ספריית חב"ד ליובאוויטש

תשפג

ב"ה, חוהמ"ס, ה' תשי"א

ברוקלין, נ.י.

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהור"י שי'

שלום וברכה!

מוסג"פ הקונטרס לשמע"צ שמח"ת הבע"ל ובודאי יזכה בו את כל סביבתו לעורר, לחזק ולהאיר - עתה ובמשך השנה - את שמחה של תורה שלהם, אשר על ידי זה תתעורר תתחזק ותאיר שמחה של מצוה שלהם, ובמילא יהיו למוד התורה וקיום המצות באופן נעלה יותר,

כי כמו שהתורה שקולה ומביאה לכל המצות, כך שמחת התורה שקולה ומביאה לשמחה של מצוה, והעבודה בשמחה ובטוב לבב פורצת כל הגדרים וההגבלות הן למטה והן למעלה, מרחקת מהתאוות, מבטלת הדינים - ואז באור פני מלך חיים.

בחתימת ימי המועדים - ר"ה, יוהכ"פ, חה"ס שמע"צ ושמח"ת - ואיש הישראל צריך להכנס בימי החול ונוסף על זה - בימי החול דימי החורף, כחצי שנה בלא רגלים, הרי צריך הוא לקחת עמו "צידה לדרך" - כחות והמשכות אשר יתנו לו היכולת כי בקיימו הציווי "ויעקב הלך לדרכו", יוכל ללכת לבטח דרכו, אף כי כל הדרכים בחזקת סכנה.

ולזה הוא: ביום השמיני עצרת - אסיפת וקליטת כל ההמשכות כלליות של חדש תשרי. ובשמח"ת - התחלת ההתגלות וההמשכה, אשר על ידי זה נקל יותר להביא לפועל טוב, במשך כל ימי השנה, את כל ההחלטות טובות דחדש תשרי.

ובפרט שמח"ת הוא מקיף היותר עליון הכולל גם את המקיפים הכללים של חדש תשרי -

אשר בזה יובן מה שמצינו שני ענינים הפכיים בשמע"צ ושמח"ת: א) מנהגן של ישראל, אשר תורהה וא, לשמוח בשמחה זו יותר משמחת בית השואבה, ויותר משמחת יו"ט סתם. ב) שמחת יו"ט היא מצות עשה מה"ת. שמחה היתירה דחה"ס, ובית השואבה בכלל זה, מפורשת בכתוב. וכן גם שמחה של מצוה. משא"כ שמחת יו"ט אחרון של חג אינה נלמדת אלא מדרשה (ומובן שאין נלמד מזה השמחה היתרה) ויש אומרים אשר אינה מדאורייתא כלל.

והטעם על זה י"ל, שהיא הנותנת, להיות שמחה זו עליונה וכללית ביותר, אינה במנין המצות - וע"ד מש"כ הרמב"ם לענין צווים הכוללים - וגם י"א שאינה אלא מנהג, וע"ד משנ"ת בענין הקפות.

והשי"ת יזכנו שתגיע שמחה זו עד הכח האחרון שבנפש, ולעשות הסכם והחלטה לקבל עומ"ש בקביעות עתים לתורה בקיום המצות ובעבודה שבלב, ולהביא את ההחלטה מהכח אל הפועל, ואז - מסיים כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ במאמרו שבקונטרס - יומשך האור כי טוב בריבוי טוב גשמי ורוחני.

(משום קדושת המועד לא

באתי על החתום)

מנחם שניאורסאהן

תשפג

כללי-פרטי. האגרת נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 393. והעבודה בשמחה: בארוכה בלקו"ת פ' תזריע סד"ה שוש תשיש. דימי החורף: ראה סד"ה ביום השמע"צ תרפ"ט. בלא רגלים: ראה לקו"ת ברכה ד"ה מזמור שיר חנוכת (הראשון) פ"ב. ההתגלות וההמשכה: שיחת שמע"צ תש"ג. יותר.. ויותר: ראה רש"י חולין פ"ג, א. ושו"ע או"ח רסשל"ט. שמחה היתרה.. וכן גם: רמב"ם סוף הל' לולב. ויש אומרים: רש"י פסחים עא, א. תוד"ה והשמחה סוכה מב, ב - עיין מהרש"א בסוכה שם. צל"ח בפסחים שם. ועדמש"כ הרמב"ם: בס' המצות שרש ד. בענין ההקפות: לקו"ת דרושים לסוכות סד"ה ושאבתם השני. סידור סוף שער הסוכות.