ספריית חב"ד ליובאוויטש

י'תסב

ב"ה, אלול, ה'תשל"ב

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת המכתב . . .

בעמדנו בחודש אלול, ירח ימים שהם זמן התשובה וניתן לכפרה לכל מי ששגג ועשה שום עון בכל השנה שישוב אז בתשובה ויקבלוהו ובחודש הזה נאמר קרוב הוי' לכל קוראיו,

וביחד עם זה – חודש שבו בנ"י ומלך מלכי המלכים הקב"ה הם

משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין (ויכולים) כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם,

ועד"ז גם בתקיעת שופר, שגם בזה מתבטא יחודו של חודש זה, אשר בכל יום בו (מלבד ש"ק וער"ה – מטעם מיוחד בהם) תוקעין בשופר כו' שנאמר עלה אלקים בתרועה גו' ונאמר אם יתקע שופר בעיר גו'.

ענינה – לעורר לתשובה וגם – שכן עושין למלך כשממליכין אותו,

ובשניהם הוא – קול רם הנשמע ומעורר את כל אחד ואחת מבלי הבדל מעמד ומצב ואפילו את "הישן" ואת "הנרדם" ועד אשר, בלשון הכתוב: כל יושבי תבל ושוכני ארץ גו' כתקוע שופר תשמעו,

יה"ר אשר כאו"א יצא (כולל ועיקר – יציאה מהגבלת טבעו מדותיו ושכלו) לקבל פני המלך, יגלה אהבה המסותרת שבכאו"א, ויאר הוי' פניו אליו, ויהי' שורה ומתגלה בו ע"י עסק ואותיות התורה והמצות ובפרט מצות הצדקה וחסד,

וירם כשופר קולו לעורר את הישינים ולהקיץ את הנרדמים אשר גם הם יעשו כן,

וכמש"נ: אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך וצדקתך גו' אשר עשית גדולות גו',

ויקבל המלך בסבר פנים יפות וימלא תפלתנו: תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גלויותנו וקבצנו יחד כו'

בגאולה האמיתית והשלימה ע"י מלך המשיח בקרוב ממש.

בברכת כתיבה וחתימה טובה,

מ. שניאורסאהן

***

ההוספות (בדיו שונה) בראש שטר התנאים ובסיומו הם גוף כי"ק דהצ"צ. – וכדאי שיתקן כתבו עד"ז.

***

מאשר הנני קבלת המכתבים (י"ח תמוז והמצו"ב וכו').

בודאי ידוע כבר אופן בילוי (ניצול) החופש ע"י התלמידים שי'?

מובן שעזיבת הגרוזינים שי' מבהילה. וק"ל.

***

מאשר הנני קבלת המכתבים וכו' והפ"נ שבהם יקרא עה"צ הק'. – ות"ח על הבשו"ט שבהם וכן יוסיף.

בברכת הצלחה ובהוספה – ומתוך בריאות ושמחה ובברכת כתיבה וחתימה טובה.


כללי פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 316 ואילך (בתאריך ו' אלול), והושלמה ע"פ צילום האגרת.

לקו"ת לאדה"ז שם ראה גם תו"מ – סה"מ תשרי ע' קטז הערה 65.

נאמר תהלים קמה, יח.

ובאוה"ת שם ע' תתב ואילך.

וכמש"נ פ' ראה יד, א.

סד"ה . . השי"ת סה"מ ה'שי"ת ע' 285.

אוה"ת נצבים וראה גם תו"מ – סה"מ אלול ע' רכד ואילך. וש"נ.

ועיין שו"ע אדה"ז ראה גם "רשימות" חוברת ס' (ע' 8 ואילך). וש"נ.

לבוש סתקפ"א ס"א, הובא במג"א שם סקי"ד.

שנאמר תהלים מז, ו.

ונאמר עמוס ג, ו.

לקוטי אמרים להה"מ קרוב לסופו בהוצאת קה"ת – סרס"ו (סט, ד).

בחצוצרות וקול שופר כו': תהלים צח, ו.

וכמשל הרה"ג . . מבאַרדיטשוב . . וכבמשל הבעש"ט נתבארו בתו"מ – סה"מ תשרי ע' סד ואילך.

עבודה (זו תפלה ראה תענית ב, א.

פולחנא דרחימותא: ראה זהר ח"ב נה, ב. ח"ג רסז, א.

אני לדודי . . ממטה למעלה . . מלמעלמ"ט: ודודי לי: שה"ש ו, ג. וראה לקו"ת ראה (לב, א) רד"ה אני לדודי (הא'). ובכ"מ.

ויאר ה' פניו אליו ע"פ לשון הכתוב – נשא ו, כה.

תהלים עא הקאַפּיטל שהתחילו לומר בי"א ניסן השתא – ראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תתקצז בשוה"ג.

ההוספות . . עד"ז קטע זה למו"ה יהושע מונדשיין. מצילום האגרת. נדפס ב"מקדש מלך" ח"ב ע' 261. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת י'קיט (ע' קטו), ובהנסמן בהערות שם.

ההוספות כו' הכוונה לשטר התנאים של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע שנדפס ב"בטאון חב"ד" גליון 37-36 (ניסן תשל"ב) ע' 18-17 – שכתב שם: "שורה זו נכתבה בכתב שונה". וראה גם לעיל חי"ג אגרת ד'תו.

מאשר . . וק"ל קטעים אלו להנהלת בתי ספר למלאכה אשר בכפר חב"ד.

מאשר . . טובה קטעים אלו למו"ה חיים יהודא פלדי. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת י'קיט (ע' קטז), ובהנסמן בהערות שם.

ירח . . התשובה ל"ת להאריז"ל פ' תצא. לקו"ת לאדה"ז שם.

וניתן . . קוראיו ראה ל"ת להאריז"ל פ' משפטים ושער הפסוקים שם.

ששגג . . עון להעיר ממכות (פ"ב מ"ו): אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט.

ובחודש הזה נאמר קרוב הוי' אבל גם בכל השנה אין כל דבר עומד בפני בעלי תשובה (ירוש' פאה פ"א, ה"א). ובזח"ב (קו, א): מקבל לי' ודאי מיד, אבל הרי מסיים שם: תיובתא שלימתא. וראה ג"כ אגה"ת רפ"ד. וצע"ק דעפ"ז אפ"ל שלימתא בהרהר תשובה (קדושין מט, ב). יתרה מזה בעשי"ת שהתשובה יפה ביותר ומתקבלת היא מיד (רמב"ם הל' תשובה פ"ב, ה"ו).

ונ"ל שעיקר החילוק הוא בנוגע לפעולת התשובה (רק שמכאן ולהבא הוא צדיק (גמור), גם הקלת העונש, ביטול העונש וכו'). ועפ"ז יש לתווך כמה מחז"ל בזה, ואכ"מ.

ומלך מלכי המלכים ראה לקו"ת צו (יב, ב. יג, ד).

למלך . . לכולם לקו"ת ראה (לב, ב) ובאוה"ת שם.

אנשי העיר כי כאו"א מבנ"י מאנשי עיר מלכו של עולם הוא וכמש"נ בנים אתם לה' אלקיכם.

ויכולים הוספת ביאור דכ"ק מו"ח אדמו"ר (סד"ה לך אמר לבי, השי"ת).

בכל יום . . בעיר טושו"ע או"ח רסתקפ"א. ראה ד"ה ענין תקיעת שופר בר"ח אלול (אוה"ת נצבים ע' א'רפ).

מלבד ש"ק שתק"ש בו שבות (דגזירה שמא יוליכנו כו' י"ל דשייכת רק בתק"ש דר"ה דחייבין בה (ר"ה כט, ב) משא"כ בתק"ש דאלול דתקנת חכמים, ועיין שו"ע אדה"ז סתקפ"ח ס"ד).

וער"ה להבדיל מתק"ש בר"ה שהיא מן התורה (לבוש. וביו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת – י"ל דלא פלוג. וראה אלף המגן למטה אפרים סתקפ"א ס"ז ס"ק יב-יג). ומזה משמע דעניני ורמזי תק"ש (עכ"פ – העיקריים) שווים בשניהם ולכן צריך הבדלה.

לעורר לתשובה . . שכן עושין למלך שני ענינים הראשונים – בהעשרה שמנה הרס"ג בתק"ש דר"ה (הובא באבודרהם במקומו). וי"ל שזהו נרמז ג"כ בהבאת ב' כתובים בתק"ש דאלול: עלה (ל' חשיבות – רד"ל פדר"א פמ"ו) אלקים בתרועה (וראה רד"ל שם שי"א שגם בעליית משה תקעו כל החודש); יתקע שופר בעיר. וראה מפרשי הטור בזה.

לתשובה . . כשממליכין . . יאר הוי' פניו אליו ראה לקוטי אמרים להה"מ קרוב לסופו: וזהו בחצוצרות וקול שופר כו' מחזירים פניהם בהכנעה ואימה להבורא ית' ומקבלים עול מלכותו עליהם כו' ואז גם הש"י ב"ה מחזיר פניו לישראל כו' פא"פ.

למלך כשממליכין אותו ובכל פעם שתוקעין – מזכירים זה, וכמשל הרה"ג החסיד מהרלי"צ ז"ל מבאַרדיטשוב הובא בהמשך וככה פ"ע.

קול רם וכמש"נ כשופר הרם קולך (ישעי' נח, א).

ומעורר . . הישן . . הנרדם וכברמב"ם (הל' תשובה, פ"ג ה"ד): תק"ש בר"ה כו' רמז כו' עורו ישנים משנתכם ונדרמים הקיצו מתרדמתכם כו'.

ענין השינה התרדימה והקיצה ותק"ש ע"פ קבלה – ראה ליקוטי לוי יצחק (לאאמו"ר) אגרות ע' שיג. וש"נ.

מבלי הבדל מעמד ומצב וכבמשל הבעש"ט (הובא בהמשך הנ"ל שם).

כל יושבי תבל . . תשמעו ישעי' יח, ג (מפסוקי שופרות). ולהעיר מרמב"ם הל' מלכים (פ"ח ה"י): ציווה משה רבנו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח.

מהגבלת טבעו מדותיו ושכלו ראה סד"ה לך לך (המשך תרס"ו [ע' סז]).

יגלה . . וחסד ראה לקו"ת ראה שם.

אהבה . . התורה . . וחסד י"ל שזהו ג' הקוין: עבודה (זו תפלה – פולחנא דרחימותא, אני לדודי (ראה ב"ח לטואו"ח סתקפ"א) – ממטה למעלה. ועי"ז המשכה מלמעלמ"ט: ודודי לי), תורה וגמ"ח.

אגיד . . גדולות תהלים עא, יח-יט.

גבורתך וצדקתך . . גדולות י"ל ג' הקווין דשמאל, אמצעי (ולכן בתוס' וא"ו, עד מרום), ימין.

בשופר גדול הדיוק גדול ושייכותו לשופר דר"ה ודמ"ת – ראה עטרת ראש פכ"א ואילך.

לחרותנו . . וקבצנו . . ע"י מלך המשיח וכברמב"ם (הל' מלכים פי"א) שהסדר הוא חירות וגאולת ישראל ואח"כ קיבוץ נדחי ישראל וכ"ז דוקא ע"י מלך המשיח.