ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך ג > תקנא

ב"ה, י"ח כסלו, ה'תש"י

הרה"ג והרה"ח בנש"ק הוו"ח אי"א וכו'

מוהרר"י שי' ליינער

שלום וברכה!

אאשר בת"ח קבלת מאמרו "הגר"א איש הנגלה והנסתר".

ולחביבותא דמילתא, אבוא בזה - ע"ס העמודים - באיזה הערות, וע"פ מרז"ל (ב"מ פד, א): א"ל תניא דמסייע לך, אמר כו' כי הוי אמינא מילתא הוי מקשי לי כו' ופריקנא כו' וממילא רווחא שמעתא כו' אטו לא ידענא דשפיר קאמינא (בתמי').

א) ע' 168. במש"כ הרד"ק (ש"ב טו, כא) בענין קרי וכתיב - כדברים האלו כתב הרד"ק גם בהקדמתו לפירו'. והנה חוג קוראי "תלפיות" אינו מתצמצם בחרדים ויראים ששום רוח לא יזיזם, ולכן, לפענ"ד, לא כל מה שכתבו גדולי הפשטנים וחוקרי ישראל בענינים כעין הנ"ל יש להעתיק כמו שהוא. וכמו שאין להעתיק בירחון מש"כ האברבנאל (בהקדמה לפי' ירמי') ע"ד הקרי והכתיב שבירמי'. - וגם אם מוכרחת ההעתקה, יש להוסיף שוברה בצדה, שאין זה מוסכם וכו'. ובנדו"ד הרי פי' הרד"ק הוא היפך דעת רז"ל (נדרים לז, ב) - הובא במאמר כת"ר גופא. - ענין קרי וכתיב ע"פ חכמת האמת - להעיר ממש"כ באו"ת מהה"מ פ' קרח (הובא בלקו"ת ס"פ ויקרא) ובלקו"ת שה"ש ביאור לד"ה לבבתיני פ"ו: כתיב - עולם המחשבה שהוא עלמא דאתכסיא.

קרי - עולם הדבור עלמא דאתגליא.

ב) ע' 171. בענין ר"י משלם. להעיר מתוד"ה או ספ"ק דגיטין שזהו לישני' דברייתא, ועייג"כ שומר אמונים למהר"י אירגס הקדמה שני' סוף הצעה א.

ג) ע' 174. שהרמב"ם ידע תורת הקבלה, כעין זה סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א שקיבל מרבו (הוא אביו) ורבו מרבו עד הבעש"ט, אז דער רמב"ם איז געווען א גרויסער מקובל (נדפס בספר השיחות-קיץ ש"ת ע' 41)15. וכבר העירותי שם בשולי הגליון שלכאורה צע"ג ממש"כ בשער הגלגולים להאריז"ל הקדמה לו ובספר הגלגולים בלקוטים, אשר הרמב"ם לא למד חכמת האמת וזה מתאים לשרשו. וציינתי שם לשה"ג לחיד"א וכו' וכו'.

ד) ע' 180. שהגר"א כיון ברוח קדשו בסוד ה' ליראיו, שנחשון מת בקברות התאוה - צע"ג אם אפ"ל כך מכמה טעמים, והעיקר כי הגר"א עצמו מפרש יסודו. וז"ל (על מ"ש בס"ע שנחשון מת בשנה השנית): מת בקברות התאוה כי הי' מהקצינים שבמחנה, עכ"ל. וכוונתו, כי כל היוצאים ממצרים היו נכנסים לארץ, לולא חטא המרגלים (ואולי זהו הטעם דליוצאי מצרים נתחלקה הארץ), לבד אלו שמתו בתור עונש וכו'. ומיתת צדיקים בשנה השני' - שאז מת נחשון - מצינו בכתוב ותאכל בקצה המחנה, שפירש ר"ש בן מנסיא בספרי שם בקצינים שבהם בגדולים שבהם. ואף שזה הי' בתבערה, הנה עפמש"נ במסעי (לג, טז) משמע דתבערה נכללת בקברות התאוה. וי"ל דזהו ג"כ פי' הכתוב (בהעלתך יא, לד) ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה - המקום עצמו שנזכר לפ"ז שם (יג, ג), כי לא מצינו נסיעה בנתיים. ועיי"ש בספרי. - והנה כ"ז לדעת הגר"א. ומה שקשה בזה הוא עפמ"ש בכתהאריז"ל (דברים י, כב) דתבערה וקברות התאווה מדרי' נפרדות הם (כתר ובינה).

אבל תמי' לי, כי מוכח במרז"ל, שנחשון מת בקברות התאווה. והוא בספרי ע"פ והאספסוף אשר בקרבו ר"ש בן מנסיא אומר אלו הזקנים שנאמר אספה לי שבעים איש, וביל"ש מונה אותם בשמותיהם, ונחשון בתוכם. וצע"ג מפני מה לא הביא ראי' מוכחת זו לא הגר"א ולא בס' מי השילוח.

ה) ע' 188. שחלקו תלמידיו על הגר"א בתורת הנסתר - דוגמא היותר מפתיעה בזה, היא המחלוקת בענין יסודי ביותר, הוא ענין הצמצום. רבנו הזקן אוחז בשיטת המפרשים את הצמצום דלא כפשוטו, ודוחה בהחלט את הדעה המנגדת (שער היחוד והאמונה ספ"ז). הגר"א פירש הצמצום כפשוטו (לקוטים בסוף פירושו לספרא דצניעותא). וכנראה שרפו משום זה את ס' צוואת הריב"ש בווילנא (בית רבי פי"ב. וראה מכתב רבנו הזקן הנדפס שם). והגר"ח מוואלאזין פירש הצמצום דלא כפשוטו (נפש החיים ש"ג פ"ז). ולא הזכיר שזהו כדעת ה"כת" ולא כדעת רבו.

ו) ע' 184. דוגמאות מספרי הפוסקים שחלקו להלכה אבל לא למעשה הובאו בשדי חמד כללי הפוסקים בסופו.

ז) ע' 188. "בקיץ תקל"ו". כן הוא בכמה מדפוסי שו"ע רבנו הזקן. והוא טה"ד דמוכח, כי הה"מ נסתלק בשנת תקל"ג. וצ"ל תקל"ב. וכמש"כ בגכתי"ק תשובה זו הנמצא באוסף הכתי"ק של כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א.

בס' שארית ישראל למהרי"ד מווילעדניק (ש"א ד"ז מ"ד) כתב, וז"ל: אסור להגי' בספרים כי לכל טעות יש שרש כו' ואפילו טעות דמוכח אסור למחוק כ"א ליכתוב מן הצד שזהו טה"ד כו' ולכן צריך החכם האמת לומר כל הנוסחאות והגירסאות שכתוב בהספר. עכ"ל.

ואסיים בכבוד ואיחולי כט"ס

מ. שניאורסאהן

תקנא

חלקה נדפס בלקו"ש חכ"א ע' 403 וחלקה בח"כ ע' 545, והושלמה ע"פ צילום האגרת.

הרה"ג... ליינער: אגרות נוספות אליו- לעיל ח"ב קפח. קצה.

מאמרו: תלפיות, תמוז תש"ט, ע' 167.

שהרמב"ם... הקבלה: ראה גם לעיל ח"ב אגרות רחצ. שצט. לעיל תצה.

שחלקו תלמידיו... הצמצום: ראה גם לעיל ח"א אגרת יא.

מכתב רבנו הזקן: אג"ק שלו אגרת לד.

בגכתי"ק תשובה זו: נדפסה בשו"ע אדה"ז הוצאות קה"ת.