'תתנז. ט'תתנח. ט'תתנט. ט'תתסא.

ד"ה באתי לגני: סה"מ ה'תש"י ע' 111 ואילך.

בזהר: ראה זח"ב קכח, ב. שם סז, ב. קפד, א.

ביום השבת קודש . . פרשת בא: ראה רשימת כ"ק אדמו"ר בסה"מ באתי לגני ח"א ע' רסג.

בא אל פרעה: ר"פ בא.

בד"ה בא, העת"ר: המשך תער"ב ח"ב ע' תתמא.

ר"ח: (ולא תחלת החודש, כי) הוא ביחס לכל ימי החודש כמו ראש לאיברים, שחיותם כלול מתחלה בראש והראש – מנהיגם (מאמרי ר"ה תש"א ועוד – לבעל ההילולא. לקו"ת דברים נה, ג. עט"ר בתחלתו).

בעשתי . . לחודש: דברים א, ג. ולהעיר מאוה"ת להצ"צ שם על הפסוק שלפניו אחד עשר יום.

יום ההילולא: בש"ק פ' בא בשעה שמונה בבוקר שנת ה'תש"י.

זכרון . . שונא: תפלת מוסף ר"ח. ועיין אבודרהם הפי'.

עמלו . . בחייו: להעיר מסנה' (צט, ב) עה"פ נפש עמל עמלה לו ועה"פ אדם לעמל יולד. ד"ה אר"א אדם לעמל יולד, תרפ"ט.

שעמלה נפשו בחייו: אגה"ק סי' כח.

וחי בהם: אחרי יח, ה. עיין רמב"ן שם. אור תורה להה"מ. לקו"ת שה"ש סד"ה לסוסתי (הראשון). אוה"ת להצ"צ פ' אחרי.

התוהמ"צ חדורים אהבת השם ויראת השם: שאז קיומן אמתי כו' (תניא רפ"ד. קונטרס העבודה ס"ב). וראה פירוש להרמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב.

ותוקף . . לתקופת: להעיר מברכות (נט, ב) בתקופתה כו'.

עשרים שנה: להעיר מירוש' סוטה (פ"א, ה"ח) – בשמשון, שנקרא ע"ש של הקב"ה כו' שמש כו' הוי' (סוטה י, א) – כתוב אחד אומר כו' שהיו הפלשתים יראים ממנו כו'. וכיון שבכתוב נאמר (לנוסחת הירושלמי – תוד"ה מעבירם שבת נה, ב) וישפוט את ישראל, מובן שזהו העיקר, אלא שהי' אפשרי עי"ז שהיו הפלשתים יראים כו'. ולהעיר מלקו"ת במדבר ד"ה מבן עשרים.

לההסתלקות: לביטוי הסתלקות, יש להעיר מהמאמר שניתן ליום ההסתלקות (ד"ה באתי לגני פ"א), דמפרש מש"כ בזהר כד אתכפי' סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין, דהיינו שנמשך יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין (אלא שהגילוי הוא בבחינת רוממות).

פרשת בא: אל פרעה. להעיר מזח"ב (לד, א) אדרין בתר אדרין כו', ופי' (בד"ה בא, העת"ר) שזהו לשבור עצמות קליפת פרעה וזהו בכחו של משה דוקא, ואני הכבדתי גו' נעשה עי"ז ואכבדה בפרעה גו'. ולהעיר מתורת הבעש"ט עה"פ כי תראה חמור שונאך רובץ גו' (היום יום ע' כג), המשך זאת חנוכת המזבח, תר"ם בתחלתו.

– השייכות להסתלקות בפרט מובן מל"ת להאריז"ל (תהלים פד, ז).

לתחיים המתים: שכמה זמנים בזה וצדיקים גמורים יקומון כו' (זח"א קמ, א). וראה תוד"ה אחד פסחים (קיד, ב) דכשיבנה המקדש משה ואהרן יהא עמנו (וראה ג"כ יומא ה, ב), וברמב"ם הל' מלכים ספי"א פס"ד דבנין ביהמ"ק קודם לקיבוץ גליות.

הקיצו . . עפר: כי טל אורות טלך גו' ישעי' (כו, יט). וראה כתובות (קיא, ב) כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו.