ספריית חב"ד ליובאוויטש

י'שצא

ב"ה, י"ג אייר, ה'תשל"ב

ברוקלין, נ.י.

לכבוד מר גד שי' יעקבי

שלום וברכה!

הנני לאשר בזה מכתבו מבשר טוב מרפואתו ושכבר חוזר לעבודתו. ואף על פי שאני דורש ומקבל ידיעות אודותיו מידידנו המשותפים, ובפרט מידידינו מר שלמה שי' מידנצ'יק, אבל אינו דומה כשמקבלים ידיעה ישרה.

וכיון שתמיד יש מקום להוספה בטוב, היות ומקור הטוב הוא הא"ס ב"ה, יהי רצון שתהי' רפואתו שלמה ממש. ובודאי ינצל כשרונותיו לטובת הרבים ביתר שאת, וזכות הרבים מסייעתו.

וכדרך בני ישראל השמחים בהזדמנות דלשון נופל על לשון, הרי שמשרתו של מר היא משרת סגן שר התחבורה, יהי רצון שיתרום חלקו בעין יפה לחבר את חלקי עם ישראל הצריכים קירוב וחיבור אודותם כותב במכתבו – העדות השונות, הישוב הותיק והעולים החדשים והחילוניים ודתיים. ואם כל איש בעל מרץ טבעו מכריחו לנצל מרצו, על אחת כמה וכמה בתחומים אשר, כסגנונו במכתבו, דואג עליהם, ובביטוי חריף עוד יותר, אשר "הם בנפשנו".

וכאן מקום אתי לעמוד על הביטוי במכתבו, שנשנה בכמה מקומות, ביטוי אשר תמיד עורר תמהוני, כוונתי להניגוד "חילוני ודתי", שהרי המשוג "חול" ניגודו הוא "קודש". ואין כוונתי רק לדיוק בדקדוק השפה, כי אם ובעיקר לדיוק בתוכן. ומיוסד על מקור בלשוננו לשון הקודש (בתורתנו, תורה שבכתב ופירושה בתורה שבעל פה, ועד ימינו אלה), הרי הביטוי הרגיל הוא ימות החול ויום השבת-קודש. שמזה מובן גם התוכן, שאין כל חילוק באמונות ודעות והשקפת עולם וכו' בין ימות החול ובין יום השבת-קודש, כי אם רק בהנהגה דימות החול – ובלשון התלמוד, עובדין דחול – וההנהגה ביום אשר קדוש הוא למנוחת נפש אמיתית ולשביתה ממלאכות גשמיות, ועל אחת כמה וכמה חומריות שאז האדם בדרך ממילא מקדיש זמנו לענינים רוחניים ולחיים הרוחניים בכלל.

שמחתי לראות שכלל מר כל שלושת השטחים האמורים ביחד, שזהו גם מנקודת השקפת עולם שלי, שכמו שהחילוק בין העדות הוא מלאכותי ונגרם על ידי תנאים חיצוניים, ולכן נגע רק בחלק החיצוני של החיים, אבל אינו משנה הפנימיות והעצם; ועל דרך זה הוא גם בנוגע לישוב הותיק והעולים החדשים. ו(לדידי) פשוט הדבר, אשר כן הוא גם בנוגע למה שקורא מר "חילוניים ודתיים".

והרי הכל מודים, ולאחרונה גם מהעומדים בראש הממשלה (בדיון על דת ומדינה במרכז "העבודה") בהכרח הדת לקיום עם ישראל בכל הזמנים וגם עתה. ואף שבאותו מעמד נאמרו גם כמה דברים, וחריפים, נגד אנשים דתיים, אבל לא זהו החידוש בדיון האמור, כי אם – ההודאה העקרונית בהכרח הדת לקיום עם ישראל, ולקיום ארץ ישראל, ואם גם מרכז העבודה מודה בזה, בודאי שכל שאר המפלגות בדעה זו.

עוד נקודה בדבר, אשר כבר נאמר ונשנית כמה פעמים: לאיש דתי להתנהג כחילוני, הרי זה נגד מצפונו, מה שאין כן לאיש חילוני להתנהג כאיש דתי, אין זה אלא נגד הנוחיות שלו. ועוד זאת, וגם זה עיקר, שכשיש חילוק דעות בין מפלגה שיש לה רוב בכנסת לבין מפלגה שהיא במיעוט, אין סכנה למפלגת הרוב לוותר יותר משנראה לה, שהרי אין זה נוגע בעמדתה (בתור מפלגת הרוב), מה שאין כן בנוגע למפלגת המיעוט, אשר ויתורה יכול להביא להתדרדרות וכו' וכו'.

אודה על האמת, שהכתוב לעיל לא זהו עיקר הגישה שלי ובפרט ביחסי עם מר. והעיקר הוא אשר מאמין אני בכל איש ואשה הישראלים אשר, בלשון חכמינו ז"ל, הם "מאמינים בני מאמינים", אלא שמפני סבות צדדיות וחיצוניות, כנ"ל, חלק מהם שומרים מצוות לכל פרטיהן, וחלקם – לעת עתה שומרים מצוות בחלקן. ואפילו זה שמדגיש ששומר הוא רק מצוות שיסודן בשכל ובין אדם לחברו וכו' וכו', הרי בעת קיום מצוה זו לפתע מרגיש בנפשו שזהו הקשר שלו עם אביו וזקנו וזקן זקנו, וזהו הקשר שלו עם כל עמנו בני ישראל בכל מקום שהם מימות עולם, מתחיל מיציאת מצרים ומעמד הר סיני, אשר אז לקח לו ה' גוי מקרב גוי במסות ובאותות ובמופתים והכריז עליו "והייתם לי סגולה מכל העמים" גו' "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". וכמו שאין אדם שליט על העצם שלו, כי אם רק בנוגע למעשה דיבור ומחשבה, הלבושים החיצוניים שעל הנפש, כן גם כן בנוגע לעמנו, אשר מיום צאתו מארץ מצרים הוכרז עליו על ידי בורא העולם שהוא גוי קדוש. והודעה זו והצהרה זו וכרוז זה מתיחסים לא רק לגוי כולו בתור כלל, אלא גם לכל אחד בתור יחיד.

במלים אחרות, איני מאמין שיש מבני ובנות ישראל מי שהוא חילוני במובן שמשתמשים בו עתה, כלומר מציאות חילונית, שהרי הוא בן וחלק מגוי קדוש, אלא שיש מהם עוסקים בעניני חול, ויש מהם עוסקים בעניני קודש, ויש מהם עוסקים, בסגנון הידוע, בחולין על טהרת הקודש.

הארכתי יותר ממה שנתכוונתי בתחילה, אבל סגנון מכתב מר עודדני לזה, ועל דרך הצחות, יהי רצון שגם הכתוב לעיל יועיל לתגבורת התחבורה בין כל חלקי עמנו בני ישראל, אשר לאמיתו הוא גוי אחד בארץ.

בכבוד ובברכה לרפואה שלימה,

מ. שניאורסאהן

נ.ב. ברצוני שיגיע המכתב ישר למר, לכן נשלח ע"י ידידנו הנ"ל.


נדפסה בלקו"ש חי"א ע' 272 ואילך, והושלמה ע"פ צילום האגרת.

מר גד יעקבי אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת י'שכה, ובהנסמן בהערות שם.

דלשון נופל על לשון פרש"י עה"פ בראשית ב, כג. שם ג, טו. חוקת כא, ט. וראה ב"ר פל"א, ח.

וכאן מקום אתי כו' ראה גם לעיל חכ"ג אגרת ח'תשפה. ובכ"מ.

ובלשון התלמוד ראה פסחים פב, ב. ביצה כח, א. ועוד.

בלשון חכמינו ז"ל שבת צז, א.

לקח . . ובמופתים ואתחנן ד, לד.

והכריז עליו יתרו יט, ה-ו.

הלבושים ראה תניא רפ"ד. ובכ"מ.

בסגנון הידוע ראה חגיגה יט, סע"ב ואילך. וש"נ.

גוי אחד בארץ שמואל-ב ז, כג. ועוד.