ספריית חב"ד ליובאוויטש

תתד

ב"ה, כ"ב מרחשון, ה'תשי"א

הרה"ג והרה"ח הנו"נ וו"ח אי"א וכו'

מוהר"ר... שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מי"ד מרחשון - קצת פלא בעיני, כי כשהיתה אצלי בתו מרת...

ת' ודברה עמי בארוכה על כל הענין, הבטיחה לי שכתוב לכת"ר ולאמה ת' ע"ד נושא שיחתנו, כי בהתאם לנושא שיחתנו אין תוכן מכתב כת"ר מתאים כל כך.

והענין הוא (א) בכלל אין מדרכי לתת פקודות, מלבד במקרים יוצאים מן כלל: ורק כששואלים עצתי, הריני מחוה דעתי כפי הנראה לי. וגם בנידון זה הי' כך, כי עוד באמצע הקיץ דבר עמי התמים האברך הנעלה וו"ח אי"א וכו' המיול"ח...שי' ואז הבהרתי לו השקפתי איך שצריכה להיות הסתדרותו בחיים באופן שיהי' מתאים הן בגשמיות והן ברוחניות. והיא היא ההצעה - ולא פקודה - אשר הצעתי גם עתה לו ולבת כת"ר שת'.

(ב) תוכן הצעתי היא לא ע"ד הסתדרות בברוקלין, ניו-יארק או ארצות הברית, כי אם במקום שיוכל להשתמש בכשרונותיו הוא, וגם בתו ת' תוכל להשתמש

בכשרונותי' - על מילואם. ויש עתה ב' וג' מקומות שתקותי שהם מתאימים להשגת מטרה הנ"ל.

(ג) בשעה שדברתי עם המיול"ח וכן עם בתו יחיו הטעמתי להם תיכף שבאמת גם אם יהי' בזה ענין של קשויים, אפילו גם ענין של הפקרות כמו שכותב כת"ר שי' במכתבו, ואפילו גם ענין של מסירת נפש, הרי ממי יש לקוות לענינים כאלו אם גם תמים בן תמים ותמימה בת תמימים אינם שייכים לזה? אבל

(ד) ההצלחה האירה פנים להמיול"ח ולבתו יחיו שהצעה זו, לפי דעתי, טובה בשבילם בגשמיות לא פחות מאשר ברוחניות. וטעמי בזה, כי העתיד שיוכלו לקוות כשירצו להסתדר בארצה"ב או ב... - הרי הורה כבר הנסיון מהו המצב המוצלח ביותר שיוכלו לקוות אליו אברכים כערכם שהסתדרו במקומות הנ"ל. ואין רצוני להאריך בזה, כי כת"ר בהיותו על אתר בטח יודע ה"תכלית" וואס איז געווארן פון די יונגעלייט במחנו הט', ובמשך השבועות שהיו בברוקלין בטח התבונן וואס איז געווארן פון זיי די יונגעלייט, שהם כערך המיול"ח ובתו שת', שהסתדרו בברוקלין ובניו יארק. לאידך גיסא, אם תבוא הצעתי מהכוח אל הפועל, ויסעו לאחד ממקומות הנ"ל, יש לקוות אשר ברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ תלוה אותם בדרכם בחיים ובמשך זמן לא ארוך יוכלו להסתדר כראוי הוא בתור מנהיג קהלה בישראל - ומדייק אני מנהיג, ולא רב, כי, כפי השקפתי, יוכלו לסדר שתחת הנהגתו יהי' רב ומלמד ושו"ב ומוסדות שונים וכו', ונוסף על זה, במרץ הראוי, הרי גם בתו שת' תוכל לתפוס עמדה בחיים כעין זו.

(ה) נוסף על כל הנ"ל, והוא העיקר, אדיר הי' חפץ כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ לסדר מרכזי התישבות אנ"ש בכל קצווי תבל, וזה היתה כוונתו מה ששלח כמה מאנ"ש לאוסטרליה, וכמה מאנ"ש לקנדה, ובמה שדיבר כמה פעמים ע"ד דרום אמריקה ודרום אפריקה. וראה ראינו, ובטח גם כת"ר ראה, אז דער וואס האט אנגענומען דעם רבי'נס א שליחות, האט דאס עם מציל געווען מכל צרה וצוקה והעמידו בקרן אורה, הן בגשמיות והן ברוחניות גם אם הי' נצרך לזה הצלחה דוקא למעלה מדרך הטבע, והפרט בנידון דידן שגם בדרך הטבע יש כאן מקום להסתדרות טובה, ואם כן ברכות כ"ק מו"ח אדמו"ר עוד יוסיפו בזה כהנה וכהנה.

(ו) המיול"ח... שי' הסכים לכל זה עוד באמצע הקיץ העבר, אלא שאז לא הי' נוגע עדיין לפועל ממש, כי לא רציתי גם להציע שיסע קודם שיתברר ע"ד השידוך עם בתו שתחי', ואם כן, עתה המצב הוא שכת"ר ואשתו ובתו ת' אין נראה להם ואינם רוצים בהצעה שהמיול"ח כבר קבל על עצמו להיות אחד מבאי כח כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, אשר גם עתה הוא מנהיג ישראל בכלל ועדת חסידיו בפרט.

(ז) ראי' להנ"ל הוא הסיפור שמביא בסוף מכתבו (שהוא - מעשה לסתור).

כותב - אשר באמור לו כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ אשר אין צריכים לדקדק בנוגע לשידוך בעד בתו... ת' דוקא על תמים, אמר לכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כי "כשאנחנו (בטח כוונתו על עצמו וזוג' ת') נזכרים שנצטרך להשיא את בתנו לאינו תמים הנה ממש חיינו אינם חיים". והגע בעצמך, ברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ הצליחה לו שגם בתו... ת' נשתדכה לאברך תמים, ועתה משתדלים שהתמים הזה זאל זיך אפרייסן פון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ'ס אן ארבעט, פון צו זיין זיינער א שליח אויף אויסצופירן זיינע רצונות הקדושים, אלא מסתפקים בהמעלות שהיו לו עד עתה.

(ח) אחרי בקשת סליחתו, ובטח גם לא יקפיד על דברי דלהלן,

בטח ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, אשר התמימים הם נרות להאיר. כן ידוע חומר מאמרי רז"ל בענין לפום גמלא שיחנא, ואם עושים מקצת אבל לא לפי כוחו, הרי זה גם כן נחשב לחסרון וכו'.

הן הורי החתן שי' והן הורי הכלה ת' כולם תמימים הם, וממילא חל עליהם פתגם כ"ק אדנ"ע הנ"ל, שצריכים הם גם עתה להאיר.

איני יודע אם מלאו תפקידם זה במילואו, ובכל אופן בתוכן שם התואר "להאיר" נכלל גם יוצאי חלציהם, היינו שהתמימים צריכים להאיר ג"כ על ידי יוצאי חלציהם.

ועתה יחשוב כת"ר אופן ההארה שתהי' כשיסתדרו בתו והמיול"ח שי' ב... או כשיסתדרו באחד ממקומות הנ"ל.

(ט) עוד הפעם הנני חוזר על דברי הנ"ל שאין זה פקודה, אלא מענה על ששאלו בעצתי איך להסתדר בחיים, ואני אי אפשר לי לענות אלא כפי הנראה בעיני, אלא שרוצה אני להוסיף שאין זה נראה לי בגדר ספק אלא, כפי שאפשר לקוות מראש, הרי ברור בעיני גודל האושר אם יקבלו ההצעה הנ"ל, אושר גשמי ג"כ בכלל.

(י) מה שמסיים במכתבו המצב כעת אצלם ואצל בתם ת' אז עס איז א

פארשטערטע שמחה, נבהלתי מלקרא דברים כאלו, ווארום וועגן וואס האנדלט זיך דאס? אז מען זאל פארן אין א שטאט פון עשיריות אלפים אידן כ"י, און קאנען היטן תורה ומצוות על צד היותר נעלה, פארן מיט א שליחות פון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ אויסצופירן זיינע רצונות, איז במילא שלוחו של אדם כמותו, אז ער גייט מיט זיינע כוחות, קומען אהין מיט א שטעל ובהתפשטות, און מפיץ זיין דארטן אור התורה והיהדות ומעיינות הבעש"ט ותורת דברי אלקים חיים בין אחינו בני ישראל, אשר אינם יודעים מכל זה לעת עתה, או שיודעים עד"ז במדה פעוטה. ומסיבה בלתי ידועה לי ולו ולאנשים כערכנו - ולהעיר מאגה"ק סס"ז - בחרו לתכלית זו את פב"פ ואת פלונית בת פלוני, שלא עמלו על זה ולא יגעו על זה, ולא עוד אלא זיי נעמען זיך נאך איבער - ואף על פי כן גלעט מען זיי און מען גיט זיי נאך, און מען גיט זיי צוקערקעס. ולזה קורא כת"ר שי' א פארשטערטע שמחה! אתמהה!

מסיים מכתבו שמבקש סליחתי, ואיני יודע על מה צריך לבקש סליחתי אני, כי אין זה ענין פרטי שלי יותר משלו, ובודאי בפנימיות הרי כל אחד ואחת מאתנו רוצה למלאות רצונו של כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ובטח גם כת"ר וזוג' שי' יודעים - לולא הי' הנידון ע"ד בתם ת' שמבלבל אותם - שעל ידי עבודה מעין הנ"ל ב... ממלאים בזה רצונות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ומה אני ומי אני שצריכים לבקש סליחתי בזה.

ובכל אופן, באשר אי אפשר לדחות דבר העבודה והפצת המעיינות ב... לזמן ארוך, גודל בקשתי מכת"ר להודיעני בהקדם היותר אפשרי את ההחלטה בהנ"ל, ומה טוב אם במברק, וכנ"ל שאיני נותן בזה כל פקודה ח"ו ואין זה אלא הצעה, אלא באשר אקלע ענין זה לידי הנה מחפש אני אחרי אנשים מתאימים לזה, ואז אפנה אל ימין וכו'.

בברכה ופ"ש כהדו"ש.

תתד

נדפסה בספר השליחות ע' 47.