ספריית חב"ד ליובאוויטש

תענית אסתר (נדחה), ה'תש"ל

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת המכתב . . .

ובעמדינו לפני ימי הפורים עליהם נאמר אשר לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם

יהי רצון אשר תמיד כל הימים כן תהי' לנו אורה ושמחה וששון ויקר כאשר הי' לאבותינו בימים ההם בזמן הזה –

כדרשת רבותינו: אורה זו תורה כו' ויקר אלו תפילין (והוקשה כל התורה כולה – המצוות – לתפילין)

וכמשמעו – שהרי אמחז"ל: אין מקרא יוצא מידי פשוטו – אורה ושמחה וששון ויקר בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בברכה.

מ. שניאורסאהן

***

אגה"ק בסה"ת דכ"ק אדנ"ע ודכ"ק מו"ח אדמו"ר – יש למעט, כיון שבלאה"כ יו"ל בעז"ה אוסף אגה"ק שלהם.


כללי פרטי. מצילום האגרת. נדפסה בלקו"ש ח"ו ע' 371.

אדר שני: ראה גם לקו"ש חט"ז ע' 349 ובהערה 66.

תענית אסתר: צע"ק שנקרא ע"ש אסתר כו': ראה גם שיחת פורים שנה זו (שיחות קודש ה'תש"ל ח"א ע' 641 ואילך).

שלשת ימים לילה ויום: אסתר ד, טז.

וברא"ש: מגילה פ"א ס"ח.

דהמגילה . . ע"ש אסתר: ראה בארוכה לקו"ש חט"ז שיחה א' לפורים (ע' 352 ואילך) ובהערות שם.

סד"ה . . תרכ"ט: סה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ס"ע פו ואילך.

אוה"ת מג"א: בהוצאת תש"נ – ע' קמט ואילך.

ד"ה תפלין דמארי עלמא, תרנ"ג: סה"מ תרנ"ג ע' רלג ואילך.

והוקשה כל התורה כולה – המצוות – לתפלין: ראה גם לקו"ש ח"ט ע' 79 הערה 3. חכ"ו ע' 441 הערה ד"ה כולל אַלע מצוות. לעיל אגרת ט'תשכא.

הראב"ע בתחילת פירושו: למגילת אסתר. וראה לקו"ש חכ"א ע' 202-201, ובהערות שם.

סד"ה . . ה'ש"ת: סה"מ ה'ש"ת ע' 9. וראה לקו"ש חכ"ו ע' 439 בהערות.

עד דלא ידע . . ה"ז הדרגא דכחשיכה . . כאורה: מגילה ז, ב. תהלים קלט, יב. וראה ד"ה חייב איניש תרפ"א (סה"מ תרפ"א ע' קצד. ה'תש"ח ע' 121).

מנער ועד גו' ונשים: אסתר ג, יג.

אגה"ק בסה"ת כו': = אגרות הקודש בספרי התולדות. קטע זה למו"ה אברהם חנוך גליצנשטיין, מו"ל ספרי התולדות דרבותינו נשיאנו. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ד אגרת ט'קמו (ע' קמא), ובהנסמן בהערות שם.

יו"ל בעז"ה אוסף אגה"ק שלהם: יש לציין שהחל משנת ה'תשמ"ב עד-עתה יצאו לאור חמשה כרכים מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע וארבעה עשר כרכים מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.

אדר שני: להעיר מירושלמי מגילה (פ"א, ה"ה): אותה השנה (שנעשה בה הנס) הייתה מעוברת, אלא שדעת הבבלי משמע לא כן (מדלא הביאו בסוגיא זו להכריע הדין). ולהעיר מש' הפסוקים להאריז"ל ר"פ ואתחנן.

תענית אסתר: צע"ק שנקרא ע"ש אסתר, שהרי אין הוא לזכר "וצומו" שאמרה אסתר שהי' "שלשת ימים לילה ויום" ובי"ד-ט"ז (או י"ג-ט"ו) ניסן (וכמש"כ באבודרהם סדר תפלות תעניות ופי'. וראה מס' סופרים רפכ"א. ב"י וב"ח לטאו"ח סתרפ"ו. וש"נ. ב"ח לטאו"ח סתכ"ט ד"ה ה"ג וה"א. ומש"כ בב"ח שם "וכן תענית" – אולי צ"ל "והן תענית"), כ"א לפי שבו נקהלו כו' (וגזרו תענית – תנחומא בראשית ג. שאילתות סז ועוד. ובשאילתות שם (וכ"מ בתנחומא וברא"ש) שהתענו גם בזמן שביהמ"ק הי' קיים; ובאו"ז ח"ב סשס"ז (תלט) (מס' המקצועות): וחייבינהו הקב"ה לישראל לענויי נפשייהו בי"ג דאמר ר' שמואל כו' – ודלא כמש"כ בכ"מ שהוא מדברי הגאונים (שעפ"ז מובן מה שלא נזכר בגמרא – וראה מ"מ להל' תעניות פ"ה, ה"ה). וראה אורחות חיים (החדש) סתרפ"ו, וכמה מנ"כ השו"ע שם. וש"נ. ובב"י ובלבוש (סתרפ"ו) שכדי לא להכביד על הצבור אין מתענין ג' דאסתר (דברי הצומות גו' – שהובא ברמב"ם ועוד) – ובכ"ז (ובכמה מהנ"ל) בנוגע לי"ג אדר – מפורש שמו "תענית אסתר". ואכ"מ).

– ובכל אופן אינו דומה לזה דהמגילה נקראת (רק) ע"ש אסתר, כיון שהיא שבקשה כתבוני לדורות (מגילה ז, א. וראה ירוש' שם).

לפני ימי הפורים: להעיר מהמשנה (ריש מגילה): מגילה נקראת בי"א כו', וראה סד"ה מגלה נקראת, תרכ"ט.

לא . . מזרעם: אסתר ט, כח.

וזכרם לא יסוף: ברמב"ם סוף הל' מגילה משמע דאפילו זכרון הצרות דפורים לא יסוף. וצע"ק משמו"ר (פכ"ג, יא) דמונה "ומדי". ולהעיר מברכות יג, א. תו"א (צב, א) דאפילו ביום ההוא הסתר אסתיר.

תמיד כל הימים: ראה מגילת סתרים (לבעהמ"ס חוות דעת) עה"פ וזכרם לא יסוף דע"י המצוות דפורים תמיד זכרונם לפני השי"ת.

אורה . . כדרשת רבותינו: אסתר ח, טז. מגילה טז, ב. וראה פי' אדה"ז (וס' הבהיר ס' קמט) אדמו"ר האמצעי והצ"צ בזה (אוה"ת מג"א ע' ב'שמא ואילך. שערי אורה קרוב לסופו). ועוד.

תפלין: להעיר דתפלין הם כתר ה' (תוד"ה מי ברכות ו, א. ועיין ד"ה תפלין דמארי עלמא, תרנ"ג, וש"נ לזהר וכו'). ומרדכי יצא גו' ועטרת גו' [(אסתר ח, טו)]. וראה שם בתרגום.

והוקשה . . לתפלין: קדושין לה, א.

אין . . פשוטו: שבת סג, א. וי"ל שזהו ביתר שאת במג"א עפמש"כ הראב"ע בתחילת פירושו: והנכון בעיני כו'.

בגשמיות וברוחניות: ראה ט"ז לאו"ח סתר"ע סק"ג. תו"א סד"ה וקבל: מסה"נ על קדה"ש שהרי כו'. בארוכה יותר – סד"ה בלילה ההוא, ה'ש"ת.

גם יחד: (להעיר מזח"ג ז, ב) כי עד דלא ידע בין כו' – ה"ז הדרגא דכחשיכה (גשמיות) כאורה (רוחניות); ולמעלה מעשרים (ב' יודי"ן דוייצר – דגו"ר – ראה אוה"ת בראשית ע' תקיט ואילך) אין אדם יודע כו' (סוכה בתחלתה. ונתבאר בכ"מ).

נתעכב משלוח המכתב והתבוננתי די"ל טעם השם "תענית אסתר" בפשטות: כיון שזהו תענית שבו נקהלו לעמוד על נפשם – הרי כל הצריכים לעמוד על נפשם (מנער ועד גו' ונשים) אין רשאים להתענות (בו ביום) שלא לשבר כחם (תוספתא תענית (פ"ב, יא) שו"ע או"ח סו"ס תקע"א. ולהעיר משמואל-א יד, ל) משא"כ אסתר (מג"א ד, יג. ולהעיר מהשינוי בבקשות אסתר (שם ז, ג – ח, ו)).