ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך ג > תנד

ב"ה, כ"ב שבט, תש"ט

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מוהר"א שי'

שלום וברכה!

במענה על שאלותיו זה מכבר, ונתאחר המענה מפני הטרדות, ואתו הסליחה:

א) שאלה. במ"ש באגרת התשובה לאדמו"ר הזקן פ"ג: וגם יכול לאכול מעט כג' שעות לפני נ"ה. ומקשה דהא אסור לאכול לפני עה"ש, כמ"ש בבאה"ט לשו"ע או"ח סתקפ"א סקי"ב ע"פ הזוהר וכתהאריז"ל.

מענה. באכילה לפני עמוד השחר יש ג' עניני אסור: א) אסור אכילה לפני תפילת שחרית. וסמכוהו על מש"נ לא תאכלו על הדם (ברכות י, ב). ובזה מדבר בשו"ע או"ח ספ"ט. וזמן איסור זה מתחיל משהגיע זמן תפילה, היינו עה"ש, ולא קודם - כדמוכח בגמרא שם. וכ"ה בפירוש בשו"ע שם ס"ה ושו"ע רבנו שם ס"ה. ולכן אינו שייך למ"ש באגה"ת.

ב) אם מתענה ביום, שאז אוכל ושותה עד עה"ש, אבל אם ישן שינת קבע - אסור.

ובזה מדבר בשו"ע או"ח סתקס"ד. אבל אם התנה - דעת רוב הפוסקים וכ"פ בשו"ע שם דמותר גם לאחר השינה.

ג) איסור תוספת כח בסט"א, וכמו שהאריך בזוהר ח"ב (רטו, ב). - ובזמן האסור, הנה לד"ה ישנו לאיסור זה משהגיע זמן התפילה, וכנ"ל בא'. לד"ה אינו לאיסור קודם שעלה עה"ש אם לא ישן עדיין, או שישן פחות משתין נשמי (מדמסביר בזהר שם: וע"ד טעים טעמא דמותא). אבל אם ישן וקם מחצות לילה ואילך י"א דאסור גם קודם שעלה ע"ה (מג"א ספ"ט סקי"ד, ומסתייע מהרח"ו. מ"ח מסכת חצות רפ"ז. וכ"כ באור החמה לזוהר שם בשם הרח"ו. ובניצוצי אורות שם). וי"א דמותר, כי זמן איסור זה הוא כמש"נ בש"ס משהגיע זמן התפילה (שו"ת השיב משה חאו"ח ו', ומסתייע ממ"ש בסי' האריז"ל להר"ש מראשקוב בסוף סדר הלימוד באשמורת שכן עשה מהרח"ו וממ"ש מהרי"ל ורמ"א בשו"ע או"ח סתקפ"א, ודלא כמש"ש בבאה"ט). וגם לדברי האוסרים מותר באם עושה לרפואה, לכוון דעתו וכיו"ב (ניצוצי אורות שם. באה"ט ואשל אברהם באו"ח ספ"ט בשם שו"ת שב יעקב ועוד).

והנה רבנו הזקן באגה"ת מבאר שאם יתנה אזי יחשב היום לתענית אף שיאכל בלילה, ואינו מדבר - בנוגע לאיסור הזוהר - כאיזה שיטה פוסק. אבל, בכל אופן, גם לשיטת האוסרים יש כמה אופנים דמתירין וכנ"ל. ובזה מדבר באגה"ת.

הערה: א) דעת אדה"ז במחלוקת זו לכאורה יש לברר להיתר, ממה שבשו"ע שלו חאו"ח ספ"ט ס"ה, אף שהביא דעת המג"א לענין אכילה שלא לגאווה כו', לא העתיק מש"כ המג"א שאסור לאכול מחצות לילה ואילך. אף דאינו דומה לגמרי, דזהו דין חדש לגמרי.

ב) מה שהצריך באגה"ת שם להפסיק שלש שעות לפני עה"ש - צ"ע, ואכ"מ.

באשל אברהם - להרה"צ מבוטשאטש - מהד"ת או"ח ספ"ט סובר, דאסור לאכול קודם עה"ש, רק אם יהי' ניעור עד זמן התפלה, משא"כ אם ילך לישון עוה"פ קודם עה"ש.

* * *

אם יש למצוא מקור או טעם למנהג קהלת הספרדים בברוקלין לומר בליל עש"ק מזמור שיר ליום השבת שתי פעמים?

מענה: כן נוהגים ג"כ בביהכנ"ס "צלחה ומזל" ובביהכנ"ס "קהל חסידים בית א-ל" בירושלים ת"ו, ובביהכנ"ס דמהר"ל בפראג (ראה עד"ז במכ"ע נרות שבת היו"ל באה"ק קונטרס עג-עד. ומביא שם ס' ארץ חיים לר"ח סתרון - ירות"ו תרס"ח - ואין ס' זה תח"י) .

בטעם הדבר ושייכותו לספרדים דוקא - יש לומר: פסק הב"י ושו"ע או"ח סו"ס רס"א הוא דאמירת מזמור הנ"ל הוא קבלת תוספות שבת ואיסור מלאכה. אבל במדינות אלו עושין מלאכה גם אח"כ, והטעם לפי שמתחילה כשהתחילו לומר זה המזמור לא הי' בדעתם לקבל תוספות שבת אלא באמירת ברכו (עיי"ש בנ"כ השו"ע ובשו"ע רבינו). אבל הספרדים שבכמה דברים הולכים בשיטת הב"י, גם בזה רצו להחזיק במנהגו. וכיון שבכמה ביהכנ"ס כבר נתפשט המנהג שעושין מלאכה גם אחר אמירת המזמור, קבעו לאומרו פעם שני' ביחוד לאסור במלאכה.

הערה. ידוע שע"פ כתהאריז"ל (שער הכונות, מ"ח. סי' האריז"ל להרש"ר) הנה ממזמור לדוד הבו גו' עד לאורך ימים צ"ל פעם אחת בשדה ופעם ב' בבית.

באיחול כט"ס

הרב מנחם שניאורסאהן

תנד

נדפסה בלקו"ש חכ"ב ע' 312, והושלמה ע"פ העתקה.

שלש שעות לפני עה"ש: ר"ל שלש שעות לפני נה"ח, דהיינו איזה זמן לפני עה"ש, ואוצ"ל, "לפני נה"ח".

לתוכן הערה זו ראה באגרת נוספת מכ"ק אדמו"ר שליט"א הנדפסת בלקו"ש שם ע' 313.

ומ"ש בזה בקובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' עא סי' נט.