ספריית חב"ד ליובאוויטש

ב"ה, כ"א אלול, ה'תש"ל

ברוקלין, נ.י.

הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים

מוה"ר שמחה שי' הכהן קוק

נתני'

שלום וברכה!

מאשר אני קבלת מכתבו מי"ב אלול עם המצורף אליו, בו כותב ע"ד הקושיים להחדיר ההכרה של הודעת חכמינו ז"ל: בראשית – בשביל התורה שנקראת ראשית כו' ובשביל ישראל שנקראים ראשית, ושואל דעתי בזה.

והנה בודאי אשר דברי חכמינו ז"ל אינם צריכים ראיות והוכחות וכו', ובפרט בענין עיקרי כהאמור. ובודאי גם הם – חכז"ל – העריכו התנגדות העולם כולו לקבלת מימרא כהאמורה, ובפרט על פי הכתוב כי אתם המעט מכל העמים, וישראל דוויים וסחופים וכו'. ובכל זה פרסמו את האמור ובהחלטיות, ועד כדי כך אשר רש"י בפירושו על התורה העתיק מאמר האמור. והרי קו רש"י בזה הוא לפרש פשוטו של מקרא כהודעתו בכמה מקומות "ואני לא באתי אלא לפרש פשוטו של מקרא". שמזה מובן שאפילו כשרש"י מביא דרש או מדרש הרי גם זה שייך ומוכרח לפשוטו של מקרא, אלא שאינו בפשטות לגמרי. וכיון שבתחילת פירושו על התורה העתיק מאמר רבותינו ז"ל האמור, זאת אומרת שאפילו בן חמש למקרא יש להודיעו על דבר זה, הרי מובן שאפשר גם להסבירו אפילו על פי דרכו.

והרי ראינו במשך הדורות של עמנו בני ישראל בגלותם, גלות במובן הפשוט וגלות הרוחני, שכל ההשתדלויות לכסות על האמת שבתורתנו תורת אמת, בשביל שתהי' התורה מתקבלת יותר לחוג פלוני ולמהלך הנפש של פלוני, כרגיל הלשון בזה – שיטת האפולוגיטיקה, הנה לא רק שלא הביאה תועלת בת קיימא, אלא עוד הזיקה, אם בקירוב זמן או לאחרי משך זמן, נוסף על הנקודה שכל פשרה עם האמת הרי זו נטי' מן האמת, במלים אחרות – היפך האמת, שהרי פשרה ואמת הפכיים הם.

איני יודע עד כמה השפעת כת"ר מגעת, אף שגם על ענין זה קאי מאמר החכם קבל את האמת ממי שאמרה, על אחת כמה וכמה שבא מרב מורה הוראה בישראל ובחינוך וכו'. אבל באם אי אפשר מאיזו סיבה שתהי' שתתקבל ההנחה האמורה, על כל פנים יש להשתדל להבליט את הנקודה אשר דברי ימי ישראל הרי הם למעלה מדרך הטבע, ומצויינים הם בהשגחה פרטית וכו', ובפרט על פי ביאור המאורעות בדברי ימי חייהם של שאר העמים להדגיש את ההשלכות בנוגע לעמנו בנ"י וחייו וההרפתקאות שעברו עליו וכו' וכו'.

ויהי רצון שחפץ ה' בידו יצליח לנצל השפעתו במישרין ובעקיפין להחדיר יראת הוי' טהורה, אשר חד היא עם אה[ב]ת הוי', בחיי היום-יום של כל אלה שיכול להשפיע עליהם, והקו בזה הריהו כמו שנאמר בכל דרכיך דעהו, בכל הדרכים והאופנים וכו', על אחת כמה בנוגע ספרי לימוד וחינוך בכלל.

בכבוד ובברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה ובשורות טובות בכל האמור וזכות הרבים מסייעתו.


הודעת חכמינו ז"ל: פרש"י ר"פ בראשית.

כי . . העמים: ואתחנן ז, ז.

וישראל דוויים וסחופים וכו': יבמות מז, א. רמב"ם הל' איסו"ב רפי"ד. טושו"ע יו"ד סרס"ח ס"ב.

כהודעתו בכמה מקומות: בפירושו עה"פ בראשית ג, ח. שם, כד. ועוד.

שמזה מובן: ראה ס' כללי רש"י פ"א כלל 2. שם פ"ה. וש"נ.

בן חמש למקרא: אבות ספ"ה.

מאמר החכם: הובא בהקדמת הרמב"ם לשמונה פרקים שלו.

כמו שנאמר: משלי ג, ו.