ספריית חב"ד ליובאוויטש

ב"ה, ג' אדר ב', ה'תש"ל

ברוקלין, נ.י.

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצרכי ציבור רב פעלים וכו'

הרב משה שי' מונק

שלום וברכה!

הנני לאשר, אף כי באיחור, קבלת מכתבו וכן החוברת "תורה עם דרך ארץ". ות"ח על תשומת לבו לשלחה אלי.

לכתבו בנוגע למכון מדעי וכו', הנה לפי המצב שהוא עכשיו וכיון שקשור עם תכנית המשך לימודים באוירה שאינה מתאימה כלל, וכמו שדברנו בעת ביקורו בארוכה, ואיני רוצה להאריך בענין המצער ואינו לזכותו של ישראל, הרי לעת עתה איני יכול להשתתף בתכנית שסו"ס צריכה להביא להאמור, ואת כת"ר הסליחה.

ובודאי אפשר למצוא מוצא אחר יותר טוב לפתרון הבעי' ששוחחנו וגם נוגע בה במכתבו עכשיו.

ומענין לענין באותו ענין, איני יודע אם שייך לכת"ר, אבל כיון שיש לו היכרות עם הנהלת המכון למדע, מחובתי להעיר עוד נקודה עיקרית שדיברתי בזה בעל פה עם חברים שלהם וגם באי-כח[ם] במדינות אחרות, והיא: מוכרח באופן עקרוני לשלול באופן הדרוש שאין למכון שום שייכות לפסוק דינים ולהורות הלכה למעשה, שזהו בשיפוטם הבלעדי של רבנים בתור רבנים מורי-הוראה, ולא בשיפוטם של אנז'יניר או ד"ר אפילו שיש להם סמיכות ברבנות אם פוסק ההלכה בתור מדעני במקצוע שלו.

נוסף על כמה וכמה טעמים בזה, יש גם טעם פשוט לגמרי שאין צריך לראיות מספרים, כי יש לזה ראי' ממעשה רב בפועל, שרואים שמכונים כאלה שרצו להתעסק בפסקי הלכות, אע"פ שכוונת המייסדים היתה רצוי', אבל כעבור שנה פחות או יותר, שאינו חשוב, והנה ויקם מלך חדש, והתוצאות היו הרסניות. שלכן בטוח ופשוט, שאם המכון יקח עליו הסמכות הזאת, הרי זה ענין לדורות והתוצאות מזה סו"ס בכי' לדורות.

ידוע לי שהמכון יש לו מחלקה מיוחדת הנקראת "רבנית", אבל לדעתי שום מחלקה שלו, אפילו רבנית, אין לה סמכות לפסוק דין. ואין עצה לזה להודיע שזהו רק להלכה אבל למעשה ישאלו רב, כי בשעה שיגלו קולא באיזה ענין, שוב לא יעלה על דעת מישהו לשאול רב, כיון שפרופסור פלוני שהוא גם רב, נוטה לקולא הרי זה מספיק, ודי לחכימא ברמיזא.

מובן שאין כוונתי למעט חשיבות המכון, אלא להדגיש שענינו צריך להיות רק להבהיר צדדי החיוב והשלילה אבל לא להכריע איזה צדדים כבדי משקל יותר בין לחיוב בין לשלילה, ועד"ז בנוגע ההצעות; ובכל שאלה ושאלה להדגיש שאין באים לענות על השאלה, אלא אך ורק לברר כל הצדדים שבדבר, על דרך בית משפט, שהצדדים יכולים להציע כל מיני טענות, אבל הפסק דין שייך לשופט אשר יהי' בימים ההם, ויפתח בדורו כשמואל בדורו, הוא הרב מורה הוראה שמקצוע שלו הוא רבנות, ולא זה שחושב שהבר סמכא הוא זה שמבין בטכניקה, וכלשון הידוע שכל החכמות הן "רקחות וטבחות" לתורה, ולא ח"ו להיפך.

וכאן מקום לכאורה להאריך בנושא החוברת שלו על תורה עם דרך ארץ, בפרט כמו שראיתי זה בברלין גופא, ברחוב ארטילעריי 31, שזה כבר הי' המבצר של יראת שמים של שיטה זו, ואף על פי כן הכירו כולם בעצמם המצב והתחילו לשלוח הבנים לישיבות שכולן קודש ואין בהן לימודים חיצוניים כלל, למרות ההתנגדות לזה בתחילה, אבל סוף סוף נוכחו שאי אפשר בלאו הכי. ואין רצוני לערבב פרשה בפרשה.

בכבוד ובברכה.

נ.ב. ארשה להוסיף להנ"ל ל' הסמ"ע שו"ע חו"מ סי' ג' ס"ק יג, הובא בנתיבות המשפט שם: "לא תשב אצל הקהל בשום דין, דידעתי שפסקי הבעלי-בתים ופסקי הלומדים הם שני הפכים".

והרי ברור שאין המדובר בבע"ב עם הארץ או שאין לו סמיכה ואינו למדן, דאם כן מאי קא משמע לן, ובודאי שלא הי' זקוק מהרש" ז"ל לעצה בזה ולראיות להעצה; אלא המדובר הוא באופן שלולא העצה הרי לכאורה אין חשש לצרף בעל-בית זה, ועל זה באה האזהרה האמורה.

והרי הלשון ג"כ בודאי מדוייק, שאין זה ענין של הידור בעלמא וחשש של קולא וחומרא במקום המוטל בספק, כי אם כלשונו שהפסק יהי' היפך פסק הלומדים וק"ל.


הרב משה מונק: אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת ט'תרכח, ובהנסמן בהערות שם.

ויקם מלך חדש: שמות א, ח.

לשופט אשר יהי' בימים ההם: פ' שופטים יז, ט.

ויפתח בדורו כשמואל בדורו: ר"ה כה, ריש ע"ב.

וכלשון הידוע . . "רקחות וטבחות" לתורה: ראה שמואל-א ח, יג. אגרת הרמב"ם (פאר הדור סמ"א). שו"ת הרשב"א ח"א סתי"ד (ד"ה אמרת) – בשם הרמב"ם. מרכבת המשנה לאבות פ"ו מ"א.

מהרש": תיבה זו אינה ברורה בהעתק שתח"י.