ספריית חב"ד ליובאוויטש

ט'תתקצח

ב"ה, כ"ה תשרי, ה'תשל"א

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

קבלתי מכתבו בקשת ברכה בקשר עם השנה החדשה. והשי"ת ימלא משאלות לבבו לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בודאי למותר להדגיש אשר ההנהגה היום-יומית על פי רצון הבורא, עם כי חובה היא גם על מנת שלא לקבל פרס, הרי זהו הצנור לקבלת ברכות השי"ת בכל המצטרך. ובעניני טוב וקדושה הרי תמיד יש מקום להוספה, וכל המוסיף מוסיפים לו ולב"ב שי'.

וכמדובר כמה פעמים ומבואר כן בתורתנו תורת חיים, השי"ת מזמין ליהודי מזמן לזמן בחייו הפרטיים ענינים והוראות שיכול ללמוד מהם בנוגע לרוחניות, בעבודת האדם. והרי אלה שנמצאים בצבא רואים ומרגישים כדבר טבעי ופשוט שכשמקבלים פקודה ממפקד נאמן, לכל לראש מקיימים הפקודה, ואחר כך, כשיש זמן לזה, מתבוננים בטעם הפקודה וכו'. ואם אפילו לא מוצאים טעם, מבארים על יסוד המציאות שמפקד הצבא בודאי יודע יותר טוב מקצין בצבא ואין צריך לומר מחייל פשוט.

לאידך מובן גם כן, אשר לא לקיים הפקודה, או לדחות מילוי הפקודה עד שיבין אותה גם בשכלו הוא, אין זה רק ענין פרטי או ענין הנוגע לו ולקצינו, אלא נוגע לכל הפלוגה, ואם שעת חירום היא אפשר להיות שנוגע לכל הצבא, וכל המדינה וכו'.

ועוד נקודה בזה, שקיום הצו, עם כל חשיבות המעשה התלוי בזה, הרי לכל לראש החשוב הוא שתהי' משמעת החלטית, בלי כל דיחוי במילוי הפקודות תיכף ומיד, בלי דיחוי, ועל אחת כמה וכמה בלי סירוב.

ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה אלא שכמה פעמים ככה הוא בנוגע לציווי מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שנתן בתורתו לעמו ישראל, לכל אחד ואחת עד סוף כל הדורות, והודיע שאינו מבקש לפי כוחו הוא הבלתי מוגבל, אלא לפי כוח האדם המצווה; אלא שעל האדם לקיים באופן של "נעשה ונשמע (נבין)" שהוא יסוד קבלת התורה והמצוות במעמד הר סיני.

וזאת לדעת שכל ישראל ערבים זה לזה. ועוד אמרו חכמינו ז"ל, והמורה הגדול הרמב"ם מביא זה כהלכה ברורה, שכשיהודי צריך לעשות מעשה, וכן בדיבור ומחשבה, צריך לחשוב שהוא שקול וכל העולם שקול, ועל ידי מעשה אחד שלו יכריע הן לעצמו והן בהנוגע לכל העולם כולו.

ובודאי למותר להוסיף ביאור בהאמור.

ומובן שהכוונה לו ולכל חבריו שליט"א הנמצאים בסביבתו, ויותר לכל בני ישראל באשר הם שם, אשר כולם נמצאים במצב של מלחמה רוחנית, וכלשון הכתוב כי אתם המעט מכל העמים, ואדרבה ביתר שאת, כי "נעשה ונשמע" ומסירת נפש בצבא גשמי בעיקר קשור בעניני הגוף וגשמיות, משא"כ "נעשה ונשמע" בנוגע לתורה ומצוותי' הרי זה נוגע גם לעולם הזה וגם להעולם הבא.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות בכל האמור.


על מנת שלא לקבל פרס: ראה אבות פ"א מ"ג.

וכל המוסיף מוסיפין לו ראה תענית בסופה ובפרש"י.

והרי אלה שנמצאים בצבא כו' ראה גם לעיל חכ"ו אגרת ט'תרנו, ובהנסמן בהערות שם. לקמן י'רצד. י'שפט.

שאינו מבקש לפי כוחו ראה במדב"ר פי"ב, ג. תנחומא נשא יא.

נעשה ונשמע משפטים כד, ז. וראה שבת פח, א. ועוד.

ונשמע (נבין) ראה מקץ מב, כג ובפרש"י.

שכל ישראל ערבים זה לזה שבועות לט, סע"א. וש"נ.

אמרו חכמינו ז"ל קידושין מ, ריש ע"ב.

הרמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.

וכלשון הכתוב ואתחנן ז, ז.