ספריית חב"ד ליובאוויטש

ב"ה, ט"ו אייר, ה'תש"ל

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

מצו"ב מכתבי ליום הסגולה – לל"ג בעומר,

שהרי תוכנו, לדעתי, לכאו"א שייך הוא,

ובפרט על פי דברי ישעי' בנבואתו ע"ד הגאולה וההכנה אלי' בתקופת סיום הגלות המר והחושך כפול ומכופל בו אנחנו נמצאים, אשר

כל בניך – כאו"א מבנ"י – הם תלמידי הוי',

ובסגנון הידוע: יהי רצון שיפעלו הדברים בי ובהקוראים,

ובאופן שהורה רשב"י (אשר ל"ג בעומר הוא יום שמחתו) בחביבותא כו' וכתיב אהבתי אתכם אמר ה'.

בברכה,

מ. שניאורסאהן


כללי פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ז ע' 344.

מצו"ב מכתבי: לעיל אגרת ט'תתצג.

ד"ה . . תרפ"ט: סה"מ קונטרסים ח"א טז, ב ואילך. סה"מ תרפ"ט ע' 71 ואילך.

ובסגנון הידוע: ראה גם לעיל חט"ו אגרת ה'תמה, ובהנסמן בהערות שם.

הורה רשב"י: זח"ג קכח, א.

וכתיב: מלאכי א, ב.

תלמידי הוי': מצו"צ שם (נד, יג). וראה ד"ה וכל בניך, תרפ"ט הביאור ע"ד החסידות.

יום שמחתו: במשנת חסידים מס' אייר פ"א מ"ו: ביום ל"ג בעומר . . מצוה לשמוח שמחת רשב"י. והמ"ח לא העתיק רק דברי האריז"ל (דברי אדמו"ר הזקן – הובאו בפס"ד לאדמו"ר הצ"צ ליו"ד סקט"ז). וראה פע"ח שער ספה"ע פ"ז.

ולהעיר שעפ"ז מפורש ג"כ ענין השמחה (ולא רק מניעת אבלות) וטעמה "שמחת רשב"י" (עיין זח"ג רפז, ב. רצא, סע"א). ומזה מענה להשקו"ט בזה בשו"ת חת"ס חיו"ד סרל"ג. שו"ת שם ארי' חאו"ח סי"ד ועוד. וראה ג"כ נ"כ שו"ע או"ח סתצ"ג.

ומה שהקשו דהא אדרבא בהסתלקותן של צדיקים מתענין, י"ל – ע"פ נגלה – דשאני ל"ג בעומר דרשב"י צוה לשמוח בו (עיין בפע"ח שם), ועפמש"כ במהרי"ו (הובא בש"ך יו"ד סשמ"ד סק"ט) הדין דשומעין לו. ואכמ"ל.

בחביבותא . . אהבתי: ולהעיר ג"כ מסדר המעלות בתהלים (סט, בסופו): כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יודא וישבו שם וירשוה (דשייך לכאו"א מבנ"י) וזרע עבדיו (לויים) ינחלוה ואוהבי שמו (כהנים – ונקט מעלתם דוקא בענין האהבה) ישכנו בה.