ספריית חב"ד ליובאוויטש

י'שצו

ב"ה, ל"ג בעומר, ה'תשל"ב

ברוקלין, נ.י.

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

הרב זרח שי' המכונה ד"ר ורהפטיג

שלום וברכה!

מאשר אני קבלת מכתבו מי"ב בניסן, עם המצורף אליו, שהגיע באיחור זמן, ות"ח.

לתוכן מכתבו, ולהתחלתו, שמתיחס למכתבי מאז שענינו "שהנקודה העקרית והעובדה המשפטית והמעשית . . היא שיש פסק דין ברור של הרבנות הראשית". ובמענה על זה שולח צילומי מכתבים וכו'. שלכאורה הפירוש בזה, שעל ידי כך יתברר שההנהגה בנוגע הרישום וההשתתפות בקואליצי' וכו' בסדר ובצדק וכו' וכו'.

מסופקני אם כוונת כ' היא להכנס לויכוח לשם ויכוח, שהרי המטרה היא – לברר הענינים לאמיתתם, וכנ"ל, העובדה המשפטית והמעשית ובקשר עם פס"ד ברור של הרבנות הראשית. ואת כ' הסליחה שמוכרחני לומר שמה שהוסיפו בזה צילומי המכתבים הוא שעוד הגדילו התמי' והקושי', באם לדבר בלשון נקי'. ואפרש דברי:

א. כשמר וחבריו שי', וככתבו, מרכז העולמי של המזהפה"מ (= מפד"ל) מפרסם צילומים האמורים, הרי זה פרסום המאשר כי בעתו ובזמנו הי' פס"ד ברור של הרבנות הראשית, ושהגיע פס"ד זה להשרים אודותם מדובר בפס"ד האמור. זאת אומרת, שידעו על דבר פס"ד זה, ובפרט סעיף ד' שבו. המסקנה מזה, שכל אלה שהכחישו בתוקף (ההדגשה של העתון של המפד"ל, עפ"י הרשום בזכרוני) שיש פס"ד כזה, ואחר כך טענו שלא קבלו, היינו שלא הגיע להם, פס"ד האמור – הנה עכשיו המפד"ל וכל באי כוחה וההנהלה מפרסמים שלא דברו נכונה, אשר בודאי כל עסקן (ומפלגתו) ציבורי צריך להסיק המסקנות מזה, על אחת כמה וכמה כשהמדובר לא בציבור סתם כי אם ציבור דתי, שאז מעורב בדבר ענין של קדוש השם והפכו.

ומה הן המסקנות – הרי בודאי ידוע למר השקו"ט בכנסת בנוגע לשר החוץ, אשר פלוני האשימו שאמר משהו בשם אדם מארה"ב והלה הכחיש את הדברים. והשקו"ט לא היתה מה צריכה להיות המסקנה, כי אם אך ורק האם ההאשמה מבוססת או לא.

ב. בצילומי המכתבים מדובר אך ורק בנוגע לסעיף הרביעי של הפסק דין, כלומר – ההשתתפות בקואליצי'. זאת אומרת, שהמפד"ל ובאי-כוחה מפרסמים ששאר הסעיפים בתוקפם עומדים, ביניהם פס"ד ברור, וז"ל: "ב) אסור עפ"י דין תורה לרושמי מרשם התושבים והאחראים עליהם, לרשום אינו יהודי כיהודי בעוד שלא נתגייר כהלכה". ["בין בארץ בין בחו"ל" (שם ס"א)].

והעובדה המעשית במצב העכשוי בזה הוא, כמו שנתפרסם הדבר פעמים רבות בעתונים וגם בכנסת, שרושמים אינם-יהודים כיהודים אף שלא נתגיירו כהלכה. [השקו"ט הוא אם נוהג זה הוא רק בנוגע לחו"ל, או גם באה"ק, שאין לפקיד רשות לחקור ולשאול בזה].

זאת אומרת, שהמפד"ל מפרסם שכל העושה בניגוד לסעיף ב' האמור של הפס"ד עובר על פס"ד ברור של הרבנות הראשית, ואף על פי כן עושה זה ובידיעה גמורה. במלים אחרות – סתירה מיני' ובי'.

ואני חוזר ומדגיש, שהפרסום פירושו, אשר פלוני מפרסם שסעיף האמור בתוקפו עומד, והוא ממשיך בהרישום כמו שהי' עד עתה למרות פס"ד זה, ומבקש את סניפי המפד"ל באה"ק ובחו"ל לפרסם על דבר הנהגתו זו ג"כ.

ג. פסק דין הרבנות הראשית נתקבל פה אחד על ידי חברי כל המועצה. ובודאי אשר לדכוותי' דמר שהוא עו"ד וכפי ששמעתי וגם ממנו יש לו גם סמיכה לרבנות, אין צורך בביאור כלל אשר אין בכח יחיד, יהי' מי שיהי', לבטל פס"ד זה, ולא עוד אלא אפילו לא לפרשו בענין עקרוני מבלי שישתתפו בזה אלו שפסקו את הדין ויחוו דעתם בזה ויפרסמוה באופן כמו שנתפרסם הפס"ד. הדבר פשוט עד כדי כך שאין זקוקים בזה לבירור מרב או עו"ד, כי זה גם שכל הפשוט, שאי אפשר לשותף אחד או חלק מהשותפים לבטל החלטת כל השותפים, על אחת כמה וכמה החלטה שנתקבלה פה אחד.

אינני רוצה להכנס לשקו"ט בנוגע למכתבים עצמם, שהרי אין הם מכתבי מר ולא הוא האחראי עליהם. על כל פנים – כיון שהוא אחד מהמפרסמים אותם ומעורר גם אחרים לפרסמם, אתעכב עכ"פ על נקודה אחת בצילום המכתב של י"א ניסן, וז"ל: "חיווינו דעתנו כך, בין השאר, על שום שאותה שעה עמדה להכרעה מידית שאלה של הכרה בגיור שנעשה שלא כהלכה".

וזה לשון הפס"ד האמור, בסעיף ד' שלו: "ד) אם ח"ו לא יתוקן החק כנ"ל על הנציגים הדתיים לעזוב הממשלה, כי לא יתכן להשתתף באחריות הענין כחברי הממשלה".

הרי זה פסק דין ברור – הפסק עצמו וכן התנאי לקיום הפסק או לביטולו: תנאי אחד ותו לא – תיקון החק כנ"ל. ובכל הפס"ד מתחילתו ועד סופו אין כל זכרון על דבר "הכרעה מידית" וכו', כי אם אך ורק תיקון החק.

ולהעיר שבצילום מכתב השני מו' ניסן ג"כ מודגש פעמים שרק בתיקון החק תלוי הפס"ד ואין כל זכרון כלל ל"הכרעה מידית" וכו'.

מביא אני האמור רק כהערה, שהרי כנ"ל בנוגע לפס"ד גמור של מועצת הרבנות הראשית אין בכח של יחיד או אפילו של כמה וכמה יחידים לשנות אותו, וכנ"ל.

לסיכום האמור: העובדה המעשית והמשפטית גם עתה – כמו שהיתה בעת כתיבת מכתבי הקודם, היינו שיש פסק דין ברור של הרבנות הראשית, שעתה גם המפד"ל ובאי כוחה וההנהלה שלה מודים בזה בפומבי, אלא שמוסיפים שישנם מכתבים של יחידים ובנוגע לסעיף רביעי שבו, ומכתב אחד סותר את השני, ובכל אופן אלו הם מכתבים של יחידים אשר תוכן המכתבים עצמם מאשר עוה"פ שישנו פס"ד גמור של הרבנות הראשית בהשתתפותם.

מה שיש להוסיף בזה, לאחרי בקשת סליחת מר, שכל המפרסם צילומי מכתבים אלה – גורם הוא לא להרמת כבוד הרבנות הראשית ולא להרמת קרן הדת בכלל, שהרי כל הנקודות המנויות לעיל מובנות הן ופשוטות לעיני כל. ומפורסם הפירוש שנותנים איך זה נשתלשל המצב בענין זה עד לפירסום המכתבים הנ"ל.

לסיום מכתב כת"ר אשר ישנן שמועות וידיעות שלעתים הן רחוקות מן האמת וכו' וכו', יכולני להבטיח את מר אשר קודם שאני מדבר ברבים על דבר שמועה ואיני מקדים שזוהי שמועה בעלמא, בודק אני את השמועה יפה יפה בכל הדרכים האפשריים, ות"ל אשר עד עתה כל השמועות שבדקתי נתבררו שהבדיקה היתה כדבעי. ובענין זה עצמו: כשאמרתי שישנו פס"ד ברור, והכחישו בתוקף, נתברר כנ"ל; כשאמרתי שהפס"ד נשלח לפלוני ופלוני, והכחישו גם זה, נתברר כהנ"ל, וכו' וכו'.

הענין אודותיו כותב מר שלחצו על רב מפורסם בקשר עם דירה כו' הרי – בזמנו – הלחץ הגיע עד כדי כך אשר בעה"ב אחד, שמכירו אני אישית (ידיד נלהב של הרב – וגם הוא אישר את הענין), הציע והי' מוכן לקנות את הדירה בכסף מלא בשביל לבטל את הלחץ.

בכבוד ובברכה.

נ.ב. הבא לקמן לא רציתי לכלול לעיל מכמה טעמים מובנים.

א) ראיתי שקו"ט במכ"ע אשר השרים הדתיים לא לחצו בנוגע לדירה. מה שאמרתי, וחוזר אני עוה"פ הוא שבאי כח המפד"ל לחצו.

ידוע לי גם השם של המתחיל בלחץ זה, חבר הנשיאות של המזפה"מ, אבל איני רואה תועלת לנקוב בשם, כיון שגם למר בודאי ידוע זה.

ב) לכתבו במכתבו ע"ד היחס כל משך השנתים בין הרבנות הראשית והשרים וכו',

(א) הכלל של חכז"ל לא שבק היתרא ואכל איסורא, אין זה ענין בלי טעם וגזרת הכתוב, כי אם בטבע בני אדם. ואם איתא אשר תיכף לאחרי המאורע שעמד להכרעה מידית בטל הפס"ד, איך מבאר מר את התופעה אשר (1) צריכים היו להכחיש בתוקף מציאות פס"ד זה, בה בשעה שהי' אפשר לומר בפשטות כנ"ל, (2) למה הוצרכו לומר דבר "מוזר" – שלא הגיע הפס"ד לאותם שלהם נוגע הפס"ד, (3) מה מקום הי' לפרסום על ידי המפד"ל מכתבו של אחד היחידים הנ"ל, מכתב כתוב בחודש שבט, תשל"ב, שישנה חוות דעת ברורה על כל ארבעת הסעיפים (של פסק דין האמור)?

(ב) במכתבו של מר שלפני מכתבו זה, מכתב בן שמונת עמודים, אין בו אף מלה אחת ע"ד ביטול הפס"ד בעקבות הכרעה מידית וכו' וכו'. שלכאורה הרי זוהי תמי' הכי גדולה, [נוסף על הנקודה – שאין מזכיר עד"ז, ועל אחת כמה וכמה שאין מבאר בזה כלל, במכתבו זה מי"ב ניסן].


הרב זרח . . ורהפטיג: אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת י'פא, ובהנסמן בהערות שם.

למכתבי דלעיל אגרת י'שלז, ובהנסמן בהערות שם.

המזהפה"מ = המזרחי-הפועל המזרחי.

מפד"ל = מפלגה דתית לאומית.

שר החוץ אבא אבן. ראה גם לעיל אגרת י'שיח.

הכלל של חכז"ל גיטין לז, ב. וש"נ.