ספריית חב"ד ליובאוויטש

ב"ה, יום ג' שהוכפל בו כי טוב, פ' קרח, ה'תש"ל

ברוקלין, נ.י.

תלמידי ישיבת תומכי-תמימים ליובאַוויטש לחג הסיום, מאָנטרעאַל

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

במענה להידיעה על דבר חגיגת הסיום, יהי רצון שתהי' בשעה טובה ומוצלחת.

ועל פי מאמר הידוע של רבנו הזקן, בעל התניא (פוסק בפנימיות התורה) והשולחן ערוך (פוסק בנגלה דתורה) – "מ'דאַרף לעבן מיט דער צייט", פירושו – על פי תוכן פרשת השבוע, בודאי תהי' החגיגה מוארה וחדורה באור וחיות פרשת שבוע זה, שנקודתה סיפור ענין המחלוקת דקרח ועדתו נגד משה אשר משה אמת ותורתו אמת.

והענין הוא – על פי מה שהעידו חכמינו ז"ל אשר קרח פקח הי', זאת אומרת אשר הטענות שלו הן טענות שכליות ולא עוד אלא שיש קא סלקא דעתך שיש להן מקום בשכל דתורה. שעל פי זה מובן – שזקוקים היו לנס ובריאה אשר יברא הוי' ויוכיח אמיתת תורת אמת.

ואחד הביאורים בזה מיוסד בסיפור רבותינו ז"ל אשר התחלת הטענה של קרח היתה: טלית שכולה תכלת תהא פטורה מציצית, ואם כן כיון שכל העדה כולם קדושים אין זקוקים לכהונת אהרן, ובלשון הכתוב – מדוע תתנשאו.

נקודת הטענה בנוגע לעבודת האדם את קונו ה' יתברך ויתעלה היא, אשר כשענין הקדושה הוא באופן מקיף כדוגמת טלית המקיפה את האדם ראשו ורובו, גם זה מספיק ואין זקוקים לציצית, חוטין הקשורים על כנפי הבגד שזהו דוגמא להמשיך מהמקיף ולבוש בפנימיות האדם, ומכאן לכהונת אהרן, אשר כיון שכל העדה כולם קדושים, אף על פי שכמה שעות ביום עסוקים בעניני פרנסה, עסק על פי תורה, וכמו שנאמר וברכך ה"א בכל אשר תעשה, ולאחרי זה – בכמה עניני רשות, כמו אכילה ושתי' וכו', שגם זה הוא על פי תורה אלא שצריכה להיות בזה הנהגה דכל מעשיך לשם שמים – הנה די בזה.

ומענת משה רבנו הי' אשר מוכרחת ההשפעה גם בפנימיות, ואשר צריך להיות כהן וכהן גדול עליו נאמר ומן המקדש לא יצא, זאת אומרת אשר כל עניניו הם בקודש ובמקדש בגלוי, ואדרבה דוקא באופן כזה נמשכת הקדושה בפנימיות גם בשעות היום שעסוקים בדברי הרשות, לא לבד שכל המעשים הם לשם שמים, אלא עוד יתירה מזו, בכל דרכיך דעהו ועד – ללימוד התורה וקיום המצוות בפועל במשך רוב היום ככולו. ואז גם הטלית יש בה קדושה וקדושת כל העדה היא בגלוי, וכמבואר בארוכה בדרושי רבותינו נשיאינו.

על פי האמור מובן אשר תפקיד קדוש על תלמיד ישיבה בכלל ותלמידי ישיבת תומכי-תמימים בפרט, שעליהם להראות התמימות והשלימות בכל הענינים, שתלמיד ישיבה צריכה להיות תורתו אומנתו, ועל ידי זה מתוספת קדושה בכל השייכים להישיבה והתומכים בהישיבה עליהם נאמר ותומכי' מאושר, נוסף על אשר על ידי זה הקדושה שבכל אחד ואחד מהם עומדת בגלוי ובפועל.

ויהי רצון אשר כל אחד ואחד מהמסיימים, בתוככי כל תלמידי תומכי-תמימים בכל מקום שהם, ימלא התפקיד האמור, כתקות מייסדי הישיבה רבותינו נשיאינו, ויהיו לתפארת ההורים, הרמי"ם והמשפיעים והמנהלים – שליט"א.

וההוספה בהידור בלימוד התורה הנגלית והפנימית ביראת שמים, לימוד המביא לידי מעשה קיום המצוות בפועל, תמהר קץ גלותנו ותביא הגאולה האמיתית והשלמה, אשר אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יודא וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות בכל האמור.


נדפסה בלקו"ש ח"ח ע' 323 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

יום ג' שהוכפל בו כי טוב: פרש"י בראשית א, ז (מב"ר פ"ד, ו).

אוה"ת בראשית: וראה גם בהנסמן בלקו"ש חל"ו ע' 253.

קהלת רבה בתחלתו: וראה גם לקו"ש חכ"ז ע' 229 הערה 6. וש"נ.

משה . . אמת: ב"ב עד, א. ועוד. הנסמן בלקו"ש ח"ח ע' 103 הערה 10.

ובריאה אשר יברא הוי': קרח טז, ל.

ואחד הביאורים בזה: ראה גם לקו"ש שם ע' 102 ואילך. וש"נ.

ובלשון הכתוב: שם, ג.

טלית המקיפה . . ראשו ורובו: ראה שו"ע אדה"ז או"ח הל' שבת סימן ש"א סל"ה, ובקו"א שם ריש ס"ק ח'. וש"נ.

וברכך . . אשר תעשה: פ' ראה טו, יח.

דכל מעשיך לשם שמים: אבות פ"ב מי"ב.

עליו נאמר: אמור כא, יב.

בכל . . דעהו: משלי ג, ו.

עליהם נאמר: משלי שם, יח. וראה זח"ג נג, ב.

לימוד המביא לידי מעשה: ראה קידושין מ, ב. וש"נ.

תהלים סט: ראה לעיל אגרת ט'תתעח הערה ד"ה תהלים סט.

מורשה קהלת יעקב: ברכה לג, ד.

שהוכפל . . טוב: טוב לשמים וטוב לבריות (ראה קידושין (מ, א). אוה"ת בראשית (לד, א)).

חגיגת הסיום: להעיר ממחז"ל שעושין סעודה לגמרה של תורה (קהלת רבה בתחלתו).

מאמר הידוע: קונטרס ביקור שיקאגא ע' 7 (ס' השיחות תש"ב ע' 29).

פקח הי': במדב"ר פי"ח, ח.

בסיפור רבותינו: פרש"י ר"פ קרח (וראה מדרש רבה ותנחומא שם).

נקודת הטענה: ראה לקו"ת ר"פ קרח. שם שלח (מו, ג) ועוד.

אשר תעשה: ראה קונטרס ומעין מי"ז ואילך.

לשם שמים . . דעהו: ראה טושו"ע או"ח סרל"א.

שתלמיד . . אומנתו: להעיר מהל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ה: אבל אם כו' חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש בכל ענין. ועיין קונטרס עץ החיים סכ"ב ואילך בנוגע ללימוד החסידות.

אלקים . . בה: תהלים סט, לו-לז.

וירשוה . . עבדיו . . ואוהבי: תורה (מורשה קהלת יעקב – סנה' נט, א), עבודה, גמילות חסדים (שפנימיותם – אהבה (אגה"ק סט"ו – קכג, א)).