ספריית חב"ד ליובאוויטש

תקצה

ב"ה, ח' אייר, ה'תש"י

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו'... שי'

שלום וברכה!

במקרה נודע לי שאומרים עליו שהוא עתה מתרגש בקל, אויפגערעגט וכו' בטח שמע מכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ולמד בשיחותיו מאמריו או מכתביו, אשר אין מקרה בעולם כי אם הכל בהשגחה פרטית, - ואנו מצדנו צריכים להשתדל לכוון במעשינו לכוונת ההשגחה העליונה. מי אני לדעת ברור כוונת ההשגחה, אבל כיון שנודע לי ע"ד הנ"ל, הרי אפשר שבידי להועיל, במקצת על כל פנים, לזה ולכן באתי במכתבי זה.

סיבת התרגשותו לא אמרו לי, אבל קרוב לומר שהוא מפני שאינו שבע רצון ממצבו, נפש האלקית אינה שבעה רצון מהמצב ברוחניות, נפש הבהמית מהמצב בגשמיות, ובמילא הרי הגוף והנערווען שבו גיבן זיך נאך.

והנה קשה לי לענות בפרטיות על טענותיו בציור מצבו כמו שהוא בעיניו הוא, כיון שאיני שומע את הטענות ממנו עצמו.

ולכן איני בא אלא במענה כללי, היינו בתיאור מצבו, כמו שאני הנני רואה את המצב, ובהיות שהוא בעצמו נוגע בדבר ע"פ התורה יותר ממני הרי עדותי נאמנת יותר.

והוא: כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ העמידו בקרן אורה זו תורה ולא הסתפק בזה ונתן לחלקו גם המאור שבתורה, היינו שהוא והמורים שתחת הנהלתו הם חסידים הלומדים תורת הדא"ח ברב או במדה המ[מ]וצעת או במעט לכל הפחות, ובהחניכים שלהם נוטעים יראת שמים שזהו תכלית התורה והמצוה.

ולא הסתפק בזה, ומני אז הרי כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ אוחז בידו ומנהלו בכל עסקיו. בנה בית על יסודי התורה והמצוה. ת"ל הי' לו לפרנסתו ולפרנסת ב"ב יחיו, יש לו עתה על זה, וקיבל ברכות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ שגם על להבא יהי' כן ולא עוד אלא שיוכל ליתן ג"כ צדקה ביד נדיבה.

הרי ציור בכלל בנוגע למצב הרוחני והגשמי. ואחרי כל זה ממה מתרגש? וואס מען גיט פארטיגע און מ'דארף צוהארעווען? וואס ס'איז דא עגמת נפש? וואס מ'דארף האבן צו טאן מיט אנשים פשוטים?

דעם רבינס צייט און כחות זיינען זיכער געווען טייער, רעכט אף צו מאנען האט ער זיכער געהאט מער פון אנאנדערן און אף על פי כן איז ער דאס אלץ דורכגעגיין און גאר אין א גרויסער מאס.

איז ווער קען דאס קומען צוגיין איבערנעמען זיך און תובע זיין איך וויל ניט אזוי (און במילא ווייזט זיך מיר אויס אז) איך קען ניט אזוי, איך גיי אוועק, איר ווער בהתרגשות וכו' וכו'.

איז דאס ריכטיג אזוי, ר'... ?

פ"ש לביתו ולכל בני ביתו שיחיו לברכת כל טוב.

מוסג"פ חוברת שהו"ל זה עתה.

תקצה

מהעתק המזכירות.