ספריית חב"ד ליובאוויטש

י'שטז

[ד' שבט, ה'תשל"ב]

אינו ברור כ"כ מה קשה לו, האם קושית מרע"ה "צדיק ורע לו" או זו שרש"י מתרץ שמא יגרום החטא (פ' וישלח).

נבהלתי לתוכן המכתב. המצב הפוך – דוקא כשהי' הנ"ל בממשלה (בן גוריון, שבנו כו') – הי' החוק (ע"פ רצונו דהנ"ל) גיור כהלכה, ולאח"ז קלקלו כו'.

הטעם לדרישתי פשוט – באם יתפטרו מהממשלה 1) יבטל חה"ש המבהיל: שאנשים דתיים הודיעוהו פס"ד – רבנים שלו – שצריך להתפטר, ושזה נוגע לכלל ישראל ולא ציית דיני', ומצווה לכל פקידיו שגם הם לא יצייתו (כי בנוגע גם להם הי' פס"ד ברור דהרבנים). 2) המצב עתה שם שקרוב לודאי שיבקשום לחזור ויוסיפו "כהלכה", היינו שאי התפטרותם האַלט אויף החוק. 3) כשהם בממשלה ה"ז "הכשר" שאפשר להיות דתי ולהתיר גוי לבוא בקהל ישראל. ומאן דשתק – ש"מ אודי לי' – וכל מי שיש בידו למחות כו'.


מענה למו"ה אברהם שמואל לוין, על גליון המכתב מיום ד' שבט ה'תשל"ב. אגרות נוספות אליו – לקמן אגרות י'שיח-שיט.

אינו ברור במכתבו: מאד פלא בעיני מאמר הגמ' (סוטה יב, א. שם יג, רע"א) שעמרם גדול הדור הי', ובעת שנתקיימה נבואתה של מרים עמד אבי' ונשקה על ראשה, ובשעה שהיו צריכים להשליך אותו ליאור עמד וטפח על ראשה, ומבאר המהרש"א בזה בפירוש הראשון שמתוך יאוש עשה כזאת. והדבר תמוה ביותר, מאמר חז"ל לפום גמלא שיחנא הוא גם באותה גמרא (יג, ב), עאכו"כ ובפרט שעמרם גדול הדור הי', ואיך בא אליו מעשה כזה?!

ועד"ז אליהו בשעה שברח מאיזבל ג"כ ביקש מהקב"ה שמחמת היסורים וטרדותיו נוח לו שימות (מלכים-א יט, ד)?!

גם לא הבנתי מעשה דאלישע בעל כנפיים הנזכר בגמ' אחרת (שבת מט, א), כשגזרו לא להניח תפילין ואלישע כן הניח, וראה אותו קסדור א', דהגם דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ודרש ר"א הגדול (ברכות ו, א) אלו תפילין שבראש, הנה במקום שהקסדור יברח מאלישע, נהפך הסדר ואלישע ברח מהקסדור?!

קושית מרע"ה ברכות ז, א.

פ' וישלח לב, יא.

נבהלתי לתוכן המכתב של מו"ה יוסף אלי' הענקין, בו הביע דעתו שחברי הכנסת הדתיים לא יצאו מהממשלה בגלל אי תיקון חוק "מיהו יהודי". ראה גם לעיל אגרת י'ב, ובהנסמן בהערות שם.

חה"ש = חילול השם.

פס"ד – רבנים שלו ראה גם לעיל אגרת י'רעט, ובהנסמן בהערות שם.

ומאן דשתק ראה ב"ק כ, סע"ב.

וכל מי שיש בידו למחות כו' ראה שבת נד, סע"ב ואילך. ע"ז יח, רע"א.