ספריית חב"ד ליובאוויטש

י'ב

ב"ה, ה' מרחשון, ה'תשל"א

ברוקלין, נ.י.

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מר יעקב שי' רוזנטל

שלום וברכה!

בהמשך למכתבי הקודם, אבוא בזה, על כל פנים בקיצור, בהערות לאיזו נקודות שבמכתב מר, והן:

מבאר מר במכתביו בטוב טעם אשר התחלת התקלה היתה בחוקים שלפני זה, שהניסוח בהם הי' בלתי מתאים וכו'.

והנה לפי ידיעותי זוהי הפעם הראשונה אשר החוק מנסה לבאר המונח "יהודי", אשר אפילו באם הי' הפתרון כדבעי, הרי עצם האפשריות לספק בדבר, ועד שהיו מוכרחים להצביע בזה, מראה על המצב הכי ירוד וכו'. על אחת כמה וכמה שקרה מה שקרה ופיתרו את הענין בהגדרה להשמיט "על פי ההלכה".

ואפילו אם תמצא לומר שהתקלה יסודה בחוק שלפני זה, הרי אין זה מתקן את התקלה אלא מבאר סדר ההשתלשלות שלה.

כנראה כוונת מר שאילו היו מתקנים החוק שקדמו, וכמו שמציע להשמיט פריטי הרישום של דת ולאום וכו' במילא לא הי' מקום לכל התקלה האמורה. אבל עתה הרי אי אפשר כבר להחזיר הענינים כמו שהיו מאז. ומובן וגם פשוט שהנסיון לבטל פריטי הרישום של דת ולאום יהי' קשור במאבק עם המפלגות, ועוד ועיקר, שכיון שתשאר באיזה חוק שיהי' ההגדרה של מיהו יהודי כמו שהיא עתה, הרי התקלה בעינה עומדת.

ב) לכתבו של מר אשר פלוני הציע הנוסח והוא האשם וכו', הרי גם זה אי אפשר לשנות עתה.

ג) כמובן מסכים אני עם מר שאפילו אם יתקנו ענין הגירות בחוק האמור על ידי הוספת המלה "כהלכה" אין זה מבטיח במאה אחוז שכל הענינים יסתדרו בסדר גמור, אבל כל ניסוח אחר עוד גרוע מזה. ולדוגמה ההצעה לכתוב "על פי הרבנות הראשית", שנוסף על העיקר שאין למושג זה מקור בתורה (שהרי על פי תורה כל הרבנים תקפם שוה – באם שוים הם ביראת שמים וכו'), הרי על פי ההתדרדרות בשטח זה גם בארצנו הק' אפשר לשער שההרכב של הרבנות הראשית בעתיד מוטל בספק, וכידוע הטענה בשם הדימוקרטי', שכיון שישנם טעמפּלים של רפורמים ושמרנים וכו' בודאי שזכאים גם הם לבאי-כח מתוך הראַבייס שלהם וכו' וכו', ומי יודע אולי גם הקראים יש לצרף תחת דגל אהבת ישראל וקירוב הלבבות ועוד כיו"ב.

נקודת התורפה בכל הענין, אבל גם לזה לא מצאתי מוצא במצב ההוה, הוא עצם המצב – שגוף הנבחר על ידי כל אחד ואחת הדרים בארץ ישראל, בלי הבדל דת או אפילו הלוחמים נגד הדת, בידו להחליט בשאלה כזו. בלשון אחר, המונח יהודי הוא מונח בהלכה ובדת, זאת אומרת שאין כל מקום לחוות דעת של אלה שאינם מומחים בעניני דת והלכה ולא מזדהים עמה, ועל אחת כמה וכמה – להצביע ולהחליט בזה. אלא כיון שכמדובר שהמצב בהוה הוא ששנים וחצי מיליון בני ישראל חקקו בשבילם חוק שהוא שקר ענקי – לומר שאפשר גיור גם שלא על פי ההלכה, ניגוד מני' ובי', הרי צריך למצוא עצה לבטל החוק בהקדם הכי אפשרי.

ואם לערוך מלחמה להוכיח שגיור זהו מונח בהלכה, וכן יהודי זהו מונח בהלכה וכו' וכו' נגד אלה שלא תועיל להם כל הוכחה בראיות ובמקורות, כי אם הוכחה אחת מכרעת לגבם והיא איזו מפלגה חזקה יותר, ומי מבעלי מפלגה פלונית יש לו קשרים יותר וכו' הרי מלחמה זו תאריך ימים ושנים ואי אפשר לדעת כלל התוצאות.

מה שאין כן הדרישה לכתוב "גיור כהלכה" שאין זו אלא דרישה של סטאַטוס קוו, שלא כסגנון העתונים והמתפלספים בזה שהיא דרישה חדשה וכו'. ואדרבה, עד ענין שליט הי' מובן בפשטות מיהו יהודי ומהו גיור, ובפרט לאחר המשאל שערך מר ב.ג. שי', ופשוט כל כך אשר תיכף ומיד הוציא כל הבעי' מסדר היום.

ואלה שחידשו הדבר, הנה חלק מהם הי' זה בשביל חשבונות בין-מפלגתיים, או מטעמים ונימוקים כאלה שאין להם כל שייכות לגוף הבעי'. ולדוגמה הטענה שהצביעו עלי' כמה פעמים ובתרועות וחצוצרות שופר, שאיפה הצדק והיושר אשר איש ששפך דמיו להגנת המולדת לא ירשמו אותו שהוא יהודי? וכששאלתי מהי השייכות דשני הענינים, כי מובן שמי ששפך דמו יש כאן מקום לתת לו שכר מכל הסוגים וכו', אבל אין זה משנה ענינים התלויים בתולדה ובמבנה הגוף או הנשמה וכו', וכדוגמת כמה ענינים התלויים בתנאים מיוחדים, ולא נשמע בשום עם ולשון שתהי' דרישה כזו, והרי הדרוזים שומרים על הגבולות זה עשרים שנה ואף על פי כן לא נמנה אף אחד מהם לכהונה גדולה, ואפילו לא לכהונה סתם, ואפילו לא להקרא יהודי.

יש להאריך עוד בהנ"ל ובעוד נקודות במכתב מר, אבל כמדומה שכבר דייקתי גישת היסוד שלי בכל הבעי', והיא שבכל יום ויום נעשים גיורים שלא כהלכה, הן בארץ ישראל והן מחוצה לה, ולאחרי זמן קצת חוששני שאי אפשר יהי' לברר באיזה אופן נתגיירו, שהרי כל התעודות שוות הן.

ובשעת חירום כזו צריך לעשות כל התלוי בכל אחד ואחד לבטל הגזירה באופן הכי זריז, ולאחרי זה לנסות על כל פנים לבטל שאר נקודות התורפה, והלואי שתקופה זה דלאחרי זה תבוא בהקדם.

בכבוד ובברכה,

מ. שניאורסאהן


מצילום האגרת.

מר יעקב רוזנטל אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ו אגרת ט'תתקפ. לקמן אגרת י'רסב. י'תכא.

התקלה שגרם להשינוי ב"חוק השבות" (גזירת "מיהו יהודי"). ראה גם לעיל חכ"ו אגרת ט'תתפט, ובהנסמן בהערות שם. לקמן אגרות י'טו. י'לג. י'קכח. י'קלא. י'קסה. י'קע. י'רסג. י'רפב. י'רפג. י'שט. י'שיג. י'שטז. י'שיח. י'שיט. י'שלז. י'שמה. י'שצ. י'שצו. י'תב. י'תיט. י'תכט. י'תנ. י'תנא. י'תסד. י'תקכד.

ענין שליט ראה גם לקמן אגרת י'קע.

המשאל שערך מר ב.ג. = מר בן-גוריון – ראה לעיל חח"י אגרת ו'תשיד, ובהנסמן בהערות שם.