ספריית חב"ד ליובאוויטש

תתסט

ב"ה, ערב שבת קדש כ"א טבת, ה'תשי"א ברוקלין, נ. י.

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהר"י שי'

שלום וברכה!

מוסג"פ החוברת ליום כ"ד טבת הבע"ל, הוא יום ההילולא של רבנו הזקן, ובבקשה לזכות את הרבים בחוברת זו, ולהשתדל בחלוקת הש"ס במקומו ומחנו, אם בפ"ע או ע"י צירוף עם אלו הנמצאים במקום אחר, וכמבואר בהחוברת.

- ויש לומר אשר באופן כזה ישנם כמה ענינים: א) ת"ת של המסכתא אשר לקח לחלקו. ב) כמו שלימוד כל הש"ס הוא יותר גדול מצירוף לחוד של לימוד כל המסכתות אשר בו, שלכן נתוסף אז דבר חדש - סעודה ושמחה שעושין בגמרה של תורה דוקא, כך לימוד המסכתא בתור חלק מלימוד כל הש"ס גדול יותר מלימוד המסכתא בפ"ע. ג) ע"י השתתפותו עם שאר הלוקחים חלק בחלוקת הש"ס - יש לו שייכות גם ללימודם, וכאילו לומד כל הש"ס כולו. ד) ע"י השתתפותו הנ"ל, אולי אפ"ל דנחשב כלימוד בעשרה ויותר, שגדל מעלתו על הלימוד ביחידות. ה) קודם הלימוד הרי יכול לזכות ולתת חלק בת"ת שלו לאחרים (שו"ע יו"ד רסרמ"ו) והרי גם בנדו"ד כאו"א מהמשתתפים רצונו ב(זכות) לימוד כל הש"ס כולו, ובמילא מקנה ומזכה לכל או"א מהמשתתפים בלימודו. -

ויהי רצון אשר ע"י קיום תקנה זו של בעל ההילולא, הנה " ש רש נ שמתו י איר א ור ו שפע ר ב ז כותו ל הגן מ גן נ פשנו עלינו ועל כל ישראל ממקור החיים וחיי החיים להעלותם מעלה מעלה בעילוי אחר עילוי ולקשרם בקשר אמיץ וחזק בה' אחד ע"י התורה דבה מתקשרין ישראל בקב"ה".

ובפרט בשנת הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, אשר, בלשון שכתבו בני כ"ק אדמו"ר הזקן "נוטל כבוד מבית חיינו עטרת תפארתנו נזר ישראל צפירת תפארה" עד כי בעגלה דידן, ה' "ישלח לנו גואל הצדק ויוציאנו מאפלה לאורה, והקיצו ורננו שוכני עפר, וישמיענו נפלאות מתורתנו, תורת ה' תמימה משיבת נפש. אמן, כן יהי רצון".

מ. שניאורסאהן

* * *

הרה"ח העסקן ור"פ הוו"ח אי"א נו"מ וכו'

מהר"ס שי' יעקבסאהן

נהנתי בקראי במכ' מאז ע"ד המדינות שביקר שמתענין במצב היהדות שבשם ומשתדל לשפר אותו - אף שמכמה סבות לא עניתי בשעתו. ובודאי גם להבא יעשה כן, ויכתוב ג"כ הצעותיו בהנ"ל אשר בגדר האפשריות. ובל"נ, אראה מה שביכולתי לעשות בזה.

ובטח עומד בקישור מכ', עם אלו שהתדבר עמהם, גם עתה ומעוררם מזמן לזמן בהמצטרך.

איך נסתדרו האח ואחות שנפדו מבין הגוים?

* * *

מכתביו בעתם קבלתי, ובהיותי על הציון הק' הנני מזכירו כו' כמדובר.

ובנוגע לענינו והחששות שיש לכת"ר - לדעתי, צל הרים נדמה לו כהרים. ובפרט שגם ההרים ימושו גו'. ומשמיא קא [מ]מני' לי' - ומה יעשה לו בן אדם. - ועיין זח"ב קפד, ב: תא חזי כו'.

ואחכה לבשורות טובות בקרוב.

תתסט

כללי-פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"י ע' 276. החוברת: שבלקו"ד שם. בחלוקת הש"ס: עפ"י מ"ש באגה"ק)בסופו) "לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות כו'" - נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס בי"ט כסלו: בשנת תרס"ג הנהיגו לסדר בכ"ד טבת (וכן הי' גם בהשנה בה נכתב מכתב זה - תשי"א); ובשנת תשי"ג נקבע שוב לי"ט כסלו (עי' בפרטיות לקו"ד שם תקצח, א). ויש לומר: ראה גם לעיל ח"ג אגרות תלח. תמד. תסג.

וכאלו לומד כל הש"ס - עד"ז יש לחקור בשותפות אם יש לכאו"א כל הכנסים, או דיש לכאו"א חלק בכל חלק מהם. ובנדו"ד יש להביא ראי' מעונשין - דמרובה מדה טובה - דמלאכה שעשאוה שנים (שבת צג, א ושם) הלכה דאם זה אינו יכול וזה א"י שניהם חייבים ודי בשיעור אחד לשניהם - (ואפילו למאן דפליג - י"ל דשאני שבת דיש קרא יתרה למעוטא), וגם בנדו"ד כאו"א בפ"ע אינו יכול: בעלי עסק מפני הציווי דהנהג בהם מנהג דרך ארץ, ויושבי אהל - מפני החיוב בלימוד שאר חלקי התורה. - ועייג"כ שו"ת חכם צבי ספ"ב בשם הרשב"א דמלבד שבת הנה גם זה יכול וז"י שניהם חייבים. - שוב מצאתי הראי' משבת בשו"ת נחלה לישראל ומציין לתבו"ש ס"ב סקנ"ב. ק"ס למהרש"ק.

מחנה אפרים הל' זכי' ומתנה ס"א. - ואכמ"ל. דנחשב כלימוד בעשרה: ראה מג"א סתרפ"ז סק"ג. ר"ח ליומא (נא, א): פסח ראשון קרבן צבור הוא, דבכנופיא אתי, דהא כל ישראל חייבין לעשותו. שגדל מעלתו: אגה"ק סכ"ג. "שרש.. בקוב"ה".. "נוטל.. תפארה".. "ישלח.. רצון": הקדמת שו"ע רבנו הזקן. ועיין זח"ב: כדלעיל אגרות תשצה.

תתסד.