ספריית חב"ד ליובאוויטש

י'קיט

ב"ה, שלהי אדר,

שנת כי תשא את ראש בנ"י

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת המכתב . . .

ובעמדנו בימים שבין גאולה (פורים) לגאולה (לפסח),

אשר ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר – כפשוטו (שאין מקרא יוצא מידי פשוטו) וכמשמעו – דרז"ל

אורה זו תורה שמחה זה יו"ט ששון זו מילה ויקר אלו תפילין,

יה"ר שיעשה כאו"א את התלוי בו בהפצת התורה ובהידור בקיום מצותי' שהוקשו לתפילין,

הוספה בת"ת ובקיום מצותי' – בכמות ובאיכות, בעצמו ולזולתו, דיחיד ודרבים

כולל, כמובן, הוספה במבצע תפילין,

ויעשה כ"ז מתוך שמחה – נקודת חודש אדר (שאמחז"ל שמרבין בו בשמחה) וימי הפורים,

ונקודת ארבעת דברים האמורים, מתחיל מאורה זו תורה עלי' נאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב ומסיים בתפילין שאמחז"ל מאן דמנח תפילין אצטריך למחדי ואפ"ל השמחה עד דבדח טובא,

ובקרוב ממש נזכה לימים עליהם נאמר אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה

בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

בברכה,

מ. שניאורסאהן

***

מאשר הנני קבלת המכתב מיום י"א אדר והמצו"ב, הרשימות וכו' והפ"נ יקרא עה"צ.

מש"כ בתו"ח שיוסף נשלח בכל דור לבנ"י (ועד"ז בכמה מדרז"ל) אינה הוכחה ששבועת משה עצמו קיימת גם עתה. וק"ל.

***

מאשר הנני קבלת המכתבים מיום עש"ק משפטים וכו' וקטעי המכ"ע. ות"ח ת"ח על עצם הענין ועל המשלוח לכאן.

בברכה לבריאות ולהצלחה רבה ולבשו"ט.

***

בברכת הצלחה בעבוה"ק ולבשו"ט מתוך שמחה וכי תשא גו'.


כללי פרטי. נדפסה בלקו"ש חי"א ע' 337 ואילך, והושלמה ע"פ צילום האגרת.

כי . . בנ"י תשא ל, יב.

ליהודים . . תפילין ראה גם שיחת פורים שנה זו (שיחות קודש תשל"א ח"א ע' 553 ואילך).

שאין . . פשוטו שבת סג, א. וש"נ.

ואף שבש"ס מפרש כו' ראה גם לעיל חכ"ה אגרת ט'תשכא, הערה ד"ה כל עמי כו'.

ומדובר . . בשבט נדפס בלקו"ש ח"ו ע' 312.

במבצע תפילין ראה גם לעיל אגרת י'כ (ע' לא), ובהנסמן בהערות שם.

ונשאר בצ"ע. ואולי י"ל כו' ראה גם שיחת ש"פ ויק"פ שנה זו (שיחות קודש תשל"א ח"א ס"ע 602 ואילך).

עיין רמב"ם כו' ראה גם שיחת פורים שנה זו (שם ע' 519 ואילך).

פקודי . . לב תהלים יט, ט.

מאשר . . וק"ל קטעים אלו למו"ה יהושע מונדשיין. נדפסו ב"היכל מנחם" ח"ב ע' פא. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ו אגרת ט'תרצד, ובהנסמן בהערות שם. לקמן אגרת י'ש. י'תנט. י'תסב (ע' תפז).

מש"כ בתו"ח נכתב במענה לשאלתו על המבואר בלקו"ש השבועי לפ' ויגש שנה זו (תשל"א – לקו"ש ח"ה ע' 239) שסיפורי התורה הם נצחיים כו', היות וברוחניות הענינים מתקיימים הסיפורים עצמם גם עתה. וכך גם בהסיפור של "ויכלכל יוסף" ברוחניות הענינים מתקיים גם עתה. ובהע' 14 מביא מהצפע"נ שהסיפור של מרע"ה נמשך גם עתה, ולכן ניתן להתפיס בשבועה שלו.

ושאל הנמען, מדוע לא נזכר מ"ש בתו"ח (פ' ויחי קה, ב): וז"ל: וזהו שאמר יוסף לאחיו אל תעצבו כו' כי למחי' שלחני כו' . . דהנה התורה נצחית היא בכל דור ובכל זמן כידוע כו', כידוע שבנ"י בכל דור ודור נשלח להם בגלות בחי' יוסף כו' למחי' כו'.

מאשר . . ולבשו"ט קטעים אלו למו"ה חיים יהודה פלדי. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ו אגרת ט'תשח, ובהנסמן בהערות שם. לקמן אגרת י'רצט (ע' שא). י'שיא. י'שעא. י'שצח. י'תסב (ע' תפח).

בברכת . . תשא גו' קטע זה למו"ה יהודא ליב רסקין. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת י'קטז, ובהנסמן בהערות שם.

כי תשא חובה (לקח טוב כאן). וראה ג"כ ב"ב (י, ב) הובא בלק"ט תיכף להנ"ל: במה תרום קרן ישראל (שזהו ודאי) בכי תשא.

גאולה . . (לפסח) מגילה ו, סע"ב ובפרש"י.

אשר ליהודים . . ויקר מג"א (ח, טז). ולהעיר אשר ע"פ פשטות הכתובים שם – כ"ז התחיל בכ"ג סיון שלפני ימי הפורים. וראה ירוש' ברכות רפ"א, אסת"ר בסופו ועוד: גאולתן של ישראל כו' רבה והולכת כו' ואח"כ ליהודים כו' – ואינו ממשיך בנס דפורים (וראה פי' מבעל ס' החרדים שם)!

ליהודים . . תפילין יהודי ע"ש שכופר בע"ז (מגילה יג, א) שהוא כמודה בכל התורה כולה (קדושין מ, א) ואח"כ הפרטים: תורה כו' תפילין. וע"פ קבלה וחסידות: יהודי – כתר ומסנ"פ. ואח"כ ע"ס ועבודה פרטית – אורה ושמחה – חו"ב, וששון ויקר – זו"ן (תו"א (צא, ב ואילך). שערי אורה בסופו. הצ"צ למג"א עה"פ).

דרז"ל . . תפילין מגילה (טז, ב) ועד"ז בתרגום עה"פ.

ויקר אלו תפילין על ידיהון ועל רישיהון (תרגום שם). ואף שבש"ס מפרש אלו תפילין שבראש (שהם בגלוי ושייך ע"ז וראו, יקר) – הרי כל זמן שבין עיניך יהו שתים (מנחות לו, א). ולהעיר מצפע"נ (להרגוצובי) לרמב"ם הל' תפילין פ"ד ה"ד.

מצותי' שהוקשו לתפילין קדושין (לה, א).

הוספה בת"ת ובקיום מצותי' ומדובר בזה בט"ו בשבט. ולהעיר ממרז"ל שבפורים קיימו מה שקבלו כבר במ"ת (שבת פח, א).

הוספה במבצע תפילין להעיר ממש"נ במג"א (ח, יז) שנפל פחד היהודים על עמי הארץ – שזהו ע"ד ראיית חז"ל לויקר אלו תפילין שנאמר וראו כל עמי הארץ גו' ויראו ממך.

שאמחז"ל תענית (כט, סע"א), מג"א סתרפ"ו סק"ה. וראה שו"ת חת"ס חאו"ח סק"ס. נמוקי או"ח לסתרפ"ו ונשאר בצ"ע. ואולי י"ל שהרמב"ם לשיטתו שצ"ל "שמח כל ימיו" (הל' דעות פ"א ה"ד. ועד"ז שם פ"ב ה"ז. וראה ג"כ פיה"מ ברכות פ"ט מ"ה), משא"כ מארי דשמעתי' דבאדר מרבין בשמחה דס"ל דשמחה שאינה של מצוה עלי' נאמר ולשמחה מה זה עושה (שבת ל, ב). ולהעיר מרמ"א סוף הל' מגילה (וסיום חלק אורח חיים): וטוב לב משתה תמיד.

וימי הפורים עיין רמב"ם (הל' מגילה פ"ב הי"ז) דמשמע שגם הטעם דסעודת פורים והמשלוח מנות ומתנות לאביונים הוא משום שמחה (משא"כ ברמ"א (יו"ד סו"ס שפ"ה) שזהו כשאילת שלום לחוד).

תורה . . לב תענית ל, א.

שאמחז"ל . . למחדי זו"ח שה"ש עה"פ לריח שמניך [סה, א].

ואפ"ל . . טובא ברכות (ל, סע"ב). ועפמש"כ בזו"ח הנ"ל יומתק המענה בש"ס אנא תפילין מנחנא – שזהו ג"כ הטעם דבדח. וראה תר"י בברכות שם.

טובא יותר מדאי (פרש"י שם). ולהעיר מהחיוב לבסומי בפוריא עד דלא ידע (מגילה ז, ב).

נאמר . . אלה תהלים קכו, ב. וראה ברכות שם [לא, א].

אז גו' אז ופי' רז"ל (שמו"ר פכ"ג, ג) אין אז אלא שמחה.