ספריית חב"ד ליובאוויטש

י'תמח

אור ליום ה' מנחם אב, ה'תשל"ב

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

ביום זה, יום הסתלקות האריז"ל החי, ובפרט במלאת ארבע מאות שנה לההסתלקות,

שעת הכושר היא במיוחד להתבונן בדרכים הישרים אשר – בל' רבנו הזקן באיגרת הקודש שלו – הורנו מדרכיו (שלו) ונלכה באורחותיו שלו,

שהרי ודאי זהו אחד הטעמים שדוקא דרכים ואורחות אלו גילה וגילו תלמידיו ונתפרסמו בכל תפוצות ישראל.

ואף כי מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לאמר שיעבוד עבודת הקודש של "עיר וקדיש מן שמייא נחית הרב הגדול האלוקי החסיד" האריז"ל

"מ"מ הרי אפס קצהו ושמץ מנהו מרוב טובו ואורו מאיר לכללות ישראל בכל דור ודור" וביחד עם גילוי ופרסום הנהגות אלו וההוראה – ה"ז ג"כ נתינת כח וסיוע רב ללכת בדרכים ואורחות אלו, מעין עבודת הקודש האמורה.

והנה ב'-ג' מדרכים ישרים אלו והנהגותיו הכלליים המובאים בכתהאריז"ל:

בתורה: ראיתי למורי זלה"ה מתגבר כארי בכח בעת שהי' עוסק בהלכה עד שהי' נלאה ומזיע כו', נקרא התורה תושי' שמתשת כחו של העוסק בה ולכן ראוי לטרוח ולהתיש כוחו בהיותו עוסק בהלכה.

במצות: ובענין הצדקה והמצות לא הי' קמצן כלל כו' וכמ"ש בזוהר פ' תרומה

(וז"ל הזהר שם: האי מן דבעי לאשתדלא במצוה כו' לא ישתדל בי' ברקנייא ובמגנא אלא כו' באגר שלים. עיי"ש).

בתומ"צ כולם: יהי' שמח בעשותו אותה המצוה כו' וז"ס הפסוק תחת אשר לא עבדת את ה"א בשמחה ובטוב לבב.

ויה"ר שההתבוננות בכהנ"ל – נוסף על ההתבוננות במש"כ האריז"ל בהקדמת שער המצות אשר האדם מחוייב לקיים כל המצות וכל זמן שלא השלימם – נשמתו חסרה ועליו נאמר כל אשר בו מום לא יגש, וכן בעסק התורה – לטרוח בפשט רמז דרוש סוד – בכל בחי' מהם אשר יכול להשיג, לטרוח ולעשות לו רב שילמדנו,

תביא ההתבוננות למעשה, קיום כהנ"ל בפועל ומתוך שמחה אמיתית,

– ובודאי יצליח וכמש"נ בך הוי' חסיתי אל אבושה לעולם –

וזה גם ימהר קיום היעוד אשר יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה, בביאת משיח צדקנו במהרה בימנו ממש.

בברכה,

מ. שניאורסאהן

***

מכתבם מי"א תמוז וכו' נתקבלו. ובמענה לשאלותיהם: היקף התקנות – בכלל, ידועה ההוראה ללכת מן הקל אל כו' ותפסת מרובה כו'. ובפרט (מה מרובה בנדו"ז) – צ"ל בירור על אתר, כמובן, ולדון עד"ז עוה"פ מזמן לזמן, באם משתנים התנאים, וק"ל.

פשוט שצ"ל סדר בישיבה בדא"ח "גם" בועש"ק ואדרבא, אלא שזה שייך להנהלת הישיבה.

***

ז"ע נתקבל מכתבם מט"ו מנ"א והקודמו והמצו"ב ות"ח ת"ח. וחפץ ה' בידם יצליח לבסס נה"ח ולפתחה בגו"ר גם יחד ולבשו"ט בכ"ז.


כללי פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 251 ואילך, והושלמה ע"פ צילום האגרת.

ברשימות לאיכה נדפס לאח"ז באוה"ת נ"ך ח"ב ע' א'צז. נתבאר בארוכה בלקו"ש חל"ט ע' 8 ואילך. וש"נ.

ובתניא . . דילג חוזים ראה "מ"מ, הגהות והערות קצרות לסש"ב" שם ע' קא ואילך.

לא הי' קמצן כלל כו' וכמ"ש בזוהר ראה גם לקו"ש ח"ה ע' 81.

תו"א תולדות וראה גם תו"מ – סה"מ חשון ע' רעט. וש"נ.

בלקו"א להה"מ: בהוצאת קה"ת – סרנ"ט (סו, סע"ג ואילך).

הפסוק תבוא כח, מז.

נאמר אמור כא, כא.

תהלים עא הקאַפּיטל שהתחילו לומר בי"א ניסן השתא – ראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תתקצז בשוה"ג.

פי' הבעש"ט עה"פ ירמי' יז, ז. וראה גם כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סנ"א. וש"נ.

עפ"י היעוד כו' ראה בארוכה לקו"ש חט"ו ע' 414 ואילך.

רשימות הצ"צ לאיכה: נדפס לאח"ז באוה"ת נ"ך ח"ב ע' א'נו.

ובס' השיחות: נתבאר בארוכה בלקו"ש חל"ג ע' 156 ואילך.

מכתבם . . הישיבה קטעים אלו ל"הנהלת אגוד הישיבות אשר באה"ק ת"ו".

ותפסת מרובה כו' ר"ה ד, סע"ב. וש"נ.

ז"ע . . בכ"ז קטע זה לועד נחלת הר חב"ד. נדפס ב"התקשרות" גליון צב ע' 15. וראה גם לעיל אגרת י'קכב, ובהנסמן בהערות שם.

וחפץ . . יצליח ע"פ לשון הכתוב – ישעי' נג, יו"ד.

ש"ק חזון ענין שבת חזון מהררלוי"צ מברדיטשוב – ראה ברשימות לאיכה ע' מה.

חזון ראה תקו"ז תל"ט בסופו (ובתניא פי"ד מהקדמת תקו"ז דילג חוזים). ולהעיר מל"ת להאריז"ל לך עה"פ ותרדמה.

אור ליום ראה השגת הראב"ד על המאור ריש פסחים.

יום הסתלקות האריז"ל ה' מנ"א של"ב (שה"ג להחיד"א. ובכ"מ). וראה תענית (כו, א): בה' באב בני פרעוש בן יודא.

ארבע מאות שנה ראה תו"א וישלח (כד, ג). סנה' צט, א.

באיגרת הקודש סי' זך – לנחמם בכפליים לתושי' על פטירת כו' מוהר"ר מ"מ נ"ע (מהאָראָדאָק).

מדרכיו . . באורחותיו החילוק ראה זח"ב רטו, א. לקו"ת שה"ש יב, ב.

ואף . . לבו ראה תניא פמ"ד.

עיר . . החסיד הרח"ו בהקדמתו לשער ההקדמות.

עיר . . נחית ראה דניאל ד, י ובל"ת להאריז"ל ובס' הליקוטים (שם ד, יד). פסחים לג, א.

מ"מ . . ודור תניא שם (בנוגע למשה רבנו. וידוע שהאר"י הי' ניצוץ מרע"ה – שה"ג שם. ובכ"מ).

ראיתי . . בהלכה . . בהלכה שער המצות בפרשתנו (ואתחנן). ל"ת להאריז"ל שם (בטעהמ"צ) – עד"ז. וראה ד"ה ואברהם זקן (בהמשך רס"ו [ע' עח ואילך]).

נקרא . . כחו סנה' כו, ב. וראה תו"א ר"פ יתרו. תו"ח ואוה"ת שם.

ובענין . . תרומה ש' המצות ר"פ עקב. ועד"ז בל"ת (בטעהמ"צ) פ' ראה.

הזהר שם קכח, א.

יהי' . . לבב שהמ"צ בהקדמתו. וראה תניא פכ"ו.

יהי' שמח האריז"ל הי' "שמח מאד בעשיית המצות ולכך זכה לרוה"ק" (תו"א תולדות כ, ב). השייכות לרוה"ק – ראה ירוש' סוכה רפ"ה ונ' בלקו"א להה"מ ד"ה וסוכה תהי'.

שמח . . המצוה ביאור גודל המצות – ראה וככה הגדול, תרל"ז פ"ט-טז. וראה ג"כ רמב"ם סוף הל' לולב. לקוטי לוי"צ לתניא ס"ע יג.

בשמחה ובטוב לבב ביאור שייכותם – ראה אוה"ת תבוא (ע' תתשו ואילך). ד"ה אלקים א-לי, תש"ג [סה"מ תש"ג ע' 180 ואילך].

במש"כ האריז"ל וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"א סוס"ד. אגה"ק סכ"ט.

וכן בעסק התורה הל' ת"ת שם.

בך . . לעולם תהלים עא, א.

חסיתי בטחתי (מצודת ציון). וראה פי' הבעש"ט עה"פ ברוך הגבר גו' מבטחו (בס' אוה"מ פ' בהעלתך).

יהפכו . . ולשמחה עפ"י היעוד בירמי' לא, יב: והפכתי אבלם לששון. וראה יל"ש ירמי' רמז רנט: עלה כו' על מנת כו' והפכתי גו'. רשימות הצ"צ לאיכה ע' כו. אוה"ת מסעי (ע' א'שפד ואילך). (ובל' הכתוב זכרי' ח, יט: יהי' לששון גו' – י"ל דבזכרי' הרי מדובר בזמן בית שני (כאמרו "לבית יהודא" – ראה רד"ק שם) שחסרו בו ה' דברים (יומא כא, ב)). וראה ט"ז לשו"ע או"ח ר"ס תק"נ. יד אפרים שם. ובסליחות י"ז תמוז – הפך לנו לששון ולשמחה. ובס' השיחות קיץ ה'ש"ת (ע' קנז): זאָל נדחה ווערן באמת ויהפך לששון ולשמחה.