ספריית חב"ד ליובאוויטש

י'רסג

ב"ה, כ"ז חשון, ה'תשל"ב

ברוקלין, נ.י.

לכבוד מר ש.מ. תמיר (קצנלסון)

ת.ד. 1889 תל אביב

שלום וברכה!

זה עתה נתקבל הספר כחש לבן הכט, וכיון שרואני שההקדשה נכתבה בשנת תש"ל, והוא פלאי, רצוני לאשר הקבלה תיכף, מתאים להכתוב והייתם נקיים מה' ומישראל.

והנני מביע תודתי הלבבית למר עבור שימת לבבו לשלוח לי הספר, שמהספר אפשר להכיר מקרוב את המחבר ואת גיבוריו הראשיים שבעלילה, נוסף על פגישתנו האישית במסיבת התועדות.

ובודאי לדכוותי' דמר למותר להדגיש שעדיין רב הצער והכאב, ולא כדעת הטועים החושבים שכיון שהיטלר מת וימח שמו זה מכמה שנים גם כל התופעות הכרוכות בו כלו ועברו. ולא היא, כי למרבה הצער הרי השאיר אחריו תלמידים ההולכים בעקבותיו והם חיים ופועלים גם בימינו ובשטחים השונים ומשונים, עם כל התופעות המצערות והמכאיבות הקשורות בזה, כולל פגיעה אנושה ("קריפּלינג" בלע"ז) בגופם ובנפשם של כמה וכמה מאחינו בני ישראל.

הנני מוצא חובה לעצמי לא להחמיץ הזדמנות זו בנוגע ענין הבא להלן, כיון שלדעתי הוא ענין חיוני ונוגע לקיום עמנו בני ישראל בכל מקום שהם, בארץ הקודש ובתפוצות, כוונתי להפרשה האיומה דמיהו יהודי.

ולפלא אשר לא שמעתי עד עתה מחאת מר בענין זה, מחאה בסגנונו החריף והמודגש והקולע אל הנקודה. שהרי אין לי ספק כלל יחסו של מר לענין זה. וכפי שאמרתי בהזדמנות אחרת, חוק אומלל זה הוא מהחוקים הנדירים שצריך לחפש מי נהנה ממנו (לבד אולי ממחוללי החוק שיכולים לומר דידן נצח) ומיום ליום מתרבים הניזוקים על ידו. ומעולם לא הי' כדבר הזה, אשר ממשלה תכריז על עצמה גלוי לעיני כל, אשר תעודה הניתנת על ידה אין להתחשב בה כלל וכלל, ומה שרשום בה, יהודי או נוצרי וכו', אין זה אלא בשביל מירשם התושבים בלבד, וזולתי זאת אינה ולא כלום, אף שמשרד הפנים נותן תעודה זו בשם ובתור בא-כח הממשלה. וכפי ששמעתי אך ימים אלו שמנהיג ציוני מפורסם בעיר גדולה התאונן לפני ב"כ הממשלה, ובלשונו, אַז דאָס איז דער גרעסטער פּאַטש וואָס ער האָט באַקומען מממשלת ישראל בעקבות חוק האמור, שמוכרח לומר להבאים אליו שאל יתחשבו כלל וכלל בדרכון ישראלי ובהכתוב בו, כי איש כל הישר בעיניו יעשה לצוות להפקיד כיצד לרשום אותו ואותה, והפקיד בתור ב"כ הממשלה כותב וחותם.

איני בא כאן לגולל כל פרשת ההיזק שבחוק זה מנקודה דתית, מנקודה לאומית, מנקודה בטחונית, וכו' וכו', שבודאי ידועים הם למר, וכבר נכתב ונדבר עליהם כמה וכמה. וכנראה, כמו שיש נס לטובה כך, למרבה התמהון, יש "נס" לעומת זה, והוא עצם קבלת חוק זה, ואשר עדין בתוקפו למרות שכבר עברו קרוב לשנתים ימים וההיזק הולך וגדול והחוק עומד בעינו.

מובן שאין כוונתי בזה להתאונן ולצעוק על העבר, כי אם בתקוה שינצל מר את הכשרונות שחונן בהם וההשפעה שיש לו בחוגים ובכל מקום שידו מגעת, להגיב על החוק המשונה האמור, המחבל ומזיק ומתנכר לעצם קיום עמנו בני ישראל בכל מקום שהם.

אומרים בשם היטלר י"ש שהי' רגיל לומר אשר שקר קטן סופו להתבטל ודוקא שקר גדול ומוחלט אפשר שיהי' לו קיום לשנים ולדורות. ואין צורך להאריך בדבר שהוא נגד אמונת ישראל בבורא עולם ומנהיגו, ולא עוד אלא נגד האמונה בעם ישראל, אשר סוף סוף יתנערו מכבלי המפלגתיות וינצלו החוש הבריא בו חונן "עם חכם ונבון", ויבטלו חוק זה מעיקרו עם כמה חוקים הדומים לו.

אשמח לשמוע מכ' בכל האמור לעיל ות"ח מראש.

בכבוד ובברכה.


הספר כחש: תל אביב, תש"ל.

להכתוב מטות לב, כב.

הפרשה האיומה דמיהו יהודי ראה גם לעיל אגרת י'ב, ובהנסמן בהערות שם.

אַז דאָס איז כו' = זוהי הסטירת לחי הכי גדולה שהוא ספג מממשלת ישראל.

איש כל הישר בעיניו יעשה ע"פ לשון הכתוב – ס' שופטים יז, ו. שם כא, כה.

אומרים בשם כו' ראה גם תו"מ – התוועדויות חכ"ח ע' 66.

י"ש = ימח שמו.

עם חכם ונבון ואתחנן ד, ו.