ספריית חב"ד ליובאוויטש

י'קכז

ב"ה, י"א ניסן, ה'תשל"א

ברוקלין, נ.י.

הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ

עוסק בצ"צ צמ"ס וכו' רש"י שי'

שלום וברכה!

לקראת חג המצות, זמן חרותנו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה לאחל לכת"ר ולכל אשר לו חג הפסח כשר ושמח וחרות אמיתית, חרות מכל ענינים המבלבלים בגשמיות וברוחניות, כדי לעבוד את הוי' בשמחה ובטוב לבב,

ולהמשיך מחרות ושמחה זו בכל ימות השנה.

בכבוד ובברכה.

נ.ב. במענה למה שכתב כת"ר בנוגע לספר הערכים בחסידות, הנה אף שאין הזמן גרמא להאריך, על כל פנים אבוא בקיצור, והרי לדכוותי' גם אין צורך באריכות, והוא:

פשוט שלא היתה מטרת ספר זה להגיש תורת החסידות באופן פופולארי, כרגיל הסגנון בזה עתה, כי אם להקל על לימוד תורת החסידות בנקודה עקרית, על ידי ריכוז הענינים המפוזרים בכו"כ ספרים ומאמרים, ביחד. ועוד וגם זה עיקר, בהוספת הציונים ומראה מקומות, שבסגנון דמבשרי אחזה ראיתי עד כמה נוגע הענין כדי להבין ענין בחסידות על בוריו, עכ"פ במדה האפשרית תוך הזמן שמקדשים אותו ללימוד תורת החסידות.

גודל ההכרח בזה מובן ג"כ מריבוי הספרים מעין זה בתורת הנגלה, הן בנוגע לריכוז החומר ע"ד ספרי ערכים בתורת הנגלה על סדר הא"ב וכו' או ע"ס הענינים וכו', על אכו"כ בנוגע לסיכום הפסקי דינים בספרי הפוסקים, ואפילו בתורת הקבלה כמה ספרים שמטרתם כנ"ל, ודוקא בתורת החסידות לא נמצא כמוהו. ומתאים לשיטת חסידות חב"ד שאחת הנקודות העיקריות בזה להבין הענינים על בורים, ובסגנון הידוע שיהי' מובן גם בשכל נפה"ב, הנה לא ראיתי אף התחלה בזה, מלבד שער היחוד לאדמו"ר האמצעי שהוא ע"ס ההשתלשלות, אבל בקיצור נמרץ.

הרגשתי בהכרח האמור עשיריות בשנים, אלא שמפני כו"כ סיבות נתעכב הדבר, והתחלתי לפני עשיריות בשנים בהקדמת עבודה המוכרחת לעריכת ספר ערכים כזה על ידי עריכת מפתחות ענינים של ספרי היסוד בתורת החסידות.

ולדעתי וגם בזה מבשרי אחזה הצליח ספר הערכים בצורה שהופיע למלאות במדה חשובה וגדולה חסרון האמור. ואף שכמובן יש למלאות ולהשלים כמה ענינים המ[ב]וארים בו על פי המבואר בעוד ספרים ומאמרים וכו', הרי ידועה שיטתי על דרך מה שכתבתי לכת"ר בנוגע לאנציקלופדי' התלמודית, שמוכרח שיופיעו כל הערכים בהקדם הכי גדול, שהרי כל זמן שלא נשלם ערך האחרון באות תיו חסרה שלימות גם בערך הראשון, ועד"ז הוא ג"כ בנוגע לספר הערכים דידן, שמעורר אני שיופיע בהקדם ולא אחרי לימוד כל הספרים והמאמרים שבדפוס ושבקופיר, וק"ל.

מעין סיוע להנ"ל, וגם בזה ראיתי אות ורמז שמוכרח הדבר להו"ל ספר הערכים, היא ההו"ל דמאמרי אדמו"ר הצ"צ על סדר התורה ותנ"ך, שעכ"פ מרוכזים ענינים על סדר הפסוקים, שמקיל למצוא אותם, ודוקא עתה היתה היכולת להו"ל וגם בזה הרי הם מים שאין להם סוף במה שכבר הופיע (כ"ו כרכים) נוסף על ההוספות הנלקטים עתה מעוד ביכלעך, ושכנראה גם בהם יש חומר לכו"כ כרכים. ומנחם אני את המתעסקים בספר הערכים שלמרות שמזרז אני אותם למהר בהעריכה ובמילא חסר במיצוי כל המקורות הידועים אפילו, שתיכף לגמר האות תי"ו (והלואי שיהי' במהרה בימינו ממש) יתחילו בעריכת הוספות ומהד"ת.

לא אכחד אשר כוונתי בהכתוב לעיל היא גם כן שאולי יועילו דברי להקדים הופעת כרך הי"ד של האנציקלופדי' תלמודית ולאחריו הט"ו וכו'. וכפי שדיברתי עם הרה"ג וכו' וכו' הוטנר בביקורו כאן, אשר בודאי מסר הדברים.


רש"י: זוין. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת י'יב, ובהנסמן בהערות שם.

לספר הערכים ראה גם לעיל אגרת י'מב, ובהנסמן בהערות שם.

דמבשרי אחזה לשון הכתוב – איוב יט, כו.

שכתבתי לכת"ר לעיל אגרת י'יב, ובהנסמן בהערות שם.

מים שאין להם סוף לשון חז"ל – יבמות קכא, א.

וכפי שדיברתי . . הוטנר ראה גם לעיל אגרת י'יג, ובהנסמן בהערות שם.