ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך ג > תשט

ב"ה, ח' אלול, השי"ת

הרה"ח הוו"ח אי"א וכו' מוהריש"ז שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"ד מנ"א המודיע אשר בנו הבכור חיים שי' - הסכים כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ שיתעסק חלק מזמנו בעבודת הגן... ושואל אם ימשיך בזה, כי צר לו על זמנו מה שהוכרח להפסיק מלימודו ואינו ככל חבריו שי' הלומדים בתו"ת, ומוסיף אשר הן הוא והן בנו מצטערים על זה, ואשר בנו הוא בעל חושים טובים, ושואל דעתי אם אעפ"כ ימשיך כמקודם או שיבוא לאה"ב ללמוד בתו"ת.

הנה לפי דעתי לכה"פ במשך השנה עד יו"ד שבט הבע"ל (התשי"א) ימשיך בנו בעבודת הגן בקביעת עתים לתורה, כפי שהורה לו כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ושיעור מיוחד בתורת נשיאנו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. ויסביר לבנו וכן לעצמו, אשר לחינם מצטערים על שחלק מזמן בנו נותן לעבודה גשמית ורק איזה שעות נשארות לו בשביל לימוד התורה.

ידוע מאמר רז"ל הובא באגה"ק פ' כ"ב, אין אדם יודע במה משתכר כו' ומלכות בית דוד מתי תחזור, ומסיים אדה"ז הנה הושוו זל"ז, וידוע מה שכתוב בשל"ה אשר התורה מדברת בעליונים ורומזת בתחתונים, זאת אומרת, אשר גם במרז"ל זה "אין אדם יודע במה משתכר", הכוונה ג"כ - או בעיקר - לשכר ופרנסה רוחנית, וגם בזה הושוו זל"ז לענין הקץ, אשר ע"ז אמרו ליבא לפומי' לא גליא, ומבואר הפירוש על זה דקאי גם על לב העליון ופה העליון, אשר גם לפה העליון לא נתגלה הקץ, ועל פי אדה"ז, הנה כן הוא גם בענין השכר ופרנסה רוחנית.

והגע בעצמך: וואס דארף מען ארומגיין מיט אייגענע חשבונות, טראכטן וואס פאר זיך איז בעסער ברוחניות, וואס אין רוחניות בכלל ווייסן מיר הלואי די מציאות אליין אבער ניט דעם מהות, בשעת מען האט א הוראה פון דעם נשיא הדור, וואס דער נשיא הוא לבם של כל ישראל, וואס איז העכער פון פה, און נאכמער: ווי על פי חסידות ווערט מבואר, איז דער נשיא דער רבי דער ממוצע המחבר מיט עצמות ומהות אין סוף ב"ה, איז אז ער האט אנגעוויזן א מקום פרנסה רוחנית, איז דאס זיכער דאס בעסטע וואס עס קען זיין פאר דער נשמה און פאר בריאות הגוף, וואס בריאות הנשמה איז דאן, ווען זי איז א כלי אויף אויסצופירן די כוונה העליונה און רצון העליון.

ובזה ימצא ג"כ מענה כללי לכל אנ"ש שי' הנמצאים באוסטרליא ואינם פוסקים מלהתאונן על גורלם, אשר נדמה להם שהוא גורל מר להיות רחוקים ממקום פלוני או מאנשים פלונים, אשר אין זה אלא מעצת היצר לבלבל בעבודתם ולמנוע ממילוי תפקידם המוטל עליהם, שהטיל עליהם כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, שהוא הוא הנשמה הכללית, ועפ"י המבואר בדא"ח במדריגת כלל שלמעלה מן הפרטים, גם כמו שהם מתכללים בהכלל.

ידוע פתגם כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אז תמימים זיינען נרות להאיר, ומשמע מסתימת דברים אלו שזהו מהותם, ומזה למדנו כמה דברים, ושנים מהם: א) המדליק נר מנר אינו חסר עי"ז כלום בנר שממנו הדליקו, ב) כיון שתפקיד נר זה הוא להאיר וממלא תפקידו שמאיר, הרי זה עילוי היותר גדול שיכול להיות בנברא שממלא מצות הבורא, אשר עי"ז מתחבר אתו, שזהו פירוש מצוה - צוותא וחיבור. וכמבואר בדא"ח בכמה מקומות.

מובן למדי די עלנטקייט וואס מ'פילט אין אויסטראליא ובפרט כאשר נזכרים על הסביבה שהיו נמצאים בה כשהיו נמצאים כלם ביחד בקהל רב וכזרוח השמש בצהרים שאז שרגא בטיהרי מאי אהני. אבל כנראה שלא הי' זה אלא ענין הכנה בלבד כדי אנצושעפן זיך מיט כוחות שיוכלו להאיר את החושך ולעשות את מקומם ומדינתם עתה למקום אורה זו תורה ודוקא עם המאור שבה, זו תורת הדא"ח שיפוצו המעיינות חוצה בכל קצווי תבל. ואז מובטחים אנו שתחזור מלכות בית דוד, כמבואר בארוכה בשיחת שמח"ת תר"ץ, ובמילא זהו השכר היותר גדול שיכול להיות הן ברוחניות והן בגשמיות.

וכמאמר הנ"ל של אדמו"ר הזקן אשר השכר וחזרת מלכות בית דוד הושוו זה לזה.

החותם בברכת כתיבה וחתימה טובה ולו ולבנו ולכל ב"ב שי' ולכל החבורה שתחי', ומטובו להודיע תוכן מכתב זה גם לשאר אנ"ש שי' המתאוננים על תפקידם שהטיל עליהם כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ות"ח מראש על טרחתו

מנחם שניאורסאהן

תשט

חלקה נדפס בלקו"ש חי"ב 150 וחלק בחי"ד ע' 242, והושלמה ע"פ העתק המזכירות. מוהריש"ז: סרברנסקי. אגרות נוספות אליו - לעיל תרכג, ובהנסמן בהערות שם.

פתגם: ראה לקו"ש ח"ב ע' 484. ובכ"מ. לעיל אגרת תמה, ובהנסמן בהערות שם.