ספריית חב"ד ליובאוויטש

תשפה

ב"ה, ה' חשון, ה' תשי"א

ברוקלין,

הרה"ח וו"ח אי"א וכו' מיהר"מ שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתביו מיום ו' עש"ק לס' ולתתך עליון, ה' דעשי"ת וה' אסרו-חג, אשר מפני הטרדות דחודש תשרי לא היו עתותי בידי לענות עליהם עד עתה, וגם עתה הזמן קצר ובכן אכתוב בקיצור,

הפדיונות ששלח עם רשימת התלמידים קראתי על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בערב ר"ה, ובהיכלו, אשר נכנסים שם ליחידות ולנתינת פדיונות, בימי ר"ה. ובטח צדיק הדור הנשיא הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ נתן ברכותיו והשי"ת יקיימן במילואן בגשמיות וברוחניות,

כן הזכרתי על הציון את שלשת הבעלי - בתים מעיר מידלת שמזכיר ביחוד, ומוסג"פ המכתבים אליהם כפי הצעתו, ובטח יודיע מהנעשה בזה....

מה שכותב בענין הדוחק בכספים, הנה היו בזה כמה סיבות צדדיות, ובכל אופן תקותי שהמצב ילך הלוך וטוב ומסודר יותר...

בטח קבלו כל הקונטרסים, גם קונט' שמע"צ בתוכם, עם המכתבים המצורפים אליהם.

ואתענין לדעת אם הי' שעת הכושר לפרסם תוכן השיחות עכ"פ שבקונטרסים הנ"ל בחוגים הרחבים ובעיירות שונות.

ות"ח על שלחו הספר שנתן לו הרב דמידלת ומטובו להזכירו מזמן לזמן ע"ד שאר הספרים. כן אם ישנם שם עוד מחברים או מגזע מחברים של ספרי קדש, מהנכון שיעוררם לשלוח ספריהם בתור תשורה להספרי' שלנו, ומובן אשר אם רק ירצו... ישלחו להם מהספרים הנדפסים על ידינו. ובטח יודיעני מאיזה סוג ספרים נכון לשלוח לפב"פ או לפב"פ בפרט....

טוב במאד מאד שמנצל כל אפשריות לבאר ענין של חסידות בכל מקום האפשרי, ולידיעות נוספות בזה אחכה. ובלי ספק ברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ תלוה אותו גם בעבודתו זו שתהי' בהצלחה רבה.

להרב דמידלת ג"כ אכתוב בל"נ בימים אלו.

בענין התלמיד מר.... כדאי לקרבו באופן המתאים, ובהזדמנות מטובו לשאול אותו בשמי אם קבל מכתבי ומה נעשה אתו בהסתדרות בכלל. כבקשתו אכתוב ימים אלו לזוג' שתחי'.

בטח יודיע אשר מסתדר ענין הויזה שלו ובודאי על ידי ההיכרות שיש לו כבר שם יראה שיהי' הכל באופן היותר מתאים.

מה שכותב שמרגיש הוא את עצמו בדד וגלמוד וכו' וכו' ונופלת עליו חולשה גדולה בכל העבודה, הנה סוף דבריו מוכיח על תחילתו אשר זהו מעצת היצר המשתדל להחליש את כל אחד במילוי שליחותו באותיות המתאימות למהות השליח. ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, אז חסידות האט אויפגעטאן אז מ' איז ניט עלנד. וואו מ' געפינט זיך זיינען דא רביים. ובפרט בנוגע לכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ אשר הוא עצמו כתב בהסתלקות אביו כ"ק אדנ"ע אשר רועי ישראל לא יעזבו את צאן מרעיתם, כפי המבואר באגה"ק סכ"[ז] וביאור[ה], אשר סרו עתה ההגבלות הגשמיות, הנה נמצאים הם עם כל אחד ואחת מהשייכים ומקושרים אליהם בכל מקום שהם, בפרט במקומות שנשלחו על ידם למלא שליחות, ובפרטי פרטיות אשר השליחות היא להפיץ מעינות הבעש"ט חוצה, אשר זהו הכנה והקדמה לביאת המשיח ולתחית המתים והקיצו ורננו שוכני עפר והוא בתוכם. וראה בשיחת י"ג תמוז תש"ט שנדפס בקונט' י"ב תמוז השי"ת אשר משם יוכל לשאוב חיות והתעוררות והתחזקות בעבודתו במקומו עתה, ומשם יווכח אשר אפילו בשכל אנושי מובן אשר אין כל מקום למחשבה שהוא בודד וגלמוד ח"ו, ופשיטא שאין כל יסוד לחולשה בעבודה. והלואי היו מדקדקים אנ"ש, ובפרט התמימים, בדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ אפילו בשיחותיו ובפרט אלו משנת השי"ת והשנה שקדמה לה.

מה שכותב בענין האתרוגים שלוקחים במקומו עתה אתרוגים הגדלים שם והרב אומר שמוחזקים הם לכשרים ואינם מורכבים, וכאשר בדק אותם לא מצא בהם גרעינים, הנה אם בטוח הדבר שיש חזקת כשרות בהם הרי הם כשרים למצות הד' מינים, באשר הסימנים שנאמרו אינם מדאורייתא וגדולה כח חזקה אם רק ברור הדבר שיש בהם חזקת כשרות. וראה בקונט' חג הסוכות אשר בידינו יש קבלה להדר אחר אתרוגי קאלאבריא דוקא ואדה"ז אמר על זה שהוא מטעם הידוע לו, אבל בכל זאת כיון שבכמה מדינות לוקחים אתרוגים אחרים ולקיחתם היא בחזקה מכמה דורות, קשה עלי הדבר להטיל ספק אצלם, אריינווארפן זיי אין א ספק. ומובן שאין זה נוגע לנו חסידי חב"ד וכל השייכים אליהם שאין לנו אלא מנהג אדמו"ר הזקן והוא לברך על אתרוגי קאלאבריא. ובענין הסימנים ראה ג"כ בספרים המובאים בשער הכולל פרק ל"ז, ומובא שם משו"ת חתם סופר אשר אתרוגים הבאים מיאנאווא אין צריך שום סימן עליהם.

ולכאורה משמע מזה שגם להחמיר אין נוגע כ"כ הסימנים. ואתענין לדעת מאין הם לוקחים לולבים וערבות במדינתו עתה.

המחכה לבשורות טובות ופ"ש כל הדו"ש

מנחם שניאורסאהן

במה ששואל בענין ברכת המזון, מובא בס' לקוטי מאיר ובס' ברכת יעקב מעיקרי הד"ט ס"ט סעל"ו ומשו"ת תשורת שי אות תקע"א שאם בירך על המחי' במקום ברהמ"ז לא יצא וצריך לברך ברכת המזון. ואין ספרים הנ"ל תחת ידי, אבל, כנראה, טעמם מפני שאין בה ברית ותורה וראה שו"ע או"ח סקפ"ז.

עתה נתקבל מכתבו מיום ב' נח והעתקת המכ' של ד' נח, וכבר כתבתי שיסודר ענין הכספים וכותבים היום לפריז ע"ד סדר קבוע בזה... והלואי שיהיו לנו די שלוחים ודי כספים להקיף את כל העבודה הנצרכה במארוקו ושכנותי'.

בענין הגמרות והקונטרסים שמבקש מסרתי עד"ז למשרד.

השיעור[י] ערב לאותם המבקרים ביום בבתי ספר אליאנס אין כדאי להרחיב הדבר, כי זהו מעין הכשר לאלו הרוצים לחנך ילידיהם בבתי ספר אליאנס.

בכלל רשת הבתי חינוך שלנו יקראו בשם כללי "אהלי יוסף יצחק", וזה מתחלק לסוגים: תלמוד תורה, תפארת בחורים וכו'.

תשפה

מהור"מ: ליפסקר. שליח כ"ק אדמו"ר שליט"א למרוקו. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ג תקנט, ובהנסמן בהערות שם. לקמן תתכא. תתכד. תתעד. א'קל. מעיר מידלת: ראה ספרו "עשרים שנה עבודת הקודש במרוקו" ע' ו ואילך. הרב דמידלת: מוהר"מ אבוחצירא, דלקמן אגרת שלאח"ז. פתגם.. עלנד: ראה לעיל ח"ג אגרת תקעז, ובהנסמן בהערות שם. לקמן א'פ. הוא עצמו כתב: אג"ק שלו ח"א אגרת עב. קבלה.. קאלאבריא: ראה ס' המנהגים-חב"ד ע' 65.