ספריית חב"ד ליובאוויטש

י'ש

ב"ה, יום ג' בשבת,

ב' דחנוכה,

ה'תשל"ב. ברוקלין, נ.י.

הרה"ח אי"א נו"נ כו' מו"ה יהושע שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת המכתב מיום ח' מ"ח והקודמיו.

. . . בברכה – לכתבו ע"ד העתקתם (בזמנה) לכחב"ד – שיהא משנה מקום משנה מזל לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות גם יחד,

מ. שניאורסאהן

נ.ב. במענה לההערות:

א) מכ' אדמו"ר מהר"ש – הרי מפורש (בהעתקתו) שנכתב ל"סאראקע" (אחת המושבות).

ב) ציון המקור לשייכות תוכן הפ' וזמנה לשל"ה – כי כן ציין הצ"צ (וישב רסח, א). מש"כ בזה המנח"א (מזח"ב רו, ב) – ראיתי מאז.

ג) גם פרש"י בנ"ך הוא ע"ד הפשט (שהרי הוא בהמשך לפי' עה"ת. אבל לא בקפדנות ע"ז כבפי' עה"ת (וכדמוכח כ"ז – בכ"מ). ואולי הסיבה – כי גיל הלומד נ"ך מבוגר יותר. וק"ל).

ד) "שנת תורה" – הוא הסה"כ דכל הא"ב (גם התי"ו), ומיוסד בנוסח ברכות כ"ק מו"ח אדמו"ר, סה"מ ה'שי"ת (ע' 84) ובכ"מ.

ה) דעת רע"ק בנוגע בן כוזיבא המלך – אינה סותרת מש"כ הרמב"ם הל' מלכים ספי"א – כי הי' קס"ד דרע"ק שזוהי תחלת תקופת הגילוי שלו.

ו) דלאסור איסר על נפשו קאי בנדרים – ספרי עה"פ: על נפשו כו' נדרי עצמו כו' נדרי אשתו כו'. (וסרה קושית הרמב"ן על פרש"י שם – לגירסתו). ועיין מפרשים לזח"ב (קטו, ב). והדברים עתיקים.

ז) בשמשון – ב' דעות בסוטה (ט, ב ושם): ת"ר כו' מרד (בבוראו) כו' אר"י דמגין כהקב"ה. ובזח"ג (קכז, א) – כהת"ר, ומתרץ שם הקושיא וא"ת שמשון נזיר אלקים הוה כו'.

והנה ידוע בכללי הרמב"ם דלא סמיך אשינויא דחיקא וכשיש ב' סברות הפכיות בתלמוד ופסק תלמודא כחד מינייהו מטעים בתוך דבריו שלילת אותה הסברא (יד מלאכי. וש"נ) – לכן מאריך הרמב"ם (הל' איסו"ב פי"ג הי"ד): "אל יעלה כו' את ישראל כו'". וי"ל דהא דמאריך אח"ז: סוד הדבר כך הוא – לרמז שגם ע"פ סוד דעתו כך היא.

בטח שומר על שלשת השיעורים השוים לכל נפש בחומש תהלים ותניא, ועכ"פ יעשה כן מכאן ולהבא.

הפ"נ שבמכתבו יקראו בעת רצון על הציון הק'.


מצילום האגרת. נדפסה ב"היכל מנחם" ח"א ע' סח.

מו"ה יהושע מונדשיין. אגרת נוספת אליו – לעיל אגרת י'קיט (ע' קטו), ובהנסמן בהערות שם.

במלאות שבעת ימים כו' כאן בא המכתב כללי-פרטי הנ"ל י'רצט.

א) מכ' אדמו"ר מהר"ש נדפס באג"ק שלו אגרת ה.

ב) ציון המקור . . לשל"ה במענה לשאלה: מדוע נוהג כ"ק אדמו"ר לציין לשל"ה (חלק תושב"כ ר"פ וישב. ועוד) אודות הקשר שבין הפרשיות וזמן קריאתן ולא לזהר הק' שהובא במנח"א.

ג) גם פרש"י בנ"ך כו' במענה לשאלה: מוכח בכ"מ שפרש"י לנ"ך אינו על דרך הפשט, ומדוע בשיחות כ"ק אדמו"ר מבאר גם פירוש רש"י לנ"ך ע"פ פשוטו של מקרא.

ע"ד הפשט . . אבל לא . . כבפי' עה"ת ראה גם לקו"ש חי"ט ע' 336 הערה 44. וש"נ.

ד) "שנת תורה" במענה לשאלה: מדוע נוהג כ"ק אדמו"ר להתבטא בברכותיו "שנת אורה כו' עד שנת תורה", בעוד שבנוסח הסידור אין כלל "שנת תורה".

ה) דעת רע"ק כו' במענה לשאלה: כיצד האמין רע"ק במשיחיותו של בן כוזיבא, והרי לא היו לו הסימנים שמונה הרמב"ם: יקום מלך מבית דוד הוגה בתומ"צ וכו' ויכוף כל ישראל וכו' ויבנה מקדש וכו'.

ו) דלאסור כו' במענה לשאלה: איתא בלקוטי לוי יצחק לזח"ג ע' רפז: "ומצינו לשון אסר בנדרים כמ"ש (מטות ל, ג) לאסור איסר על נפשו, ונדרים הם בבינה כידוע". וקשה דאיתא בקה"י מע' אסור: "אין אסור אלא שבועה".

ספרי ראה מה ששקו"ט בהערות הת' ואנ"ש נ.י. גליון קד (עש"ק משפטים תשל"ט) ס"ט (ע' יג).

ז) בשמשון כו' במענה לשאלה: בשיחת ש"פ וישב שנה זו (לקו"ש ח"י ע' 122 ואילך) בענין וירד תמנתה, ירידה היתה לו, וקשה מדברי הרמב"ם (הל' איסורי ביאה פי"ג הי"ד) האומר שח"ו לומר על שמשון וכו'.

יד מלאכי כללי הרמב"ם אות לג. שם אות לא.