ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך ג > תקעו

ב"ה, כ"ו אדר ה'תש"י

הרה"ג הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' וכו'

מהור"י שי' הלוי

שלום וברכה!

... בטח הגיעו הקונטרס לפורים עם המצורף לו. כן הגיעני מש"כ על הביל ומכתבו מי"ג אדר. ונבהלתי בקראי אותו - לדרוש ממני ענינים שלא נתנו לי ואינם בי לא מהם ולא ממינם. ואין טענתי על כת"ר באשר אינו מכירי פא"פ אבל חקירה ודרישה הו"ל לעשות מקודם, כי ד"נ בזה. וה' יזכנו כולנו להתקשר באילנא דחיי באמת.

נ. ב.

במכתביו הקודמים העיר על מש"כ בזח"ג, קמ"ה, ב, דכל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה. ומקשה דהרי רק בכה"ג ביוה"כ הדין כן. ואולי גם בזהר הכוונה רק להנ"ל, אף שאין הלשון משמע כן, וכמו שמביא ראי' מקרא דכה"ג.

הנה אף אם בדקמ"ה, ב אפשר הי' לדחוק דמדבר בכה"ג כיון שמסתייע בקרא דכה"ג, אבל אאפ"ל כן בזח"ג ה, ב דמדבר בנדב ואביהו, וגם לא ביוה"כ, ועייג"כ זח"א רלט, א.

ונלפענ"ד לתרץ ע"פ מה שמצינו בכ"מ לשון אסור ואינו אלא מדת חסידות. וראה שד"ח כללי הפוסקים כלל ט"ז סקי"ב שהביא דוגמאות מפירוש תוד"ה אסור תענית יא, א (אסור לשמש בשני רעבון), נמוק"י ספ"ז דסנהדרין (לעשות שותפות עם העכו"ם) מגיד משנה הל' שכנים פ"ב הט"ז (לעמוד בשדה רעהו) סמ"ג עשין פ"ז (לאכול קודם שיאכיל לבהמתו) ועוד.

וגם בזהר כאן הכוונה למדת חסידות, ועייג"כ מג"א לאו"ח סקכ"ה סקס"ד.

ומה שנענשו נו"א במיתה - י"ל דימי המילואים שאני. ועיי"ש המשל בזח"ג ה, ב.

וגם הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כו'. ולהעיר מתיב"ע ריש אחרי: בנוי דאהרן כהניא רברביא.

על שאר הערותיו - במכתבי הבאים בל"נ.

באיחול חה"פ כשר.

תקעו

נכתבה בשוה"ג לאגרת שלפנ"ז - בתאריך כ"ו אדר. חלקה נדפסה בלקו"ש ח"ז ע' 319, והושלמה ע"פ העתקה.

מהור"י: הורוויץ אגרות נוספות אליו- לעיל תכט, ובהנסמן בהערות שם.

לדרוש ממני: קבלת הנשיאות. ראה גם לקמן אגרות תרטו. תשסה.

ד"נ: דיני נפשות.