ספריית חב"ד ליובאוויטש

תתכז

ב"ה, י"ז כסלו, ה'תשי"א ברוקלין

שלום וברכה!

מצד רוב הטרדות אין הזמן גרמא לבוא במענה על מכתבים תיכף בקבלתם, וגם לא באריכות הראוי'. ובמדה ידועה הנני משתדל לענות על הצד השוה שבשאלת כמה מכתבים המתקבלים בזמני ההתועדות בשבת מברכים וכיו"ב, וגם כת"ר בטח ימצא מענה על איזה משאלותיו בהקדמותי להקונטרסים היוצאים לאור, וכן בהר"ד משבת פ' בראשית ופ' לך המוסג"פ.

ובפרט, בנוגע למכתבו ובקשתו לענות לו על מכתביו, הנה פשוט הדבר שאעשה כן במדה האפשרית ובלבד שלא יקפיד אם יתאחר המענה שלי מפני הטרדות המרובות.

(א) מה שכותב במכתבו שהקונסרווטיווים והרפורמים מתגברים ומצליחים, הנה כמה פעמים שמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ והוא מיוסד על מה שכתוב בכמה מספרי רז"ל, אשר מציאות הקליפה אינה אלא העדר, ויש בזה שני אופנים: או אופן של בירור או אופן של נסיון. אשר באופן הא' יש חלק הטוב בצד המנגד, וצריך לבררו ולהעלותו, ובאופן השני הנה שבירתו ודחייתו זהו תיקונו, וכשעומדים בכל תוקף נגדו הרי ממילא מתבטל. ואז רואים גם בעיני בשר, שגם בתחילה לא הי' בזה ממש כ"א ענין של נסיון.

וכן ראיתי ג"כ בכמה מעניני כת"ר שי' שהביט עליהם כעל דבר המנגד והנלחם כנגדו, וכל זה לא הי' אלא ענין של נסיון, היינו שלא הי' מעיקרו יסוד לחששא, ועוד שבתקיפות הראוי' הי' מתבטל המנגד מבלי השאיר כל רושם של עג"נ ח"ו.

(ב) מה שכותב כי רצונו לעשות רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, הנה מעולם לא הי' אצלי ספק בזה, אלא שהקלוגינקער לפעמים מתחכם להסביר על ידי כמה תחבולות שאי אפשר למלאות הרצון כי אין היכולת לזה מפני כמה וכמה סיבות (שאין בהם ממש). ולפי דעתי מה שצריך שינוי עקרי, היינו בהגישה - צוגאנג - לדבר, אשר כיון שזהו רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ הרי בטח אפשר למלאות אותו, אלא שצריך לחפש עצות ודרכים איך למלאותו באופן שיהי' מינימום של רייבונגען ובדרך שלום במדה היותר אפשרית.

(ג) והוראה כללית בהנהגתו אשר צריך הוא לדעת ברור אשר כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ רצה שישפיע על הרוחניות של העיר... ושיהי' מנהיג הרוחני שלהם, ובעיקר של בני ישראל החיים ב... ורק בדרך טפל במה שנוגע ב... והנה, לדאבוני, על פי השמועה, בענין השני מתעסק הוא, בה בשעה אשר בענין הראשון, לפי ערך כוחותיו, הפעולות מעטות הן. וזה שאפשר אשר אצל איש אחר היו פעולותיו בין החיים עוד מעטות יותר מפעולות כת"ר שי', הנה אין זה תירוץ מספיק, כי לפום גמלא שיחנא. ויעוין בהר"ד של ש' פ' לך סוף סעיף כ"ה.

בטח יסלח לי על דברי אלה, אבל הלא מכאיב לראות עיר של כמה מאות אלפים של אחב"י כ"י, ובה כר נרחב לעבודה, וגם נמצאים בה אנשים הראויים לעבודה, ואף על פי כן עדיין חסר הרבה ממה שיכול הי' להיעשות בה בעניני יהדות תורה ומצות ופשיטא בנוגע לחסידות.

...(ו) בנוגע להמאורע בליל שמחת תורה העבר בבי[ת] הכנסת שלו, הנה כבר אמרתי לו על ידי הטלפון שלפי דעתי ישתדל שיאמרו בכל יום אחר התפלה ג' (או ה') קפיטלעך תהלים נוספים על השיעור תהלים שאומרים בלאו הכי וכן באחד הת"צ הקרובים, והוא עתה עשרה בטבת (כיון שכבר עבר בה"ב) ישתדל שיתענה מנין שלם מבאי בית הכנסת.

(ז) נשלח מכבר מכתב כללי וקונט' השייכים לי"ט כסלו, מגילת י"ט כסלו בטח ישנה אצלו. ובטח יבשר בשורות טובות מחגיגת י"ט כסלו חג הגאולה זה בכל מקום שהשפעתו מגעת לשם. במקומות שקשה לקבץ המון רב באמצע השבוע, הנה נוסף על החגיגה בי"ט כסלו, אולי כדאי לסדר איזה ענין בשבת שלאחריו ולהדגיש אז שזהו שייך לי"ט כסלו, וכו'.

אקוה להתבשר ממנו בשורות טובות בכלל ובפרט, וביחוד מבריאות זוגתו תחי'.

ואחתום בברכה בהנוסח אשר קבע כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו,

המחכה לבשו"ט.

מנחם שניאורסאהן

זה עתה נתקבלה רשימת המנין שלו ובל"נ אקראם מחר על הציון.

תתכז

רשימת המנין שלו: ראה לעיל אגרת תתכג. באשטימטע פאלן: ראה לקמן אגרת א'קכב, ובהנסמן בהערות שם.