ספריית חב"ד ליובאוויטש

י'לג

ב"ה, ימי חנוכה, ה'תשל"א

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת המכתב . . .

ענין חנוכהקבעו הנס בנרות. והנה שני דברים בנר ושניהם נקראים נר: שמן ופתילה שמדליק בהם, הכלי המחזיק בתוכו השמן והפתילה.

בנר שעוה וכיו"ב – י"ל שחלק הנר שלא נימס עדיין – הוי במקום הכלי, או שהכלי הוא לאו דוקא אפילו לכתחילה.

ופירשו חז"ל עפש"נ נר ה' נשמת אדם, כי נר מצוה ותורה אור

כי הפתילה והשמן הם (בעבודת השם) האדם והמצות,

וכשמדליק הנר (שזהו ענינו ושלימות שלו), כשעושה מצוה – "מדליק" הדבר בו נעשית המצוה (ובצירוף כח עשי' זו, חלק מ"הפתילה") נעשה אור.

והרבה מיני אור הם בנר וכללותם – בלשון חז"ל: נהורא אוכמא ונהורא חיוורא,

נהורא אוכמא הקרובה אל הפתילה, עשיית המצוה באופן שניכר בזה גם מציאות אדם העושה, ונהורא חיוורא – עשיית מצוה לשמה. ובלשון הרמב"ם עוסק בתורה ובמצות כו' לא מפני דבר בעולם כו' אלא עושה האמת מפני שהוא אמת כו'.

והנה התומ"צ הם דוקא בעוה"ז, בו על האדם לעשותם ולברר עי"ז את חלקו בעולם שבשבילו נברא.

וי"ל שזהו ענין הכלי (דהנר). וכשם שאין אחד דומה לחברו כך כו"כ מיני כלים הם,

אף שבכללות – כל נר ה' נשמת אדם אשר במנורה – כולה מקשה זהב עד ירכה (רגל התחתון) עד פרחה (גדולי הצדיקים).

ויהי רצון אשר יאיר כל אחד ואחת את נרו,

את נשמתו – נפש האלקית ונפש הבהמית – ואת חלקו בעולם,

ובאופן – כהלכה דבית הלל – דמוסיף והולך, מוסיף ואור,

עד לקיום היעוד דלילה כיום יאיר.

בברכת הצלחה בהפצת המעינות,

מ. שניאורסאהן

***

להערתו בשהיחוה"א – עייג"כ ד"ה להבין כו' ע"ס דנקודים כו' (לאדה"ז) שהו"ל ז"ע.

***

מאשר הנני קבלת המכתב מיום הגאולה י"ט כסלו והקודמיו ושלאחריו. כן נת' המאזן והדו"ח כספי, ות"ח.

. . . אין הזמ"ג כלל לבירור הסתירות שבהר"ד (וחבל שמתעכבת ההו"ל דס' התולדות כ"כ) ורק יעיר עד"ז (בפרטיות) בהערות [וע"ד הנעשה מכבר ב"חנוך לנער" (מהד"ת)].

נ.ב. ז"ע נתקבל מכתבו – ובקשר ליום ההולדת – יה"ר שתהי' שנת הצלחה בגו"ר וכו'.

***

בברכה לבריאות ולבשו"ט ובמיוחד ע"ד חידוש הפעילות – וכמאן דבעי למיעבדבענין "מיהו יהודי".

***

בברכה לאויוש"ט ולבשו"ט.

נ.ב. ז"ע נתקבל מכתבו מיום ג' טבת. ות"ח. ואמחז"ל מילתא אלבישייהו יקירא.

***

בברכת הצלחה בעבוה"ק.

נ.ב. נתעכב המשלוח ובנתים נתקבל מכתבו מי"ג טבת. מנהגנו להשתמט ולא לתת ממון במוצש"ק.

***

מאשר הנני קבלת המכתבים והדו"ח והפ"נ. וכל הפ"נ יקראו בל"נ עה"צ.

בברכת הצלחה רבה בעבוה"ק.

נ.ב. ז"ע נתקבל מכתבו מיום ה' טבת.

ויה"ר שיתרבה גבולם בתלמידים טובים – בכמות ובאיכות.

***

בברכת הצלחה בתו"ת ובכלל.

לההערות בההדרן – נדבר בזה תוס' ביאור בש"ק שלאח"ז, ובטח תגיע הר"ד גם למחנם.


כללי פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ה ע' 445 ואילך, והושלמה ע"פ צילום האגרת.

קבעו הנס בנרות ראה שבת כא, ב ובפרש"י.

הנרות הללו קודש הם נוסח "הנרות הללו".

נר שיש לה ב' פיות: שבת כג, ב.

ברמב"ם שו"ע הל' חנוכה פ"ד ה"ו. או"ח רסתרע"ג.

בש"ס: שבת כא, סע"א ואילך.

עפש"נ משלי כ, כז. שם ו, כג.

מקשה זהב . . עד פרחה בהעלותך ח, ד.

שהם כנגד או"ה סוכה נה, ב. במדב"ר פכ"א, כד. פרש"י עה"פ פינחס כט, יח. שם, לה.

להערתו . . ז"ע קטע זה למו"ה עזרא בנימין שוחט. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ו אגרת ט'תריב (ע' מב), ובהנסמן בהערות שם.

ד"ה להבין כו' . . שהו"ל ז"ע ראה גם לעיל אגרת י'כח. וש"נ.

מאשר . . בגו"ר וכו' קטעים אלו למו"ה אברהם חנוך גליצנשטיין, מו"ל ספרי התולדות דרבותינו נשיאנו. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ו אגרת ט'תתסט (ע' שנ), ובהנסמן בהערות שם. לקמן אגרת י'רלח.

מהד"ת קה"ת, תשי"ט – ע' 57.

בברכה . . "מיהו יהודי" קטע זה למו"ה רש"י זוין. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת י'יב, ובהנסמן בהערות שם.

וכמאן דבעי למיעבד ראה כתובות סז, רע"א.

בענין "מיהו יהודי" ראה גם לעיל אגרת י'ב, ובהנסמן בהערות שם.

בברכה . . יקירא קטעים אלו למו"ה נחום שמרי' ששונקין, ירות"ו. אגרות נוספות אליו – לעיל חט"ו אגרת ה'תקע, ובהנסמן בהערות שם.

מילתא אלבישייהו יקירא שבת י, ב.

בברכת . . במוצש"ק קטעים אלו למו"ה חנניא יוסף אייזנבך. אגרת נוספת אליו – לקמן אגרת י'שפב. י'תלח (ע' תנט).

מנהגנו להשתמט כו' ראה תו"מ – התוועדויות חכ"א ע' 272. וש"נ.

מאשר . . ובאיכות קטעים אלו לאיש חינוך שניהל מוסד ובתקופה האחרונה נתמעטה כמות התלמידים.

בברכת . . למחנם קטעים אלו למו"ה שרגא מלך קפלן.

בההדרן לע"ז. – שנאמר בהתוועדות די"ט כסלו שנה זו. ראה גם לעיל אגרת י'כט.

בש"ק שלאח"ז ש"פ מקץ שנה זו (שיחות קודש תשל"א ח"א ע' 356 ואילך).

ההדרן הוגה לאחר זמן ונדפס בלקו"ש חי"ט ע' 30 ואילך.

ענין חנוכה ראה ד"ה זה בתורה אור [מקץ לב, ב ואילך].

קבעו הנס בנרות והרי בחנוכה הי' גם הנס דמסרת גבורים ביד חלשים כו' ובלעדו א"א נס הנרות (אבל גם לולא נס הנרות – הי' נגאלים מגלות יון ע"י הנס דמסרת) – ועכצ"ל שגם המלחמה הייתה בענין הנרות (נר הנשמה ונר מצוה). עיי"ש. ולקמן במכתב.

שני דברים בנר ראה שערי אורה ד"ה כי אתה נרי סוס"א [לה, א]: דבר חמישי והוא כלי הנר.

ושניהם נקראים נר גם כ"א בפני עצמו וכנאמר: הנרות הללו קודש הם. נר שיש לה ב' פיות. וכיו"ב.

שמן ופתילה כך סדרם ברמב"ם שו"ע וכו'. וצ"ע שהוא היפך הסדר בש"ס: פתילות ושמנים.

שהכלי הוא לאו דוקא בשו"ת אבני נזר חאו"ח סת"ק כותב שמחלוקת בדבר ותלוי באם הכלי מכלל הנר. ובטח אין הכוונה כשטחיות הלשון (וכן בס' נתיבות עולם שמביא), שהרי במקומות אין ספור שהכלי נקרא נר (הן בלשון תורה והן בלשון חכמים), כ"א בנוגע לעבודה (ומצוה) האמורה בנר. ועפ"ז בנוגע לנ"ח – ל"ל להרבות במחלוקת והרי יל"פ דברי החסד לאברהם וכו' שמביאו שטעמו משום בזיון מצוה. ואכ"מ.

אפילו לכתחילה שו"ע או"ח ר"ס תער"ג. ובנ"כ שם הקשו על המהר"ל.

ופירשו חז"ל בתו"א ושערי אורה (ראה מפתח הענינים שם), באור התורה. דרושי חנוכה. ועוד.

ובצירוף כח כו' להעיר מתניא פל"ז.

והרבה מיני אור ברכות נב סע"ב. ובזהר בכ"מ. ובתקו"ז תכ"א (ג, א) ה' גוונין.

אוכמא . . חיוורא זח"א נא, א. וראה תו"א כו' שם.

ובלשון הרמב"ם הל' תשובה פ"י ה"ב.

עוסק בתורה ובמצות . . עושה האמת לכאורה סיפא לאו רישא. ולהעיר ממו"נ ח"א פ"ב. הל' יסוה"ת פ"א ה"ד. שם רפ"ט. ואכ"מ.

שבשבילו נברא תרתי משמע: העולם בשביל האדם (סנהדרין לז, א. ברכות ו, סע"ב). והאדם בשביל (בירור) העולם (תניא פל"ז מע"ח שכ"ו).

שבשבילו . . שזהו ענין הכלי ויתאים גם למש"כ בס' טעהמ"צ להרדב"ז (הובא באבני נזר שם) דאין עיקר המצוה בכלים עצמם אלא במה שנעשה עליהם.

שאין אחד דומה לחבירו סנה' לז, א.

כו"כ מיני כלים בחסד לאברהם מעין ב' נהר נח מונה טו מיני כלים הראויים לנ"ח.

מקשה . . הצדיקים) ראה ד"ה זה בלקו"ת פ' בהעלותך [לב, ד ואילך].

אחד ואחת שאף הן היו באותו הנס (שבת כג, א. ועיי"ש ברש"י).

מוסיף ואור דבאור מצ"ע – גם לב"ש צ"ל מוסיף והולך, אלא שנרות חנוכה הם כנגד פרי החג (שהם כנגד או"ה) שבהם צ"ל פוחת והולך (ראה שבת כא, ב. תו"א ד"ה ת"ר מצות נ"ח לד, ב). ועפי"ז יתורץ הא דודאי גם ב"ש ס"ל דמעלין בקודש.

היעוד דלילה כיום יאיר תהלים (קלט, יב) ובכמה מרז"ל שזהו יעוד דלעת"ל (זח"א לא, א. ועוד).