ספריית חב"ד ליובאוויטש

תקכה

ב"ה, כ"ו אלול, תש"ט

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מוהר"י שי'

שלום וברכה!

לקראת השנה הבע"ל אשלח ברכתי, לו ולכל אשר לו, לשנה טובה ומתוקה בכל מילי דמיטב.

ידוע אשר ראש השנה שני פי' בל' זה: א) תחלת השנה (לשנים - זמן דחול - ולשמיטין - זמן דמצוה - כו'), ב) ראש השנה וכמ"ש בלקו"ת פ' תבוא בד"ה היום הזה: ולכן נקרא ראש השנה ולא תחלת השנה, כי כמו שיש בחי' ראש בנפש שהוא ראש ושכל לגבי הגוף כך יש בחי' ראש בשנה והוא ראש השנה.

פירושו בעבודת האדם לקונו, אשר כמו שבהנהגת האדם צ"ל המוח שליט על הלב, והראש הוא המנהיג את כל האיברים, כך מצב רוח נפש הישראלי בימים הנוראים, שאז הוא קירוב המאור אל הניצוץ (וראה ביחזקאל ט' א', שגם יוהכ"פ נקרא ראש השנה), ובפרט בר"ה, צריך להשפיע שתתאים הנהגת כל השנה למעמד האדם ורצונותיו בר"ה.

והנה בלקו"ת שם מבאר בהערה, והארה, אחרי תיבות הנ"ל: הוא בחי' גלגלתא דחפיא על מוחא שהוא בחי' גילוי רצון העליון.

זאת אומרת: ענין הראש דראש השנה אינו השכל וההשגה, כי באם יתחיל סדר עבודתו שצריך להבין ולהשיג ואז יעשה, ואם אינו מבין, אזי אינו מסכים לעשות, או שעל כל פנים יחכה - הרי זה היפך כוונת ר"ה, שהוא גילוי רצון העליון, גלגלתא דחפיא על מוחא.

כי אם העבודה צריכה להיות בקבלת עול מלכותו יתברך, א יאך אבער א געשמאקער יאך, וכמרז"ל (ברכות יז, א) רצוננו לעשות רצונך.

ובפרט בשנה זו אשר יו"ט הראשון -

שממנו מתחיל מנין השנה עתה (ראה רש"י ותוס' למנחות ק, ב, צפנת פענח לר"י ראזין מראגאצאוו הל' יום-טוב פרק א' הלכה כ"ב)

- חל ביום השבת, אשר אז אסורין עובדין דחול ורק חפצי שמים, במה שחפצים בשמים, מותרים (שבת קיג, א)

הרי התעוררות ביום ר"ה זה באופן אחר, ופעולתה על כל השנה בתוספת אומץ וברכה מרובה.

בחותם באיווי כתיבה וחתימה טובה וכט"ס, ומצפה לקבל ממנו בשורות טובות, טובות בגשם וטובות ברוח

הרב מנחם שניאורסאהן

יושב ראש ועד הפועל

* * *

ומה ששואל במכתבו להוראות, כבר אמרז"ל הוראה כללית - בפי' הכתוב בישעי' נז: הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערום וכסיתו - שמדבר בערום מן המצות, וברעב ללחמה של תורה, וחסר חסות בית התפלה (ומובן, שאם אינו מרגיש ברעבונו, הרי עניותו גדולה ביותר). - ומוסיף ומסיים הכתוב: ומבשרך - גם כן - לא תתעלם! הוראה לכל משך חיי האדם בפסוק אחד!

תקכה

נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 363, והושלמה ע"פ העתקה.

האגרת נשלחה לכו"כ (ראה לעיל הערה לאגרת תפא).