ספריית חב"ד ליובאוויטש

י'תקכד

[ה'תשל"ב]

לס"א. מובן שהחשש למגלי פנים בתיבת "הלכה" היפך ההלכה – יש לו מקום. אבל במצב ההווה זהו הנוסח האפשרי הכי טוב, כיון שבאים בטענה ד"סטאַטוס קוואָ", דבמשך כל הזמן ע"ע – כך הי' כתוב בהוראות משרד הפנים שלהם בעצמו והתחייבו לשמור הסטאַטוס קוואָ. כל נוסח אחר – ה"ז חידוש והותרה הרצועה (ובפרט שכבר משתדלים לפצות את "הקנאים" שיציעו הנוסח "גיור ע"פ הרבנות הראשית". וד"ל).

לס"ב. כל ענין שיכול להוסיף בחיזוק התומ"צ וכו' מובן שכדאי הוא (אלא שצריך לחשוב שכרו כנגד כו' – חשש שכדרך המסלפים וכו' יענו: כיון שפרש"י אינו כפי' זה בהסוגיא – ה"ז ראי' שגם בנוגע לקונסרוטיבים כו' דעת רש"י כו'. – ושמעתי כבר "סברות" יותר חסרי-סברא מזה).

לס"ג. קראתי ב"איד" והרושם מובן. אבל יש מקום לומר שעתה טוב יותר שישתקעו הדברים ולא יזכרו עוד אפילו בתור קס"ד.

לפני כו"כ שנים הו"ל – כמדומני – מתורת הבעש"ט ערכין ע"ס הא"ב, ולא ראיתי אלא ח"א. ולכאורה כדאי הי' להמשיך. ואם עוברי רצונו, ר"ל – מוסיפים בס' חושך, עאכו"כ שצ"ל הוספה בס' אור ובפרט מן המאור שבתורה. וזכות הרבים מסייעת.


מובן כו': המדובר בענין תיקון חוק השבות ("מיהו יהודי"). ראה גם לעיל אגרת י'ב, ובהנסמן בהערות שם.

לחשוב שכרו כנגד כו' ע"פ אבות פ"ב מ"א.

מאור שבתורה תורת החסידות – ראה קרבן העדה לירושלמי חגיגה פ"א ה"ז. הנסמן לעיל אגרת י'יא, הערה ד"ה מאור שבתורה.