ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך ג > עדרת

ב"ה, י"ד מנ"א, תש"י

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהורח"מ שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מעש"ק השואל אם לחזור ולקחת משרת שו"ב בעיר שאין שם מנין ולא יוכל לאמר קדיש ולירד לפני התיבה (ויסמוך בזה על שני אחיו שי') אבל עי"ז ישתכר למחיתו ולמחית אנשי ביתו וגם יכול לסלק מה שהתחייב לתת על הוצאות קבורת אביו ז"ל.

הנה כמה דברים התירו חז"ל מפני פרנסתו של אדם ולפי שיש עלינו מס מלך ושרים הכל הוי כדי חיינו (ראה שו"ע אדה"ז הל' שבת ס' רמ"ח סי"ב).

ובפרט בנדו"ד ששני אחיו שי' יאמרו קדיש וכו' דעדיף משוכר איש זר לאמר קדיש עבורו, ועוד שעי"ז יוכל לסלק חלק מהוצאות הקבורה (ראה קדושין לא, סע"א מטחינו ברחיים ומביאו לחיי העוה"ב), ועפמ"ש במטה אפרים (דיני קדיש יתום שער ד' ס"ט) ישכור איש אחד במקומו שיאמר קדיש.

ונכון במאד שבזמני התפלה יתן לצדקה לעילוי הנשמה וילמוד משניות, וגם ישתדל לברך בזימון היינו שהוא יהי' המברך (שבו"י ח"א סק"כ, אף כשהיתום אומר קדיש לא ראיתי מהדרין בזה, וכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ לא ציוני עד"ז בשנת, ל"ע, האבלות).

וכהנ"ל מפני שאיני יודע מצבו בענין מדת הבטחון, אבל אם חזק הוא בזה (ראה באוה"ז ר"פ וארא) ובתמימות ויחפש אחרי כלי לפרנסה (קונ' ומעין מכ"ה) יתן לו השי"ת פרנסתו במקום שיש מנין וכו' ויוכל לקיים ככל המוטל עליו בענינים הנ"ל.

תמי' שאינו מזכיר מאומה איך סדרו בענין קבורה הארעית והקבורה לאח"כ.

והשי"ת יזכנו לבשר ולהתבשר אך בשו"ט תכ"ה.

בברכה

מנחם שניאורסאהן

עדרת

נדפסה בלקו"ש חי"ד ע' 228, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מהורח"מ: מינקוביץ. אגרת נוספת אליו - לקמן תשמו.

לא ציוני... האבלות: ראה לעיל בשוה"ג לאגרת תיב.

קבורה הארעית: בצרפת, שא"א הי' לקבור בקביעות כדין. ראה לקמן אגרת תשמו.