ספריית חב"ד ליובאוויטש

תתיב

ב"ה, כ"ח מרחשון, ה'תשי"א ברוקלין

אל הרה"ח וו"ח אי"א נו"נ עוסקים בצצ"ב,

ואחרון אחרון חביב המקושרים לנשיאנו

כ"ק [מו"ח] אדמו"ר הכ"מ נשיא הדור ע"י

מילוי שליחותו בשדה חנוך הכשר, ה' עליהם

יחיו.

שלום וברכה!

בנועם קראתי מכתב ידידנו הרה"ח וו"ח אי"א נו"נ איש רב פעלים וכו' מוה"ר יצחק אהרן שי' על דבר סדר עבודתם בחינוך ילדי וילדות ישראל והשפעתם גם בבית הוריהם שי' בהאירם באור תורה ומצוה כפי מה שנתבארו בתורת נשיאנו היא תורת החסידות.

מובן אשר אפשר הדבר שיהי' נדמה להם שלא בכל פעולה ופעולה שלהם מצליחים לעורר את המקבל לענין של פועל ממש, אבל אין הענין כן, וכידוע משיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, עוד בהיותו ברוסיא, שביאר עד כמה נוגע תנועה אחת של בן ישראל, ומביא ראי' ממרז"ל בגדלות בעלי תשובה דאפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד במקומם, ומקשה מאחר שהצדיק עבד כל ימיו בתומ"צ ובעל תשובה - ובכלל זה גם מי שעשה תשובה רגע לפני מיתתו, וכעובדא דר' אליעזר בן דורדיא, א"כ איך אפשר הדבר שהבעל תשובה יהי' גדול יותר מהצדיק הגמור? והתירוץ הוא שמזה רואים אויף וויפיל עס איז טייער א תנועה פון א אידן עד שאפשר שבשעה אחת - מיט איין קער - קונה עולמו.

וגם בעבודה כן הוא, אשר אף אם לפעמים אין ניכרת פעולה ממשית בתלמידיהם ותלמידותיהם או בבתי הוריהם, למרות שמשתדלים בזה כראוי, הנה אחרי כל זה אין אתנו יודע עד מה שנעשה בלבו של חבירו אשר אפשר שפעלו שם "א קער" וואס מיט דעם איין קער קאן יענער וקנה זיין עולמו.

מובן, אשר אינו נוגע לתוקף ההתענינות במילוי עבודתם כראוי, שלזה נוגע שיהי' מתאים לדברי רז"ל דברים היוצאים מן הלב שהפי' בזה גם כפשוטו הארציקע רייד, וואס איז זיך נוגע, שמירת הזמן הן בהנוגע לתלמידים שזהו מלמדם ומרגילם בשמירת הסדר, הן בנוגע לביקורים בהבתים אשר שמירת הזמן והסדר בזה מסייע שיהיו הדברים נשמעים ומתקבלים יותר.

ולא באתי בזה מוסר זאגן, ואפשר שהענינים מתוקנים גם בלי מכתבי, אבל מוצא אני לחובתי מה שנראה לי בזה ותקותי שדבריי יביאו תועלת.

בטח ידוע להם, ולמותר להאריך בזה, עד כמה מסר נפשו כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ על חינוך הכשר והחזקת היהדות גם בענינים "פשוטים" ביותר, אף שהי' בידו להשתמש בזמנים אלה בלימוד רזין דאורייתא, ורזין דרזין, וזהו מוסר השכל לכל אחד מאתנו, שהרי אפשר שמפני עצת היצר שיכול להתחפש - איבערטאן זיך - בלבוש של צדיק תמים ויכול לטעון עמו, מה לך להתעסק בלימוד א-ב עם אחרים ואמירת מודה אני ובפרט שפעולתך מוטלת בספק, כיון שתמורת זה יכול אתה להתעסק בתורת החסידות תורת דברי אלקים חיים, ובזה בטוח אתה שתהי' תועלת כיון שחסיד אתה ומקושר להרבי וא"כ בודאי יפעול עליך הלימוד.

והורה כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, בהנהגתו שנהג בעצמו שלא חס על זמנו וכחותיו להתחשב עם מה שיכול לפעול בעצמו, ובענינים נעלים ביותר, והקדיש מיטב כחותיו להפצת חינוך הכשר, התחיל מא"ב וכיו"ב ובין אנשים פשוטים בישראל שהו ענין של מסירת נפש. ולהעיר משיחת כ' כסלו תרצ"ג סוף אות י"ז וז"ל: אמר כ"ק אדמו"ר הצ"צ אז אלע מסירת נפש פון דעם זיידן - רבינו הגדול - זיינען כלא לגבי דעם מסירת נפש פון אפרייסן זיך פון דעם ועמך לא חפצתי, און אפגעבן זיך מיט טאן א טובה, וועלן אז א איד זאל טאן תשובה בכח עצמו, און זיין א עובד אלקים באמת. וכנראה אשר גם זה תובעים מאתנו, וגם ע"ז נתנו לנו היכולת והכח ואין הדבר חסר אלא הרצון בלבד.

החותם בברכת הצלחה להיות מקושרים באמת לכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, אשר בדרך ממילא ימלא כל אחד ואחת שליחותו שהעמיס עליו בעונג וברצון, ויפוצו המעינות חוצה, והקיצו ורננו כו' וכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ יוליכנו קוממיות לארצינו במהרה בימינו אמן.

תתיב

חלקים ממנה נדפסו בלקו"ש חי"א ע' 212, חכ"ב ע' 357 וחכ"ג ע' 480, והושלמה ע"פ העתקה. מוה"ר יצחק אהרן: גודלין, ראה אגרת שלפנ"ז.