ספריית חב"ד ליובאוויטש

י'תצא

[ה'תשל"ב]

(1) ע"ד איש כשם בעלה הראשון –

ראה בהמובא מס' שלחן העזר ס"א סעיף יב (מס' חכמת הנפש) ע"ד שם האשה הב' כהראשונה – ואין הס' תח"י. ולע"ע לא מצאתי עד"ז בנוגע להשמות דבעל הב' והא'.

ובכלל – יש לחלק בין איש לאשה ע"פ משנ"ת בכ"מ (או"ח סר"מ, אה"ע סכ"ה) בפירוש – רק בנוגע למחשבת (דעת) האיש (אף שבדרך אגב – ולא לפס"ד – נזכרה גם דעת האשה (פסחים קיב, סע"א)).

כן ממה שלא נזכר הטעם (דהשם יעורר הדעה) אפילו בנוגע לאיש – בנוגע לשמות כלה וחמותה,

משמע דלא חיישינן לזה.

ובכ"ז אם ישנו שמו – הרי מהיות טוב כו'.

(2) ע"ד אמירת ק"י אחרי קידוש לבנה –

בשל"ה (ש' האותיות דף עד, ב) סיום קידוש לבנה הוא בדרז"ל (אביי) ולכן – קדיש דרבנן. וכ"ה בסי' היעב"ץ. לדידן דמסיימין (ע"פ סי' האריז"ל ועוד) בעלינו – פשוט דצ"ל ק"י. וכ"כ בפי' בסי' קול יעקב. ועוד.

(3) אזכיר עה"צ לתוכן מכ' כת"ר שי'.

כיון שמפני הטרדות וכו' – נדחית כתיבת מכ' מסודר, בקשתי לטלפן ואת כת"ר הסליחה.

והנה לאחרי כתבי הנ"ל ראיתי ב"אזהרות נוספות* בכת"י – לצוואת ר"י החסיד" [נדפסו בס' חסידים – ירות"ו תשי"ז ע' ל] וז"ל:

אם יש לאדם אשה ומתה לא ישא אחרת ששמה כשם הראשונה, או אם מת בעל לאשה לא תקח בעל ששמו כשם הראשון, כי יחשבו אחר הראשון, ואם יהי' הדבר כך לעולם לא יהי' בטוב או ימות אחד מהרה.

ובהערת המו"ל שם: ע' בס' חכמת הנפש להרקח כד ע"ג.


מענה למו"ה שלום יחזקאל שרגא רובין הלברשטאַם. אגרות נוספות אליו – לעיל חי"ט אגרת ז'סג, ובהנסמן בהערות שם.

מהיות טוב כו' ברכות ל, רע"א. ב"ק פא, ב.

*) בכמה דפוסים נמצא זה בתוך הצוואה.