ספריית חב"ד ליובאוויטש

י'קסה

ב"ה, מוצאי שבת קודש, י"ב סיון, ה'תשל"א

ברוקלין, נ.י.

הרה"ג הרה"ח אי"א נו"מ בעל מדות עסקן רב פעלים איש המעלה בנש"ק וכו' מו"ה יצחק מאיר שי' הכהן

שלום וברכה!

קבלתי מכתב כת"ר וכיון שתוכנו הי' תמוה רציתי לעכב המענה עד שאקבל ידיעות נוספות מאה"ק ת"ו. אבל כיון שמסר לי הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים הר"ש שי' עלברג שכת"ר ביקשו לברר אצלי ע"ד המכתב, אין ברצוני לעכב יותר.

וסיבת תמיהתי היא שידוע מנהגי מכמה וכמה שנים שאיני מזכיר שם איש פרטי או גם מפלגה פרטית, וכן נהגתי גם בהתועדות שכנראה לה מתכוין כת"ר.

ועוד נקודה בזה, שבקשתי והפצרתי ותמהתי היו על שאין הכחשה ע"ד השמועה אודותה כותב מר. וקודם שדברתי עד"ז בהתועדות נסיתי לברר גם כאן בחוגי אגו"י למה אין הכחשה, ולא קבלתי תשובה. ועל פי שאמרו לי הי' כל הענין ששאלתי אי' ההכחשה נדפס גם ב"שערים" וכנ"ל לאחרי כמה שבועות לא היתה כל הכחשה.

ועוד להוסיף שבקשת ההכחשה היתה כמובן ופשוט לא לכבודי ולא לכבוד בית אבא, כי אם לשלול פירוש העדר הכחשה בחוגים ההולכים ומתרבים, וק"ל.

ובקשת הכחשה היתה לא רק בנוגע להענין אודותיו כותב כת"ר אלא גם בנוגע למה שנתפרסם ב"הארץ" ע"ד שיחה עם רה"מ ומה שכאילו נאמר לה בנוגע לשתיקת "מועצת גדולי התורה". ולפלא אשר אין כת"ר מזכיר דבר עד"ז. וגם עם גיסו הרה"ג וכו' הררש"ב שליט"א דברתי (בביקורו כאן) ע"ד הכחשה בזה.

וכיון שחדשים לבקרים הרי נתוסף עוד ענין שכאילו ראש ישיבה מפורסם באה"ק ת"ו קרא אליו פב"פ ואמר לו אשר אף שהבטיח לעשות בנוגע לביטול החוק דמיהו יהודי, ולעשות כמה פעולות בזה, הרי כיון שנדפסה חוברת וכו' מבטל כל הבטחותיו ולא יעשה שום דבר וכו'. ומובן אשר גם בזה משתמשים בחוגים ההולכים ומתרבים, וקוראים הראש ישיבה בשמו, ומובן הפירוש שנותנים לענין זה בנוגע לכבוד הראשי ישיבות בכלל וכו' וכו'.

ויהי רצון שבבואנו מזמן מתן תורתנו, אשר אז בחר ה' בעמו ישראל מכל העמים, וכן כדאיתא במס' סופרים שבמוצאי עצרת קוראים רות (שרוב דיני גירות כהלכה נלמדים משם) יגדור הוי' פרצות עמו ישראל ויכירו כל הארץ כמו שנאמר במתן תורה – ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים.

בכבוד ובברכה.


מו"ה יצחק מאיר: לוין. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ה אגרת ט'תנה, ובהנסמן בהערות שם. לקמן אגרת י'קצד.

הררש"ב = הר"ר שמחה בונים אלטר. לימים האדמו"ר מגור (ה"לב שמחה").

בביקורו כאן ביום ה', ל' שבט שנה זו.

החוק דמיהו יהודי ראה גם לעיל אגרת י'ב, ובהנסמן בהערות שם.

במס' סופרים ספי"ד.

שרוב דיני גירות ראה יבמות מז, ב. וראה בארוכה שיחות יום ב' דחג השבועות וש"פ נשא שנה זו (שיחות קודש תשל"א ח"ב ע' 226 ואילך; ע' 259 ואילך. חלקם נדפסו ב"מקדש מלך" ח"ב ע' 353 ואילך).

ושמרתם . . העמים יתרו יט, ה.