ספריית חב"ד ליובאוויטש

י'רצט

ב"ה, יום ג' בשבת,

ב' דחנוכה,

ה'תשל"ב. ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת המכתב . . .

במלאת שבעת ימים מיום י"ט כסלו יש להעיר:

קביעות שנה זו –

בנוגע ליום בשורה הוא יום י"ט כסלו, זכרון לי"ט כסלו דגאולת אדמו"ר הזקן (בשנת תקנ"ט) –

מיוחדת בזה שהוא יום שהוכפל בו כי טוב,

אחד הציונים-שבחים דזמן גאולת אדמו"ר הזקן וכלשונו במכתבו מבשר גאולתו: יום אשר עשה ה' לנו יום י"ט כסלו יום ג' שהוכפל בו כי טוב יום הילולא רבא דרבינו הקדוש נ"ע.

כמה ענינים בכפילת הטוב – מתחיל ממחז"ל טוב לשמים וטוב לבריות, תורה (לקח טוב) ומצות (מעשים טובים וכללותם – מצות הצדקה), ובל' אדמו"ר הזקן מהאריז"ל שיש ב' מיני נשמות בישראל נשמות ת"ח העוסקים בתורה כל ימיהם ונשמות בעלי מצות העוסקים בצדקה וגמ"ח.

וככל הענינים בקודש – כל אחד מהנ"ל כלול מחברו. ולדוגמא: תורה – ת"ת לרבים; צדקה וגמ"ח – כמעשה אבות, גמ"ח דאברהם אשר נטע אשל וכל עובר ושב אכלו ושתו כו' אמר להם כו' משל אלקי עולם אכלתם הודו ושבחו וברכו למי שאמר והי' העולם.

והמעשה עיקר, אשר (גם) הקביעות דיום זכאי – י"ט כסלו – דשנה זו (כמו – דשנת הגאולה) ביום שהוכפל בו כי טוב,

תעורר את כל אחד ואחת וביתר שאת וביתר עז לעשי' כפולה ומכופלת: ת"ת ות"ת דרבים, גמ"ח וגמ"ח בגשם וברוח גם יחד,

מיוסדים וחדורים אהבת השם (שהיא מיסודי התורה ושרשה ומקור לכל רמ"ח מ"ע) ואהבת ישראל (שקיומה זהו כל התורה כולה ואידך פירושא הוא כו'),

עשי' כדבעי לי' למיעבד ועוד יותר – עשיית מהדרין, ועוד יותר – מהדרין מן המהדרין,

וכהוראת ימי חנוכה – דמנהג הפשוט במצות היום – הדלקת נרות חנוכה הוא כמהדרין מן המהדרין.

בברכה,

מ. שניאורסאהן

***

ז"ע נתקבל מכתבו וכן ספרו "מראי מקומות וציונים לשו"ע אדה"ז", ות"ח ת"ח וגדול זכות עשיית סימנים וכו' לתורה, ובכיו"ב ה"ז ג"כ זיכוי הרבים, ובנדו"ד – ג"כ הפצת המעינות וק"ל.

***

לע"ע התפקיד דהרשת ביה"ס הקיימים ביסוסם ושיפורם וכו'.

הפ"נ נתקבלו ויקראו, בל"נ, עה"צ.

בברכת הצלחה בעבודה מסודרת ועקריית בחינוך עטה"ק ולבשו"ט בכ"ז.

***

הביאו לכאן ט"ג מאהקת"ו "שהועתק (רוחב הפסים דלבן ושחור וכו') מהט"ג של כת"ר שהוא כפי הנהוג בליובאוויטש מאז" – ע"כ מדברי המביא (התמים הרה"ח כו' ראדעל שי' הכהן ממאָנטרעאַל ש"כך שמע באה"ק").

ות"ח אם יודיעני פשר דבר בפרטיות, באם יש ממש ל"דבר" הנ"ל.

כן שמועה שמצא טה"ד בהמשך רס"ו שנדפס וכו' – ובאם יודיע כ"ז יתוקן בהזדמנות קרובה וזכות הרבים תלוי' בו.

***

בניצול הזמן בבין הסדרים – בהתייעצות עם המשפיע שי'.

***

מאשר הנני קבלת המכתבים והמצו"ב (וכן הפ"נ שיקראו עה"צ הק') ובודאי ימשיך בכתיבה מפורטת כפי הדרוש ות"ח ת"ח מראש.

. . . בברכת הצלחה רבה בעבודתו הכי חשובה וקדושה בביטול ועקירת ה"חוק" ד"מיהו יהודי" – ומתוך בריאות והתעוררות הראוי'.

***

מאשר הנני קבלת המכתב מיום כ"ג מ"ח והמצו"ב והקודמיו וכו'. ות"ח ת"ח על גכתי"ק דכ"ק מו"ח אדמו"ר ובודאי יחפש וימצא וישלח עוד ות"ח מראש.

. . . בברכה לבשו"ט בעניני הכולל ובכלל.

***

בברכה שיהיו חי"ל ולהצלחה בהשליחות בפרט.

***

בברכת הצלחה בעניניו ובמיוחד בהפצה.

***

בכבוד ובברכת מז"ט ליציאת אחיו וב"ב שי' משם בשטומו"צ ולהסתדרותם טובה בגו"ר.

***

מאשר הנני קבלת המכתב והדו"ח מאז.

בברכה לפעילות וכדבעי ולהצלחה בה.

***

בברכה להסתדרות טובה בגו"ר.

נ.ב. ז"ע נתקבל מכתבו מיום ט"ז טבת והפ"נ שבו יקרא בעת רצון עה"צ הק'.

ובנוגע למקום הסתדרותם וענינה – בהתייעצות עם ידידים שעל אתר.

***

מאשר הנני קבלת המכתב מאז ובודאי הוטב המצב מאז, ויבש"ט.

בברכת הצלחה רבה בתפלה ובתורה ובגמ"ח.


כללי פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ה ע' 447 ואילך, והושלמה ע"פ צילום האגרת.

תר"ס . . תש"ד סה"מ תר"ס ע' סב ואילך. סה"מ תש"ד ע' 188 ואילך.

ומבואר במ"א ראה לעיל אגרת י'מד הערה ד"ה יום הבשורה. וש"נ.

יום שהוכפל בו כי טוב פרש"י בראשית א, ז (מב"ר פ"ד, ו).

נדפס כו' ולאח"ז באג"ק שלו ח"א אגרת לח.

כמה ענינים בכפילת הטוב כו' ראה גם שיחת ש"פ וישב שנה זו (שיחות קודש תשל"ב ח"א ע' 234).

וצדקה כנחל איתן עמוס ה, כד.

והמעשה עיקר אבות פ"א מי"ז.

דחייבות ללמוד ראה גם לקו"ש חי"ד ע' 38 ואילך. חכ"ט ע' 270, ובהנסמן שם הערות 55-54.

קונטרס לימוד החסידות: נדפס לאח"ז באג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג אגרת תשסט.

זהו . . כו' שבת לא, א.

על . . מבחוץ שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ה.

ועד דכליא . . רגלא דתרמודאי: שבת שם.

סד"ה מצותה משתשקע, רע"ח: סה"מ תרע"ח ע' קיח.

התמים כו': ד"ה ת"ר נר חנוכה תרמ"ג (נדפס גם בסה"מ תרמ"ג ע' מט).

דקיפל הקב"ה כו': חולין צא, ב. הובא בפרש"י עה"ת ויצא כח, יג.

כתונת פסים: כ"ה גם בכתר שם טוב (הוצאת קה"ת) סימן טו.

דלרש אין כל: שמואל-ב יב, ג.

מאתוון . . בישא: זח"א בהקדמה ב, ב.

ז"ע . . וק"ל קטע זה למו"ה מרדכי שמואל אשכנזי.

עשיית סימנים ראה עירובין נג, סע"א. נד, סע"ב. וראה גם שם כא, סע"ב.

לע"ע . . בכ"ז קטעים אלו למו"ה משה שלמה סלונים.

הביאו . . בו מצילום האגרת. נדפסה ב"התקשרות" חוברת מז ע' 13. קטעים אלו למו"ה יעקב לנדא. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת י'כ (ע' ל), ובהנסמן בהערות שם.

ות"ח אם יודיעני מכתב התשובה של מוהר"י לנדא מיום י"ז טבת תשל"ב, נדפס בספר שמועות וסיפורים ח"א (מהדורת תש"נ) ע' 353, וז"ל:

קיבלתי המכתב מב' דחנוכה אשר בשולו נשאלתי על דבר פסי הטליתים.

הטלית הראשונה שלי שישנה עוד תחת-ידי היא תוצרת השו"ב ר' מרדכי חפץ ז"ל מריגא. הפסים שלו היו כדוגמת אלה שהיה מייצר הר"ר אלחנן מרוזוב ז"ל, כפי שהיה נהוג בליובאוויטש.

בני שי' שמע ממייצר טליתים בירושלים בשם הויזמן, שבהיות כ"ק חותנו אדמו"ר הריי"צ נבג"ם בארץ הזמין אצלו טלית בדיוק לפי אותה הצורה של הטליתים הנ"ל.

אולם הטליתות של הויזמן מתכווצות הרבה מכביסה וממילא נעשים הפסים יותר צרים, ומאלה שנעשים צרים מאחרי הכביסה הועתקו אחרות ואחרי שהן נכבסו ונעשו עוד יותר צרים הועתקו אחרות, וככה זה הלך הלאה עד שיצאו צרים לגמרי.

ישנן עכשיו כאן כדוגמה הראשונה, אלא שקרה בהן שינוי בפס הקצר שעל-יד השפה החיצונה. בני שי' אומר לי שכמדומה שלר' אברהם מיור [דריזין] ישנה טלית של ר"מ חפץ מריגא.

בניצול . . שי' קטע זה להת' אהרן אליעזר צייטלין. נדפס ב"כפר חב"ד" גליון 963 ע' 45.

מאשר . . הראוי' קטעים אלו למו"ה חיים יהודה פלדי. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת י'קיט (ע' קטז), ובהנסמן בהערות שם.

ה"חוק" ד"מיהו יהודי" ראה גם לעיל אגרת י'ב, ובהנסמן בהערות שם.

מאשר . . ובכלל קטעים אלו למו"ה שמואל מנחם מענדל שניאורסאהן. נדפסו ב"מקדש מלך" ח"ג ע' רלא ואילך. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ו אגרת ט'תתקעה, ובהנסמן בהערות שם.

גכתי"ק דכ"ק מו"ח אדמו"ר ששלח מכתבי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שהיו במשרדי "כולל חב"ד" באה"ק.

בעניני הכולל = "כולל חב"ד".

בברכה . . בפרט קטע זה אל "התלמידים השלוחים אשר בישיבת תורת אמת". ראה גם לעיל אגרת י'קט.

חי"ל חסידים, יראי שמים ולמדנים

בברכת . . בהפצה קטע זה למו"ה יצחק יהודה הולצמן.

בכבוד . . בגו"ר קטעים אלו למו"ה אברהם רפפורט. נדפסו ב"מקדש מלך" ח"א ע' 163. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת י'סא, ובהנסמן בהערות שם.

מאשר . . בה קטעים אלו לועד הרוחני דכפר חב"ד.

בברכה . . אתר קטעים אלו למו"ה מנחם מענדל הלל גנסבורג, מילאנא. אגרת נוספת אליו – לעיל אגרת י'קטו.

מאשר . . ובגמ"ח קטעים אלו להנהלת ומתפללי בית הכנסת המרכזי אשר בכפר חב"ד.

בשבת . . דחנוכה להעיר מזבחים (צ, סע"ב): תדיר ומקודש כו'.

ב' דחנוכה התחלת היכרא דמהדרין מן המהדרין (שבת כא, ב).

במלאת שבעת ימים ראה שו"ת הרשב"א ס"ט. וראה ד"ה בכ"ה בכסלו, תר"ס. ד"ה ויהי ביום השמיני, תש"ד.

ליום בשורה ראה שו"ת מן השמים ס"ה. ומבואר במ"א.

וכלשונו במכתבו נדפס בבית רבי ח"א פי"ח.

כמה ענינים ראה אוה"ת (להצ"צ) בראשית ד"ה ויאמר אלקים תדשא [לג, א ואילך]. וראה פיה"מ להרמב"ם ריש פאה.

ממחז"ל קידושין מ, א.

תורה (לקח טוב) אבות פ"ו מ"ג.

מעשים טובים ראה תו"א ד"ה יביאו לבוש [צ, א ואילך]. שערי אורה שם [נד, א ואילך].

וכללותם – מצות הצדקה בל' אגה"ק סל"ב: כל הגוף נכלל בימין. וראה תניא פל"ז. ובכ"מ.

ובל' אדמו"ר הזקן אגה"ק סוס"ה.

כלול מחברו להעיר מזח"א ר"פ לך: הרחוקים מצדקה דמתרחקי מאורייתא. ושם קצט, סע"א. וראה המשך והחרים תרל"א (מאמר דפ' אמור – בסופו) בפי' וצדקה כנחל איתן.

גמ"ח דאברהם סוטה י, ב. ובתרגום ירושלמי (וירא כא, לג) שלא היו זזין משם עד שגייר אותם.

אמר להם כו' משל כו' הרי זה לימוד תורה (דז' מצוות דידהו).

ואחת דחייבות ללמוד הלכות הצריכות להן כו' וכל מ"ע שאין הזמ"ג כו' (הל' ת"ת לאדה"ז ספ"א). והרי המצוות לידע שיש שם מצוי ראשון כו' ולייחדו ולאהבו וליראה אותו ולדבקה בו ולהדמות בדרכיו – הראשונות במצות (בכלל), והאיך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן האדם כו' (רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב). וראה קונטרס לימוד החסידות.

וביתר שאת וביתר עז ראה לקוטי לוי יצחק לתניא רפנ"ג.

שהיא . . מ"ע קונטרס אחרון (בתניא קסב, סע"א).

שקיומה . . הוא כו' תניא פ' לב.

כדבעי לי' למיעבד כתובות סז, רע"א.

וכהוראת ימי חנוכה שהתחלתן בתוך שבעת הימים (ההיקף – בל' הרשב"א שם) די"ט כסלו, הנס הי' בשמן – הרומז על פנימיות התורה (ברכות נז, א. זח"ג לט, א. ובכ"מ). ועוד.

דמנהג הפשוט רמ"א שו"ע או"ח סתרע"א ס"ב.

הדלקת נרות חנוכה על פתח ביתו מבחוץ ועי"ז מאיר להעוברים ברה"ר (ועד דכליא – ומכלה בחוץ – רגלא דתרמודאי. תדמור* אותיות מורדת (קהלת יעקב ערך תרמוד. אוה"ת חנוכה (כרך ה') ע' 1882 סוף ס"ד. סד"ה מצותה משתשקע, רע"ח. התמים חו' ג' ע' נו [288])). ולהעיר מתורת הבעש"ט בהמעלה (בנוגע ליעקב עצמו) דקיפל הקב"ה לכל א"י והניחה תחת יעקב – דלא הי' צריך לנסוע ממקום למקום לברר הניצוצין דשם (כתונת פסים – לבעל התולדות – פ' בהעלותך. ודוקא יעקב – תורה).

*) כ"ה בנ"ך (מ"א ט, יח (הקרי). ד"ה ב ח, ד. וראה פרש"י שם (אף שי"א שאינו לרש"י (ראה שה"ג לחיד"א וכו') – בכ"ז גם תלמידו בר סמכא הוא)). מנחת שי למ"א (שם). הרד"ל ומהרז"ו לב"ר (פנ"ו, יא). ומה שבגמ' (ספ"ק דיבמות. ועד"ז במקומות שנסמנו בהנ"ל) השם הוא תרמוד – אף שע"פ הנ"ל חד הוא – י"ל:

תושב"כ, שהיא מלמעלה למטה (תו"א א, ג. ובכ"מ) בתחלה ד' (דלות – אבל יו"ד מאחוריו, שלכן אות ד' הוא בקדושה) ואח"כ רי"ש (דלרש אין כל – דלי דלות, והוא מאתוון דאיתחזו על סטרא בישא) (ראה אוה"ת ס"פ לך. ד"ה באתי לגני תש"י פ"ו-ז). משא"כ תושבע"פ שהיא מלמטה למעלה – בתחלה רי"ש ואח"כ דלי"ת. (משיחת שבת חנוכה, תשל"ב).