ספריית חב"ד ליובאוויטש

ב"ה, כ"ה ניסן, ה'תש"ל

ברוקלין, נ.י.

מר אורי צבי שי' גרינברג

שלום וברכה!

זה זמן רב שלא שמעתי מכ', אף שכמובן שדורש אני עליו, ובפרט על ידי ידידנו מר הלל שי' זיידמן, שמסר לי גם כן, ובפרט בימים אלו, שבנו שי' עדין בצה"ל במחלקת הצנחנים. ויהי רצון שיקויים בו, בתוך כל יוצאי צבא בישראל, המקרא מלא שדיבר הכתוב והי' מחנך קדוש, ולא יראה בך ערות דבר גו' כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך (כי תצא כג, טו, בשינוי הסדר).

לאחרי בקשת סליחת מר על הבא להלן, הרי לדעתי אין ברירה בידי כי אם לכתוב את זה, והענין:

הן ידוע למר פרטי הבעי' בקשר עם החוק ד"מיהו יהודי", והשתלשלות הענינים. וגודל רציניות הענין בודאי לדכוותי' דמר אין צורך באריכות, ובפרט בהמצב דעתה. שלכן רציניות המצב מחייבת את כל אחד ואחד, אפילו החלש יאמר גבור אני, ועל אחת כמה וכמה הגבור וביחוד הגבור בהשפעה על אחרים, לפרסם דעתו ובאותיות בולטות המתארות את הענין בכל החומרה והרציניות והחיוניות שלו. ובדורנו, דור יתום ועקבתא דמשיחא, שהחושך כפול ומכופל, מוכרח שתיכף לתיאור – תבוא המסקנה, שאי אפשר שהענין יבוא על תיקונו אלא אם כן יוגדר במפורש ובהדגשה בניסוח החוק שיהי' על פי ההלכה; שהרי מפורסם לכל שהי' דין ודברים בנוגע להכנסת תיבה זו ושללו אותה בכדי שלא תהי' "דיקטטורה" כביכול של ההלכה, וק"ל.

דברתי על דבר זה בכמה הזדמנויות, ותקותי שגם למר הגיעו על כל פנים הדים מדברים אלו. ואף שכאמור שלדכוותי' – אין צורך בהסברה, אבל במלים קצרות סיכום הענין הוא, שניסוח החוק כמו שהוא עכשו פותח פתח פרץ רחב וללא כל הגבלות שמשמעו – ר"ל והי' לא תהי' – הכרזה פומבית בשם עמנו ישראל היושב בארץ ישראל, שמכאן ולהבא מפקירין ונותנין ח"ו את ארץ ישראל לכל עמי הארץ הרוצים לבא ולקחתה, היפך תורת ישראל!

תקותי חזקה, אשר באם כבר אמר מר מלתו בענין, לא יסתפק בזה, אלא יקיים דברי חכמינו ז"ל "הוכח תוכיח – אפילו מאה פעמים", מאה לא בדרך גוזמא; וכהדגשה בכמה מקומות שתורתנו תורת אמת מלמדת אותנו דעה בזה אשר אפילו כשהוכיח 99 פעמים ממש, וח"ו לא הועיל, עדין המצוה בתקפה עומדת – שעליו להוכיח ובאותו התוקף פעם המאה. ובפרט אשר סוף סוף לב ישראל ער הוא, ובודאי לא יצטרכו ח"ו להוכחה כמה וכמה פעמים, ובלבד שישמעו דברי ההוכחה מהראוי להשמיע דברים כאלו ובתוקף המתאים, ולא להישמע לדעת המפתים המסיתים ומדיחים שגם האמור הוא בגדר דתפסת מרובה לא תפסת.

בפ"ש מר, ודורשים בשלום אשה ע"י בעלה, בפ"ש זוג' תחי', ובאיחולים לקיץ בריא ושמח בגשם וברוח גם יחד ובכבוד – המצפה לבשו"ט,

מ. שניאורסאהן

נ.ב. שולח אני מכתב זה מהיר דחוף, כיון שכבר חידשו "טענה" נוספת בבעי' האמורה וכיו"ב – שכבר הענין בבחינת . . סטטוס קוו! שהרי כבר עברו עליו כמה שבועות ואין פוצה פה ומצפצף. ולטענתי, הרי תורתנו יש לה סטטוס קוו של שלשת אלפי שנה וחצי, ענוני שחיים תודה לא-ל . . . בדור מודרני, וישן מפני חדש תוציאו. ואין להאריך בענינים שאינם מדברים בטובתם ובגאונם של ישראל.


מצילום האגרת.

מר אורי צבי גרינברג: אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת ט'תשכג, ובהנסמן בהערות שם.

שבנו . . בצה"ל: חיים אליעזר – ראה לעיל אגרת ט'תשכב.

החוק ד"מיהו יהודי": בי"א אדר שנה זו נרשם ב"ספר החוקים" של ארץ ישראל בענינו של "חוק השבות": דלענין חוק זה, "יהודי" הוא "מי שנולד לאם יהודי' או שנתגייר", כאשר המילה "כהלכה" לענין גיור, נמחק בכוונה (ראה גם לעיל חי"ח אגרת ו'תרכד, ובהנסמן בהערות שם).

וראה לקמן אגרת שלאח"ז. אגרת ט'תתקה. ט'תתקי. ט'תתקכא. ט'תתקמג. ט'תתקנד. ט'תתקעג. ט'תתקעד. ט'תתקעט. ט'תתקפ. ט'תתקפח.

החלש יאמר גבור אני: יואל ד, י.

דברתי . . הזדמנויות: ראה שיחת פורים (לקו"ש חכ"א ע' 404 ואילך). ש"פ צו. ש"פ מצורע. ליל ב' דחה"פ. אחש"פ. ש"פ אחרי – שנה זו. ועוד.

דברי חכמינו: ב"מ לא, א. וראה גם לקמן אגרת ט'תתקעט.

הוכח תוכיח: קדושים יט, יז.

דתפסת מרובה לא תפסת: ראש השנה ד, סע"ב. וש"נ.

ודורשים ע"י בעלה: ב"מ פז, א. שו"ע אהע"ז סכ"א ס"ו.

וישן מפני חדש תוציאו: לשון הכתוב – בחוקותי כו, י.