ספריית חב"ד ליובאוויטש

תמב

ב"ה, י' שבט, תש"ט

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מוהר"י שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו:

א) תמי' שבענין חלוקת הש"ס לא נתקבל ממנו אלא השתתפותו הוא ושל הרש"פ שי'. האם לאחרי כל השנים שדרים במחנם לא רכשו אף איש אחד שיהי' תחת השפעתם. ואם בעניני של נגלה כך הוא הרי עאכו"כ בעניני פנימיות התוהמ"צ שבזה מתנגד היצה"ר יותר ויותר וממציא תרוצים מן המוכן ומכל הסוגים, ומתי יתחילו סו"ס לעשות חלקם בהפצת מעינות הבעש"ט חוצה הרי המשיח מחכה לפעולות כל אחד מאתנו כדי שיקוים מה שענה להבעש"ט שיבוא אז לגאלנו מן הגלות גלות הגוף וגלות הנשמה, ואין זה לחדודי כלל [ו]כלל כ"א הכתוב באגה"ק של הבעש"ט פשוטו כמשמעו.

ואין כוונתי בשאלתי לפעול שימציא איזה אנשים שיקחו מסכתות אחדות, אלא שיעשה וכן חבריו במחנו כאו"א מהם, סביבה שתהי' פנת ליובאוויטש שהשגחה העליונה נטעתה לע"ע במחנו, אז דער אלטער רבי פארנדיק איבער דער וועלט און קומענדיק למחנו זאל ער ניט קומען אין דער פרעמד נאר טרעפן דארט אן אייגענעם עולם, אייגענעם ביהמ"ד, שמות פון חסידישע ספרים אויפן פלאר און דער אויר פול מיט אותיות התורה ביר"ש בכלל און אותיות חסידות חב"ד בפרט וואס אף שעלו למעלה אבל הרושם באויר נשאר לנצח וכידוע בכל דבר שבקדושה שהרושם נשאר.

ולמתי דוחים עבודה זו והרי ביני לביני כל עם ישראל נמצא בגלות החשוך כפול ומכופל ואין לך יום שאין קללתו מרובה כו' ובפרט כשהתחילו לאמר לחשך אור ולעבדות גאולה.

ב) מה שמקשה בענין ידיעה ובחירה דכיון דס"ס יודע הקב"ה היום מה שאני אעשה למחר הרי אינני יכול מחר לעשות באופן אחר מפני שאז תהי' הידיעה היפך האמת.

ההסברה בזה פשוטה: ענין הבחירה היינו ענין היכולת בידי לעשות כפי שאבחור בלי כל הכרח. וגם בנדו"ד כן הוא, למחר היכולת בידי לעשות כפי שאבחור בלי כל הכרח ויש בידי היכולת לבחור היפך הידוע למעלה כי אין הידיעה דלמעלה מכרחת ושייכת כלל וכלל לבחירתי ומה שהנני עושה דוקא באופן כך הוא אך ורק מפני שבזה הנני בוחר בלי כל הכרח.

ומלבד הדוגמא שבמכתבי הקודם (מאדם היודע עתידות ומגיד מראש מה שפלוני יעשה למחר שאין זה משפיע ומכריח את פלוני כלל), יש להביא דוגמא גם מסוג דהיפך ענין הבחירה היינו מסוג ההכרח, והיא: פלוני אומר שיודע אשר מחר כשתזרוק אבן יפול האבן סו"ס לארץ.

והנה כשיפול האבן [על] הארץ הרי איש לא יאמר שהאבן נפל למטה מפני אמירתו וידיעתו של פלוני, ואדרבה הדבר הוא להיפך, מפני שהאבן נופל למטה ע"פ חק שהטביע בו הקב"ה לכן יודע פלוני שיפול האבן למטה ואם הי' חק בטבע שיעלה האבן הי' גם פלוני אומר שיעלה האבן.

וממש כן הוא בנדו"ד שמפני שמחר אבחר בלי כל הכרח בעשי' באופן זה לכן באה הידיעה למעלה ג"כ באופן זה ואם הייתי בוחר מחר בלי כל הכרח באופן הפכי הייתה גם הידיעה דלמעלה באופן הפכי.

החילוק בין הדוגמא והידיעה דלמעלה הוא רק בזה:

(א) שמובן הדבר איך יודע פלוני ע"ד נפילת האבן כי ידיעתו באה ע"י שיודע חוקי הטבע אבל אינו מובן איך אפשר לדעת מראש מה אבחור למחר, וע"ז בא התירוץ שאין ידיעת הקב"ה מובנת כי הוא וידיעתו חד הוא וכמשנ"ת ברמב"ם.

(ב) עוד קושיא, איך אפשר שידיעת הבורא המהווה והמקיים את כל הנבראים בכל רגע לא תשפיע עליהם כלל והלא מחשבתו של הקב"ה בוראת עולמות ולמעלה אין כח חסר פועל, וע"ז בא התירוץ שידיעה זו היא בדרך מקיף כו' וכמשנ"ת בדא"ח.

ועייג"כ נוסף על מה שציינתי במכתבי הקודם בתיקוני זוהר חדש בסופו. פרדס שער עצמות וכלים פ"ט. הקדמת של"ה חלק בית הבחירה. תורת חיים ס"פ וירא. הגהת הצ"צ במצות דין עבד עברי שמסיים שם ודוק היטב בכ"ז כי הוא סולת נקי'.

ג) במכתבו הקודם שואל מהו פי' "החיות של מעשה המצות וקיומן" שבתניא רפכ"ג ריש ע' 56.

מענה: יראה שם רפל"ז שנכללים ברצה"ע: א, חיות קלף התפילין וכיו"ב, ב, כח התנועה של נפש החיונית המניח התפילין על היד וכיו"ב, ולשניהם מכוון בתיבת החיות שברפכ"ג, ועייג"כ בקיצור א' של התניא (ע' יא) ובהערות לשם (ע' קח) שמציין לתו"א.

ד) עוד שואל שם בתניא פכ"ג שכותב אך המחשבה כו' וכח הדבור, למה מוסיף בדבור תיבת "וכח".

מענה: לפענ"ד כי הדבור עצמו אינו מתייחד ביחוד גמור כמו המח' כ"א נעשה רק כגוף לנשמה וכמו המעשה דנה"א כי עקימת שפתיו הוו מעשה, ועדמ"ש בתניא רפל"ז ובלקו"ת סד"ה וביוהשמע"צ (השלישי).

בפ"ש כל החבורה תח' ובטח לכולם שייך ס"א שבמכתבי זה

הרב מנחם שניאורסאהן

תמב

חלקה נדפס בלקו"ש חט"ז ע' 520 וחלק בח"ז ע' 367, והושלמה ע"פ העתק המזכירות. מוהר"י: אלטיין. אגרות נוספות אליו - לעיל תלט, ובהנסמן בהערות שם. הרש"פ שי': ה"ר שלום פויזנר.

בענין ידיעה ובחירה: בהמשך לאגרת תלט דלעיל.

ועייג"כ נוסף... הקודם: ונסמן גם בהעתק המזכירות של אגרת הנ"ל ונעתק בסופה שם.