ספריית חב"ד ליובאוויטש

י'תיח

ב"ה, ג' תמוז, ה'תשל"ב

ברוקלין, נ.י.

הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו'

מו"ה חנני' יו"ט ליפא שליט"א

שלום וברכה!

במענה למכתבו עם המצורף אליו ספר טהרת יום טוב חלק האחרון, בהמשך לחלקים הקודמים,

יישר חילו באורייתא בביאור דברי ראשונים כמלאכים, ובמיוחד גדולי ופוסקי עם ישראל, אשר לאורם נלך ומימיהם אנו שותים, אשר בכגון זה נאמר הפך בה והפך בה.

ובפרט אשר בכת"ר הרי זה תורה שיש עמה מלאכה, מלאכת הקודש, השתדלות עצומה ורבה בטהרת בני ישראל על ידי יסוד מקואות, וזכה אשר מתקיים בו יגעת (בהאמור) ומצאת (בכמה וכמה מקומות מושבות בנ"י).

ויהי רצון אשר רבות בשנים ימשיך בהאמור מתוך מנוחת הנפש ובשמחה ובטוב לבב, וזכות הרבים מסייעתו,

ובקרוב ממש נזכה ליקום היעוד, כדברי חכמים במשנתם (סוף פ' יוה"כ) מקוה ישראל הוי' גו' וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם גו' ונתתי לכם לב חדש גו' וישבתם בארץ אשר נתתי לאבותיכם,

בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

בכבוד ובברכת הצלחה בכהנ"ל,

מ. שניאורסאהן

נ.ב. מתאים לבקשת כת"ר במכתבו הנ"ל, מצו"ב מכתבי מענה, אף שמוגבל אני במנהג בית הרב כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע למכתבי המלצות וכו'.

ז"ע נתקבל ספרו טהרת יו"ט ח' ט"ז ות"ח ת"ח. ומענינא דיומא במש"כ בתחלת הס' (ע"ב) בהסתירה ממג"א סתר"ו סק"ח דטבילת עיוהכ"פ משום קרי היא גם ברואה מים חלוקים כו' – למג"א רספ"ח דאין לטבילת עזרא ברואה מים חלוקים,

י"ל דמבואר זה בל' רבנו הזקן (בעל התניא והשו"ע) בשולחנו הזהב (סתר"ו סי"א) וז"ל: וי"א שטעם טבילה זו הוא משום קרי "כדי שיהיו נקיים וטהורים ביוהכ"פ", משא"כ בטעם טבילת עזרא שהוא כדי שלא יהיו ת"ח מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים, שרק טעם זה – שהוא טעם השו"ע – העתיק אדה"ז בשולחנו (שם ר"ס פ"ח) ולא טעם הטור (קלות ראש) – וקושית הפרישה מנ"ל טעם זה – כ"ה ברמב"ם הל' תפלה פ"ד ה"ד וכבר ציינוהו לירוש' ברכות פ"ג ה"ד. ובמ"ב על השו"ע (שם) הוסיף גם טעם הטור. ולכאורה הוא היפך השו"ע, ששינה ממש"כ בב"י והשמיטו והביא טעם הרמב"ם. ובפרט דכנ"ל י"ל שנפק"מ לדינא.

לסיום מס' יומא: ארע"ק אשריכם ישראל כו' (ע' יא ואילך): עיין אור התורה לאדמו"ר הצ"צ דרושי יוהכ"פ ד"ה אר"ע אשריכם כו'.

בסוף הס' (ע' שלא) דאף שבטלוה לטבילותי' יזהר כו', עיין לקוטי תורה (לאדמו"ר הזקן – בעל התניא והשו"ע) פ' תבוא (מג, ב) דאף דבטלו כו' לד"ה התפלה מקובלת יותר עם הטבילה, וי"ל קצת טעם לזה מ"ש תפלה מתורה כו'. עיי"ש.

עתה ראיתי שבספרו (ע' לט, רנט) שקו"ט בירוש' ורמב"ם הנ"ל.


חלקה נדפסה בלקו"ש ח"ז ע' 315, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מו"ה חנני' יו"ט ליפא דייטש, הרב מהעלמיץ. אגרות נוספות אליו – לעיל ח"כ אגרת ז'תקיח, ובהנסמן בהערות שם.

ראשונים כמלאכים ראה שבת קיב, ב. וראה לקו"ש חט"ו ע' 281 הערה 14.

נאמר אבות פ"ה מכ"א.

תורה שיש עמה מלאכה ראה אבות פ"ב מ"ב.

יגעת . . ומצאת מגילה ו, ריש ע"ב.

מקוה ישראל הוי' ירמי' יז, יג.

וזרקתי . . לאבותיכם יחזקאל לו, כה-כח.

מוגבל אני במנהג בית הרב ראה גם לעיל אגרת י'תיד, ובהנסמן בהערות שם.

שלא יהיו . . כתרנגולים ברכות כב, א.