ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך ג > תכח

ב"ה י"ט כסלו, חג הגאולה, תש"ט

מחו' הוו"ח אי"א נו"מ וכו' ד"ר א. הילמאן

שי'

שלום וברכה!

הנני מאשר בזה קבלת מכתבו מג' מ"ח ואח"כ נתקבל גם כן הירחון ביהכ"נ חוברות כ-כא.

ובמה ששואל לחוו"ד ע"ד מאמרו יושבי קרנות אשר מסקנתו להגי' בתפלת ר"נ בן הקנה ברכות כח, ב יושבי קרו"ת במקום קרנות ופי' הר"ת הוא יושבי קרקסאות ותיאטראות ומסתייע מהירושלמי שם פ"ד ה"ב שגירסתו ולא נתת חלקי בבתי תיאטראות ובבתי קרקסאות ועד"ז נמצא בסידור מנהג רומי רצז ובמחזור רומניא רנה )כ"כ בסידור עם פי' עולת ראי' להרב קוק ע' שמג).

הנה אחרי בקשת סליחה, חידוד נאה הוא אבל אין נ"ל להגי' כנ"ל ומכמה טעמים א) רש"י בברכות שם וכמה ראשונים הביאו הגירסא יושבי קרנות ופירשוה חנונים וכיו"ב.

ב) לא מצאתי בשום מקום בקשר עם קרו"ת הבטוי יושבי כ"א הולכי. יעוין במקומות המסומנים בערוך השלם. וצע"ק בע"ז יח. ב. ההולך כו' ה"ז מושב כו'.

ג) אם בתפלת, היום יומית כנראה, של אחד מראשוני התנאים ושהאריך ימים )מגילה כח, א) הי' הסדר קרקסאות ואח"כ תיאטראות בודאי שהי' משתרש נוסח זה בכ"מ. ובפועל הרי מלבד ב' או ג' מקומות* הנוסחא בש"ס ומדרשים היא טיאטראות ואח"ק קרקסאות וכ"ה גם בירושלמי שממנו מסתייע.

ד) תועלת הר"ת, ואז הוא מצוי, כשבא במקום תיבה רגילה ולא כמו בנדו"ד, כשמקצר תיבות משפה זרה ושבאו בתושבע"פ רק פעמים מספר. ובמס' זו לא באו כלל מלבד בפעם הזאת. וידוע שבזמן המעתיקים הי' כל ספר וספר קובע ענין לעצמו מפני גודל הטרחא וההוצאה שבמלאכת ההעתקה הגהה וכו'.

ה) לכאורה קשה יותר לישב הם עמלים יושבי קרו"ת לפי גרסת הירושלמי מליישב "הם רצים לבאר שחת" איושבי קרנות ע"פ דעת רז"ל בחומר ענין אונאת המדות וכו', וראה לדוגמא מרז"ל הובא ברש"י עה"ת ויקרא יט, לה. שאם שיקר במדה כו' מטמא את הארץ ומחלל את השם ומסלק את השכינה ומפיל את ישראל בחרב ומגלה אותם מארצם!

דרך אגב ראיתי בחוברת הנ"ל ע' 202 סקירה קצרה ע"ד אדה"ז ויש לתקן שם אשר אדה"ז נאסר בפעם הא' באסרו חה"ס תקנ"ט ויצא לחירות בי"ט כסלו תקנ"ט. נאסר בפעם השני תקס"א. ה"תניא" נדפס בפעם הא' בשנת תקנ"ז. חלק אגה"ק נדפס רק אחרי הסתלקות אדה"ז.

מוסג"פ קונט' שהו"ל ליט"כ ה'תש"ט.

הפו"ש כב"ב שי' וחותם בברכת חג הגאולה

הרב מנחם שניאורסאהן

תכח

מהעתק המזכירות.

מחו'... הילמאן: אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ב רמד, ובהנסמן בהערות שם.